Page 130 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 130

‫‪72‬‬

                       ‫פרק ט‬

                                     ‫המונח כיסא‬

‫הקדמה‪ :‬בהמשך לפרק הקודם‪ ,‬שעסק ב"מקום"‪ ,‬פרק זה דן במונח "כיסא"‪ ,‬המציין מקום‬
‫מיוחד לבעל מעלה‪ ,‬ומפרש שהשמים והמקדש מעידים על מציאות ה' וגדולתו‪ .‬בפרק זה‪,‬‬
‫מתחילה להיחשף משמעותו של מונח זה‪ ,‬שיידון בהרחבה ויירמז בפרקים אחרים בזיקה‬
‫למעשה המרכבה שראו הנביאים יחזקאל וישעיהו‪ּ" :‬ו ִמַּמ ַעל ָלָר ִקי ַע‪ְּ ...‬דמּות ִּכ ֵּסא‪ְ ,‬ו ַעל ְּדמּות‬
‫ַה ִּכ ֵּסא ְּדמּות ְּכ ַמ ְר ֵאה ָא ָדם ָע ָליו ִמ ְל ָמ ְע ָלה" (יחזקאל א‪ ,‬כו); " ָו ֶא ְר ֶאה ֶאת ֲאדֹ ָני יֹ ׁ ֵשב ַעל ִּכ ֵּסא ָרם‬

                                 ‫ְו ִנׂ ָּשא" (ישעיהו ו‪,‬א)‪.‬‬

                            ‫שלוש משמעויות‪ .‬משמעות א‪ :‬כפשוטה‬

                                     ‫‪" 	1‬כסא"‪	.‬‬
‫א)‪ ‬קביעתו העיקרית בלשון היא שמו של הכיסא‪.‬‬

‫משמעות ב‪ :‬כיסא ה' במשמעות מקדש ושמים‬

‫‪ 2‬ב)‪ ‬והכיסא‪ ...‬המורה על גדולתו – 	‪ 2‬ב)‪ ‬וכיוון שעל הכיסא היו יושבים רק בעלי הרוממות‬

‫והגדולה כמו המלכים‪ ,‬והכיסא נעשה לדבר־מה מצוי‬                         ‫בעבר רוב בני אדם ישבו על הארץ‪ ,‬ורק‬
‫המורה על גדולתו של מי שהוא ראוי לו ועל רוממותו‬                       ‫המכובדים ישבו על כיסא כאות כבוד‪,‬‬
‫וגודל מעלתו‪ ,‬נקרא המקדש "כסא"‪ ,‬כיוון שהוא מורה‬                       ‫כדי שיישמעו דבריהם ויישמר הסדר‬
‫על גדולתו של מי שהתגלה בו והשרה עליו את אורו‬                         ‫החברתי והשלטוני (א‪,‬סט‪ .)9‬והשרה עליו‬
‫ואת כבודו‪ ,‬ולפיכך אמר‪ִּ" :‬כ ֵּסא ָכבֹוד ָמרֹום ֵמִראׁשֹון‬            ‫את אורו ואת כבודו – במראה הנבואה‬
                                                                     ‫או במשמעות המופשטת‪ ,‬כמשמעות‬
                         ‫[ ְמקֹום ִמ ְק ָּדֵׁשנּו]" (ירמיהו יז‪,‬יב)‪.‬‬  ‫של משל (ראו א‪,‬ה‪ 7‬בהרחבות)‪ִּ" .‬כ ֵּסא‬
                                                                     ‫ָכבֹוד ָמרֹום ֵמִראׁשֹון [ ְמקֹום ִמ ְק ָּדֵׁשנּו]"‬

‫‪ 	3‬בשל המשמעות הזו נקראו השמים "כסא"‪ ,‬משום שהם‬                       ‫– מקום המקדש מורה על גדולת ה'‬
‫מורים למי שמכיר אותם ומתבונן בהם על גדולתו של‬                        ‫(= "מרום מראשון"‪ ,‬ואין "ראשון" אלא‬
‫מי שיצרם ומניעם ומנהיג את העולם השפל (=כדור‬                          ‫ה') כשם שהכיסא מורה על כבודו של‬
‫הארץ) בשפע טובם‪ ,‬ולפיכך אמר‪ּ" :‬כֹה ָא ַמר ה' ַהׁ ָּש ַמ ִים‬          ‫מי שיושב עליו (ראו‪ :‬מלבי"ם; מצודת דוד;‬

                                                                                                     ‫ק"י)‪.‬‬

‫ִּכ ְס ִאי" (ישעיהו סו‪,‬א)‪ ,‬כלומר‪ :‬הם מורים על מציאותי‬                ‫‪ 3‬שהם מורים‪ ...‬על גדולתו של מי‬
‫וגדולתי ויכולתי כשם שהכסא מורה על גדולתו של מי‬
                                                                     ‫שיצרם – ההוכחה לקיום ה' נעשית על‬
                                     ‫שהוא ראוי לו‪.‬‬                   ‫ידי הכרת מערכת הגלקסיה‪ ,‬שתנועת‬
                                                                     ‫גרמי השמים בה נעשית על ידי ה'‬
                                                                     ‫באמצעות הגלגל המקיף‪ ,‬המכונה‬

‫"ערבות" או "כיסא" (א‪,‬ע‪ .8‬להכרת ה'‪ ,‬ראו‪ :‬ב‪,‬א; יסודי התורה א‪,‬ה; שם א‪,‬ז‪ .‬להיות דרך זו דרכו של אברהם אבינו‪ ,‬ראו עבודה זרה א‪,‬ג)‪.‬‬
‫ומנהיג את העולם השפל בשפע טובם – כדור הארץ‪ ,‬שהוא מתחת לגלגל הירח‪ ,‬מנוהל על ידי תנועת הכוכבים‬
‫(הגלגלים)‪ ,‬שיסודה במניע להיטיב לעולם (ב‪,‬ה‪ .)4‬מורים על מציאותי וגדולתי ויכולתי – מעידים על מציאות ה'‪ ,‬על‬

               ‫גדולתו ביצירת כל מה שמצוי בעולם כולו‪ ,‬ועל יכולתו בהנהגת המציאות וקיומה המתמיד (סוף א‪,‬ע)‪.‬‬

                                                      ‫הרחבות ועיונים‬

‫‪ 3‬השמים – האסטרופיזיקה היא ענף בפיזיקה העוסק ואין כאן קשר לאסטרולוגיה‪ ,‬שהיא רק אמונה ת ֵפלה‬
‫בחקר טיבם של גרמי השמים‪ ,‬ואילו האסטרונומיה בכוחם של הכוכבים על מעשי בני אדם וגורלם (כגון‬
‫עוסקת במסלוליהם של הגרמים‪ ,‬ולא במהותם‪ .‬שני איגרת לחכמי מונפלייה‪ ,‬איגרות‪ ,‬מהד' שילת‪ ,‬עמ' תעט‪-‬תפב; עבודה זרה‬

                                              ‫התחומים מובילים להכרת ה' (כגון יסודי התורה ב‪,‬א‪-‬ב)‪ .‬יא‪,‬ט)‪.‬‬
   125   126   127   128   129   130   131   132   133   134   135