Page 133 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 133
י קפר | הלעו דרי םיחנומה | 75
משמעות ג ביחס לה' :התגלות וכבוד
5ג )1וכיוון שאנחנו ,כלל בני האנוש ,נמצאים בשפל 5ביחס ל(גלגל ה)מקיף – כדור הארץ
הוא מרכז היקום ,הבנוי כגופים כדוריים השפלים במקום ובדרגת המציאות ביחס ל(גלגל
דקים וחלולים ועצומים ("גלגלים") ה)מקיף; והוא יתעלה בשיא המעלה ,מבחינת אמיתת
המקיפים זה את זה ,כשהחיצוניים המציאות והתפארת והגדולה ,לא עילוי בגובה; וחפץ
מפעילים את הפנימיים ,ולכן הם נכבדים
מהם .הגלגל החיצוני ביותר נקרא יתעלה באשר חפץ למסור ידיעות מאתו ולהשרות
"המקיף" (וראו א,א 8בהרחבות) .ירידת התגלות על חלקנו – כינה את ירידת ההתגלות על
ההתגלות על הנביא – קליטת הנביא את הנביא או שריית השכינה במקום מסוים "ירידה" ,ואת
השדר האלוהי הבא מאת השכל הפועל, הסתלקותו של מצב הנבואה מן האדם או סילוק השכינה
כמוַ" :וֵּיֶרד ה' ֶּב ָע ָנן ַו ִּי ְת ַיֵּצב ִעּמֹו ָׁשם"
(שמות לד,ה) .שריית השכינה – במראה "עליה" .וכך כל "ירידה" ו"עליה" שתמצא מיוחסת
נבואה ,שנאמרַ" :וֵּיֶרד ה' ַעל ַהר ִסי ַני" לבורא יתעלה – הכוונה בה אינה אלא המשמעות הזו.
(שם יט,כ).
משמעות ג ביחס לה' :קשר משפטי
6וכן כאשר באה מכה וכו' – אין זו 6ג )2וכן כאשר באה מכה על אומה או על אזור על פי
חפצו הקדום ,וספרי הנבואה אומרים לפני תיאור אותה
משמעות נוספת ,שהרי בסוף הפסקה מכה שה' פקד את מעשיהם של הללו ולאחר מכן הביא
הקודמת ,סיים הרמב"ם את האפשרויות, עליהם את העונש – גם את זה הם מכנים "ירידה" ,כיוון
אלא מדובר במשמעות הנגזרת מן
המשמעות הקודמת ,והיא הזיקה של
האדם לרצון ה' ,שאינו משתנה ואין שהאדם אינו ראוי לכך שמעשיו ייפקדו ושהוא ייענש
לפניו משוא פנים בעשותו משפט עליהם לולא החפץ .דבר זה התבאר בספרי הנבואה,
ונאמרָ " :מה ֱאנֹוׁש ִּכי ִת ְזְּכֶרּנּוּ ו ֶבן ָא ָדם ִּכי ִת ְפ ְק ֶדּנּו" וכו'
(אברבנאל; וראו ב,כט; והשוו פה"מ אבות ה,א).
"חפצו הקדום" של ה' נעשה באמצעות
חוקי הטבע שקבע ה' ,והעולם כמנהגו
נוהג .העונש ...מכנים "ירידה" – חלותם של חוקי הטבע האקראיים" ,חוסר השגחה" ,ונמצא שהעלייה היא הפקעה
מאקראיות הטבע ,ההצלה מן הפגעים (ראו א,כגָ " .)3מה ֱאנֹוׁש ִּכי ִת ְזְּכ ֶרּנּו ּו ֶבן ָא ָדם ִּכי ִת ְפ ְק ֶדּנּו" – והמשכו "ַו ְּת ַח ְּסֵרהּו
ְּמ ַעט ֵמ ֱאֹל ִהים ְו ָכבֹוד ְו ָה ָדר ְּת ַעְּטֵרהּו" .כלומר ,הקרבה אל ה' מביאה להצלה ,ולכן זהו "פסוק הרומז לעניין זה" (פסוק
הרחבות ועיונים
5וחפץ יתעלה באשר חפץ למסור ידיעות מאתו – ג,יז; ג,נא) .ובניגוד לאמור בפרקנו בעניין ירידת העונש,
הרמב"ם מציין כאן במובלע שהופעת הנבואה אינה הרמב"ם אומר במקום אחר ש"אין דבר רע יורד מלמעלה"
פועלת כמו שרצון האדם פועל ,מתוך מניע חיצוני( ,סוף ג,י) .ולפנינו סתירה מן הסוג החמישי ,והפרק שלפנינו
אלא היא "רצון" מיוחד ,רצון ה'" :חפץ באשר חפץ" .משקף רק חשיפה ראשונה של מונח זה ,שהרי האדם הוא
ומשמעותה של הירידה היא :קליטה חלקית של האדם המביא את הרע על עצמו (ראו הקדמות ,סתירות.)6
שהאדם אינו ראוי לכך שמעשיו ייפקדו – השגחת את הרצון האלוהי בהתאם לרמת שכלו הירודה ביחס
ה' היא השגחה הדדית הנעשית באמצעות הטבע :אם לשפע האלוהי (לאי שלילת הרצון האלוהי ,ראו ב,יח; ג,יג) .
6חפצו הקדום – לפנינו תיאור סדר התנהלות העולם ,חוק האדם אינו משגיח על נוכחות ה' בחייו ,ואינו משיג את
טבע שהיה קיים תמיד ,שבו ה' מנהל את עולמו .נמצא קרבתו ,ה' אינו משגיח על האדם ,והוא מופקר לאקראיות
שבעשיית הרע ,האדם "מעניש" את עצמו על התנהגותו ,שבטבע כשאר בעלי החיים (א,כג .)3נראה שהרמב"ם מבין
כשם שהזנחת הבריאות מביאה מחלות על בני האדם .את הפסוקים הרבים המדברים על ה' כ"אל עליון" ,כגון
רצון ה' הוא שיתנהל העולם לפי חוקים קבועים :הקשר "ּו ָברּוְך ֵאל ֶע ְלי ֹון ֲאֶׁשר ִמֵּגן ָצ ֶריָך ְּב ָי ֶדָך" (בראשית יד,כ),
של האדם עם ה' קובע את הקשר של ה' עם האדם ,וזוהי דווקא במשמעות 'השגחה' ולא במשמעות 'רוממות'
משמעותה של השגחת ה' על האדם (למושג השגחה תאמו (השוו א"כ).
