Page 137 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 137

‫‪79‬‬

                                                                ‫פרק יב‬

                                                                ‫המונח קימה‬

    ‫הקדמה‪ :‬הפרק עוסק במונח "קימה"‪ ,‬שאחת ממשמעויותיו היא 'קיום הדבר ונכונותו'‪,‬‬
    ‫בדומה למונח "ישב"‪ ,‬הנזכר בפרק הקודם‪ ,‬ואולי עומדים ברקעו של הקשר הפרקים‬
    ‫הפסוקים‪ַ" :‬ו ְי ִהי ִּב ְנ ֹס ַע ָה ָארֹן ַוּיֹא ֶמר מֹ ׁש ֶ�ה‪ ,‬ק ּו ָמה ה' ְו ָי ֻפצּו ֹא ְי ֶביָך‪ּ ...‬ו ְב ֻנ ֹחה יֹא ַמר‪ׁ ,‬ש ּו ָבה ה'‬
    ‫ִר ְבבֹות ַא ְל ֵפי ִיְׂש ָר ֵאל" (במדבר י‪,‬לה‪-‬לו)‪ .‬אם שובה משורש יש"ב‪ .‬ברובד היסודי‪ ,‬הפרק בא‬
    ‫לשלול את משמעותו הפיזית של המונח "קימה" ביחס לה'‪ ,‬ואילו ברובד עמוק יותר‪ ,‬הוא‬
    ‫מלמד כי אף על פי שה' יציב ובלתי משתנה ("יושב")‪ ,‬השפעותיו במציאות משתנות בהתאם‬

                    ‫לראוי לה ("קם")‪ ,‬כמשימת ענישה המוטלת על האדם‪.‬‬

‫‪ 2‬ב)‪ְׁ" ‬ש ִבי ַעד ָּג ְמ ֵלְך ֹאתֹו‪ַ ,‬אְך ָי ֵקם ה'‬                                                     ‫ארבע משמעויות‪ .‬משמעות א‪ :‬פיזית‬

‫ֶאת ְּד ָברֹו" – דברי אלקנה לחנה‪ :‬לאחר‬                                                  ‫‪" 	1‬קימה" – מונח רב־משמעי	‪,‬‬
‫שתגמלי את שמואל מן היניקה‪ ,‬נקיים‬                                ‫א)‪ ‬ואחת ממשמעויותיו היא הקימה (=העמידה) שהיא‬
‫את נדרך ונשלח אותו לחיות במשכן ה'‪.‬‬
‫"ַוָּי ָקם ְׂש ֵדה ֶע ְפרֹון" – מערת המכפלה‬                           ‫כנגד הישיבה‪ְ " :‬וֹלא ָקם ְוֹלא ָזע ִמֶּמּנּו" (אסתר ה‪,‬ט)‪.‬‬
‫נעשתה יציבה בידי אברהם מבחינה‬
‫משפטית‪ְ " .‬ו ַע ָּתה ִהֵּנה ָי ַד ְע ִּתי ִּכי ָמֹלְך‬                                                               ‫משמעות ב‪ :‬קיום ויציבות‬
‫ִּת ְמלֹוְך‪ְ ,‬ו ָק ָמה ְּב ָי ְדָך ַמ ְמ ֶל ֶכת ִיְׂשָר ֵאל" –‬
‫דברי שאול לדוד‪ ,‬המשקפים את הכרת‬                                 ‫‪ 	2‬ב)‪ ‬ויש בו גם משמעות קיום הדבר ונכונותו‪ָ " :‬י ֵקם ה'‬
‫שאול בעובדה שהשלטון יהיה תמיד‬                                   ‫ֶאת ְּד ָברֹו" (שמואל־א א‪,‬כג)‪ַ " ,‬וָּי ָקם ְׂש ֵדה ֶע ְפרֹון [‪ְ ...‬ל ַא ְב ָר ָהם]"‬
‫לבית דוד‪ַ " .‬ע ָּתה ָאקּום" – כלומר 'עתה‬                        ‫(בראשית כג‪,‬יז)‪ְ " ,‬ו ָקם ַהַּב ִית ֲאֶׁשר ָּב ִעיר [‪ַ ...‬לְּצ ִמי ֻתת ַלּ ֹק ֶנה‬
‫אהיה יציב'‪ ,‬אתגלה במציאות כבעל‬                                  ‫ֹאתֹו ְלדֹרֹ ָתיו]" (ויקרא כה‪,‬ל)‪ְ " ,‬ו ָק ָמה ְּב ָי ְדָך ַמ ְמ ֶל ֶכת ִיְׂש ָר ֵאל"‬
‫השפעה יציבה‪ ,‬כשיראו בני אדם שאני‬                                ‫(שמואל־א כד‪,‬כ)‪ .‬במשמעות הזו נאמר כל לשון קימה על‬
‫מקיים את דבריי‪ .‬והבטחתי ואיומי –‬                                ‫ה' יתעלה‪ַ " :‬ע ָּתה ָאקּום יֹא ַמר ה'" (ישעיהו לג‪,‬י; תהילים יב‪,‬ו)‪,‬‬
                                                                ‫כלומר כעת אקיים את דברי והבטחתי ואיומי‪ַ " .‬א ָּתה‬
              ‫מתן שכר או מתן עונש‪.‬‬                              ‫ָתקּום ְּת ַר ֵחם ִצּיֹון" (תהילים קב‪,‬יד) – תקיים מה שהבטחת לה‬

                                                                                                     ‫שתרחם עליה‪.‬‬

‫‪ 3‬ג)‪ִּ" ‬כי ֵה ִקים ְּב ִני ֶאת ַע ְב ִּדי ָע ַלי ְל ֹאֵרב‬                                                            ‫משמעות ג‪ :‬התקוממות‬

‫ַּכּיֹום ַה ֶּזה" – מדברי שאול המלך‪,‬‬                            ‫‪ 	3‬ג)‪ ‬וכיוון שהמחליט לעשות דבר כלשהו‪ ,‬יוצא אל‬
     ‫שהמריד בנו יהונתן את דוד נגדו‪.‬‬                             ‫מעשהו על ידי קימה‪ ,‬נאמר על כל מי שמתקומם כנגד‬
                                                                ‫דבר מסוים שהוא קם‪ִּ" :‬כי ֵה ִקים ְּב ִני ֶאת ַע ְב ִּדי ָע ַלי"‬
‫‪ 4‬ד)‪ְ" ‬ו ַק ְמ ִּתי ַעל ֵּבית ָי ָר ְב ָעם ֶּב ָחֶרב" –‬
                                                                                                       ‫(שמואל־א כב‪,‬ח)‪.‬‬
‫על ידי שליחת אויב המחכה לנקום בו‪,‬‬
‫וכן הוא בפסוק "ְו ַגם הּוא [ה'] ָח ָכם ַוָּי ֵבא‬                                                                          ‫משמעות ד‪ :‬ענישה‬
‫ָרע‪ְ ,‬ו ֶאת ְּד ָבָריו ֹלא ֵה ִסיר [=הבטחתו‬
‫מתקיימת]‪ְ ,‬ו ָקם ַעל ֵּבית ְמ ֵר ִעים ְו ַעל‬                    ‫	‪ 4‬ד)‪ ‬המשמעות הזו הושאלה לביצוע צו ה' על אנשים‬
‫ֶע ְז ַרת ּ ֹפ ֲע ֵלי ָא ֶון" (ראו רד"ק)‪ .‬נמצא‬                  ‫שנגזר עליהם להישמד כעונש‪ְ" :‬ו ַק ְמ ִּתי ַעל ֵּבית ָי ָר ְב ָעם"‬
‫ש"ביצוע צו ה' על אנשים" משמעו‬                                   ‫(עמוס ז‪,‬ט)‪ְ " ,‬ו ָקם ַעל ֵּבית ְמ ֵר ִעים (=ישמיד את הפושעים)"‬
‫הטלת משימה על בני האדם להילחם‬                                   ‫(ישעיהו לא‪,‬ב)‪ .‬וייתכן שדבריו (שנזכרו לעיל) " ַע ָּתה‬
‫במרעים ופועלי האוון (ראו ב‪,‬מח; א‪,‬נד‪.)8‬‬                          ‫ָאקּום" הם במשמעות הזו (=עתה אגיב בענישה)‪ .‬וכן‬
‫ולשון "קימה" בזיקה לדבר רע אמור‬                                 ‫"[ ַא ָּתה] ָתקּום ְּתַר ֵחם ִצּיֹון" – כלומר‪ :‬תקום על אויביה‪.‬‬
‫כאן‪ ,‬מפני שהעולם טוב באופן טבעי‪,‬‬                                ‫במשמעות הזו יש פסוקים רבים; לא שיש לו יתעלה‬
‫ורק ההתעוררות של האדם מכוונת‬
‫לעשות רע (ש"ט)‪ .‬לא שיש לו יתעלה‬
   132   133   134   135   136   137   138   139   140   141   142