Page 126 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 126

‫‪68‬‬

‫פרק ז‬

‫המונח ילד‬

‫הקדמה‪ :‬לאחר שביאר הרמב"ם ש"איש" ו"אישה" הם שני צדדים באדם‪ ,‬יש לבאר מה נולד‬
‫משניהם‪ .‬סדרת המשמעויות פותחת בלידה המעניקה חיים ביולוגיים עד הענקת חיים של‬
‫דעה‪ .‬נמצא שהמונח "ללדת בנים" משמעו גם ללמד רעיונות או תפיסות חיים‪ ,‬המעניקים‬
‫חיים במשמעות העמוקה של המונח "חיים" (תאמו‪ ,‬א‪,‬מב‪ .)3‬שאם לא כן‪ ,‬האדם עלול ללדת‬

      ‫שדים‪ ,‬כלומר מי שעושים מעשים רעים‪ ,‬הנקשרים עם המונח "מוות" (שם)‪.‬‬

                                                             ‫חמש משמעויות‬        ‫‪ 1‬ג)‪ְ ‬והֹו ִלי ָדּה ְו ִה ְצ ִמי ָחּה – הגשם יוליד‬

        ‫‪ָ " 	1‬י ַלד"‪		 .‬‬                                                                    ‫את האדמה ויצמיח אותה‪.‬‬
‫א)‪ ‬מובן המילה הזו ידוע‪ ,‬והוא הלידה‪ְ" :‬ו ָי ְלדּו לֹו ָב ִנים"‬
                                                                                 ‫‪ 2‬ה)‪ּ ‬ו ְב ִנימֹו ֵסי ַע ְמ ַמ ָּיא ָא ְז ִלין – ובחוקי‬
                                        ‫(דברים כא‪,‬טו)‪	.‬‬
‫ב)‪ ‬לאחר מכן הושאל הביטוי הזה ליצירת הדברים‬                                       ‫הגויים הולכים‪ .‬כלומר‪ ,‬עם ישראל‬
                                                                                 ‫מאמץ לעצמו תפיסות (=ילדים) לא‬
            ‫הטבעיים‪ְּ" :‬ב ֶט ֶרם ָה ִרים ֻיָּלדּו" (תהילים צ‪,‬ב)‪	.‬‬                ‫יהודיות (הפסוק מבואר שנית להלן ב‪,‬יא‪.)4‬‬
‫ג)‪ ‬והושאל גם כן למשמעות הצמחת הארץ מה שהיא‬                                       ‫הוא כאילו הוליד את האיש – ואמרו‬
‫מצמיחה‪ ,‬בדימוי ללידה‪ַ [" :‬הֶּגֶׁשם‪ִ ...‬הְרָוה ֶאת ָה ָאֶרץ]‬                      ‫חכמים‪" :‬כל המלמד בן חברו תורה –‬
                                                                                 ‫מעלה עליו הכתוב כאילו י ָלדו" (בבלי‬
                      ‫ְוהֹו ִלי ָדּה ְו ִה ְצ ִמי ָחּה" (ישעיהו נה‪,‬י)‪	.‬‬
‫ד)‪ ‬והושאל גם כן למאורעות המתחדשים בזמן‪ ,‬כאילו‬                                    ‫סנהדרין יט‪,‬ב; וראו תלמוד תורה א‪,‬ב‪" :‬בניך – אלו‬
‫הם דברים שנולדו‪ִּ" :‬כי ֹלא ֵת ַדע ַמה ֵּי ֶלד יֹום" (משלי כז‪,‬א)‪.‬‬
                                                                                 ‫תלמידך")‪ ,‬וכן היא גם משמעות הכפילות‬
‫	‪ 2‬ה)‪ ‬כן הושאל המונח לחידושי המחשבות‪ ,‬ולדעות‬                                     ‫בפסוק‪ְ" :‬ו ֵאֶּלה ּתֹו ְלדֹת ִי ְצ ָחק ֶּבן ַא ְבָר ָהם‪,‬‬
‫ולשיטות שהן מחייבות‪ ,‬כמו שנאמר‪ְ" :‬ו ָי ַלד ָׁש ֶקר"‬                              ‫ַא ְב ָר ָהם ה ֹו ִליד ֶאת ִי ְצ ָחק" (בראשית כה‪,‬יט)‪.‬‬
‫(תהילים ז‪,‬טו)‪ .‬וכך נאמר‪ּ" :‬ו ְב ַי ְל ֵדי ָנ ְכ ִרים ַיְׂשִּפיקּו" (ישעיהו ב‪,‬ו)‬  ‫בני הנביאים – " ֵאּלּו ֶׁש ֵהן ְמ ַבְּקִׁשין‬
‫– (בני ישראל) מסתפקים בדעותיהם (של הגוים)‪ ,‬כמו‬                                   ‫ְל ִה ְת ַנֵּבא ֵהם ַהִּנ ְקָר ִאין 'ְּב ֵני ַהְּנ ִבי ִאים'"‬
‫שאמר יונתן בן עוזיאל עליו השלום בביאור הדברים‪:‬‬
‫"ּו ְב ִנימֹו ֵסי ַע ְמ ַמ ָּיא ָא ְז ִלין" (=ובחוקות הגויים הם‬                                       ‫(יסודי התורה ז‪,‬ה)‪.‬‬
‫הולכים)‪ .‬בהתאם למשמעות הזו‪ ,‬מי שלימד אדם דבר־‬
‫מה והקנה לו דעה‪ ,‬הוא כאילו הוליד את האיש ההוא‬
‫באשר הוא בעליה של אותה דעה‪ .‬ולפי המשמעות הזו‬
‫נקראו תלמידי הנביאים "בני הנביאים"‪ ,‬כמו שנבאר‬

                    ‫לגבי רב־משמעיות המונח "בן"‪.‬‬

‫הרחבות ועיונים‬

‫הראשונה (ראו הערת ק"י על אתר)‪ ,‬הן כיוון שהוא מבטיח‬              ‫‪ 2‬כמו שנבאר לגבי רב־משמעיות המונח בן – לא‬
‫להסביר את המונח "בן"‪ ,‬אבל אינו מסביר אותו‪ ,‬וזה‬                  ‫מצינו פרק זה‪ ,‬ונלאו הפרשנים להבין את כוונת הרמב"ם‬
‫דרך רמז‪ ,‬שהמונח "ילד" מופיע קרוב במשמעותו למונח‬                 ‫בזה ולא עלתה בידם (ראו כ"ח‪ ,‬בן)‪ .‬לדעתנו‪ ,‬הפרק רומז‬
‫"בן"‪ .‬המילה "בעצב" משמעותה 'במאמץ רב' (תאמו‪,‬‬                    ‫לפסוק "ְּב ֶע ֶצב ֵּת ְל ִדי ָב ִנים" (בראשית ג‪,‬טז) האמור בסיפור‬
‫א‪,‬כט‪ ,)1‬ולכן "ְּב ֶע ֶצב ֵּת ְל ִדי ָב ִנים" משמעותו 'במאמץ רב‬  ‫אדם וחוה‪ ,‬שעסק בו הרמב"ם בפרק הקודם‪ ,‬הן כיוון‬
‫תוכל להשתמש בכל כוחותיך הגופניים (חוה) כדי ללמד‬                 ‫שבאופן מפתיע הרמב"ם דווקא אינו מביא את הפסוק‬
                                                                ‫הזה‪ ,‬שהוא ראשון בתורה‪ ,‬כדי להדגים את המשמעות‬
                                           ‫תובנות'‪.‬‬
   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130   131