Page 125 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 125

‫‪67‬‬

                                          ‫פרק ו‬

                                    ‫המונחים איש ואישה‪ ,‬אח ואחות‬

    ‫הקדמה‪ :‬פרק חידתי זה‪ ,‬שאינו עוסק בסילוק ההגשמה‪ ,‬עוסק באופן סמוי במרכיבי האדם‪,‬‬
    ‫ומרמז על משמעות הסיפור המקראי על אדם וחוה‪ .‬רבנו מציע מפתחות להבנת הסיפור‪ ,‬אך‬
    ‫אינו מצביע על השער שצריך האדם לפתוח אותו‪ .‬השערים הנסתרים הם הפסוקים‪ְ " :‬לזֹאת‬
    ‫ִי ָּק ֵרא ִאׁ ּ ָשה ִּכי ֵמ ִאיׁש ֻל ֳק ָחה ּזֹאת" (בראשית ב‪,‬כג); " ַו ִּי ְב ָרא ֱאֹל ִהים ֶאת ָה ָא ָדם ְּב ַצ ְלמֹו‪ְּ ,‬ב ֶצ ֶלם‬

                       ‫ֱאֹל ִהים ָּב ָרא ֹאתֹו ָז ָכר ּו ְנ ֵק ָבה ָּב ָרא אֹ ָתם" (שם א‪,‬כז)‪.‬‬

                                                                 ‫שלוש משמעויות‬

‫‪ 1‬ג)‪ ‬המוכן ומיועד להתחבר לדבר‬                                    ‫‪" 	1‬איש" ו"אשה" –	‬

‫אחר – מסתרי התורה‪ :‬במשל אדם‬                   ‫א)‪ ‬מונחים שנקבעו בתחילה לגבר ולאישה‪	.‬‬
‫וחוה‪ ,‬אדם (האיש) וחוה (האישה)‬       ‫ב)‪ ‬לאחר מכן הושאלו לכל זכר ונקבה משאר בעלי החיים‪.‬‬
‫מייצגים היבטים נבדלים בכל בן אנוש‪.‬‬  ‫נאמר‪ִ " :‬מּ ֹכל ַהְּב ֵה ָמה ַהְּטהֹוָרה‪ִּ ,‬ת ַּקח ְלָך ִׁש ְב ָעה ִׁש ְב ָעה‬
‫כל דבר המופיע בעולם‪ ,‬ובכלל זה כל‬
‫יצור אנוש‪ ,‬ואפילו המציאות כולה‪,‬‬         ‫ִאיׁש ְו ִאְׁשּתֹו" (בראשית ז‪,‬ב)‪ ,‬כאילו אמר "זכר ונקבה"‪	.‬‬
‫מורכב ממהות מופשטת ומביטוי שלה‪,‬‬     ‫ג)‪ ‬לאחר מכן הושאל המונח "אשה" לכל דבר המוכן‬
‫ובמינוח הפילוסופי "צורה" ו"חומר"‪,‬‬   ‫ומיועד להתחבר לדבר אחר‪ .‬נאמר‪ֲ " :‬ח ֵמׁש ַה ְיִרי ֹעת‬
‫כשהחומר הוא דבר המקבל את הצורה‬      ‫ִּת ְה ֶיי ָן חֹ ְברֹת ִאׁ ָּשה ֶאל ֲא ֹח ָתּה" (שמות כו‪,‬ג)‪ .‬הרי התבאר‬
‫(וגם האש והרוח מכונות חומר)‪ .‬כך‬

‫לך שגם "אחות" ו"אח" הם רב־משמעיים על דרך למשל "משולש עץ"‪ ,‬המשולש הוא‬
‫הצורה‪ ,‬והעץ הוא החומר (שהוא‬
‫"חומר מופשט"! דבר קשה להבנה)‪.‬‬                       ‫ההשאלה כמו "איש" ו"אשה"‪.‬‬

‫בעולמנו‪ ,‬רק חיבור של שניהם יוצר עצם ממשי‪ .‬במשל המקראי‪ ,‬הצורה והחומר האנושיים מיוצגים על ידי אדם וחוה‪,‬‬

‫שהם שלמות אחת‪ .‬בכל איש יש אדם וחוה‪ ,‬ובכל אישה יש אדם וחוה‪ ,‬מפני שהצימוד בין החומר לבין הצורה הוא‬
‫הכרחי (להסבר נוסף ראו א‪,‬יז בהרחבות; לעוד רמזים על אדם וחוה‪ ,‬ראו‪ :‬א‪,‬ב; א‪,‬יז; ב‪,‬ל; ג‪,‬ח)‪ֲ " .‬ח ֵמׁש ַה ְי ִרי ֹעת ִּת ְה ֶייןָ ֹח ְברֹת ִאׁ ָּשה ֶאל‬

‫ֲא ֹח ָתּה" – נאמר ביריעות המשכן‪ ,‬שקצותיהן צמודות ומאוחות זו לזו‪ .‬הרי התבאר לך‪ ...‬הם רב־משמעיים על דרך‬
‫ההשאלה – גם המונח "אחות" והמונח "אח" הם רב־משמעיים ("נאמרים בשיתוף") באופן מושאל‪ ,‬כשם שהמונח‬

                                        ‫"אישה" והמונח "איש" יש להם משמעות מושאלת (ראו הרחבה)‪.‬‬

                                    ‫הרחבות ועיונים‬

‫‪ 1‬לכל דבר המוכן ומיועד להתחבר לדבר אחר – על היסודות המסודרים בגלגלים היקפיים מתחת לגלגל הירח‪,‬‬

‫החיבור המוכרח בין החומר לבין הצורה‪ ,‬הרמב"ם מרחיב צמודים ומאוחים בלי רווח ביניהם (ג‪,‬ב‪ ,)1‬כדבריו ב"משנה‬

‫ברמז בהמשך דבריו (ב‪,‬ל‪ ,)19‬תוך שהוא רומז לפסוקים תורה"‪ְ" :‬ו ֵאין ֵּבי ֵני ֶהם ָמקֹום ָּפנּוי ְּבֹלא ּגּוף ְּכ ָלל" (יסודי התורה‬

                                        ‫מן התורה‪ַ" :‬וּיֹא ֶמר ָה ָא ָדם זֹאת ַהַּפ ַעם ֶע ֶצם ֵמ ֲע ָצ ַמי ּו ָבָׂשר ג‪,‬י)‪.‬‬

‫"אחות" ו"אח" – נראה שהרמז מכוון לתיאור‬         ‫ִמְּבָׂשִרי‪ְ ,‬לזֹאת ִי ָּקֵרא ִאׁ ּ ָשה ִּכי ֵמ ִאיׁש ֻל ֳק ָחה ּזֹאת‪ְ ...‬ו ָד ַבק‬

‫ְּב ִאְׁשּתֹו ְו ָהיּו ְל ָבָׂשר ֶא ָחד" (בראשית ב‪,‬כג‪-‬כד)‪ .‬ומעין זה גם הכרובים במשכן‪ּ" :‬ו ְפ ֵני ֶהם ִאיׁש ֶאל ָא ִחיו" (שמות כה‪,‬כ;‬

‫ב"משנה תורה"‪ְ " :‬לעֹו ָלם ֵאין ַא ָּתה רֹו ֶאה ּ ֹג ֶלם [=חומר] ראו קרשקש; ש"ט)‪ .‬והכרוב־מלאך מייצג את השכל האנושי‬

‫ְּבֹלא צּו ָרה אֹו צּו ָרה ְּבֹלא ּ ֹג ֶלם" (יסודי התורה ד‪,‬ז)‪ .‬ואפשר שהאדם משיג באמצעותו את ה'‪ ,‬והפנים הם הנוכחות‬

‫מעתה אולי להבין גם את המדרש (בראשית רבה כב‪,‬ז) האומר הנבואית‪ ,‬כמו בשימוש "פנים"‪ ,‬בנבואת משה‪ ,‬שהיתה‬

‫שתאומה נולדה עם קין‪ ,‬ושהבל נולד עם תאומה‪ ,‬ושניהם "פנים אל פנים" (למונח פנים‪ ,‬ראו א‪,‬לז; לכרוב‪ -‬ב‪,‬ו‪ ;9‬ולכרובים‬

‫כמשל אדם וחוה (כלומר יש בקין ובהבל גם משל‪ ,‬כמו שבמשכן – ג‪,‬מה‪ .)7‬משמעות אחרת של המונח "כרובים" היא‬

‫'השכלים הנבדלים'‪ ,‬ונמצא שהפסוק מצביע על זיקתם‬                    ‫שנרמז בפרק הבא)‪.‬‬

‫"חֹ ְברֹת ִאׁ ָּשה ֶאל ֲא ֹח ָתּה" – בביאור חזון יחזקאל‪ ,‬זה לזה (לשכלים הנבדלים‪ ,‬ראו א‪,‬לז‪ 6‬בהרחבות‪ .‬א‪,‬מט; ב‪,‬ו‪ ;9‬יסודי‬

‫הרמב"ם מביא את הפסוק "חֹ ְברֹת ִאׁ ָּשה ֶאל ֲאחֹו ָתּה" התורה ב‪,‬ז; לביאור חזון יחזקאל‪ ,‬ראו ג‪,‬א‪-‬ז; א"ש‪ ,‬לקסיקוגרפי‪ ,‬עמ' ‪.)54‬‬

                                               ‫(יחזקאל א‪,‬ט; וראו עוד ג‪,‬יג)‪ ,‬ומסביר אותו כרומז למבנה ארבעת‬
   120   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130