Page 122 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 122

‫‪ | 64‬מורה הנבוכים | חלק א‬

                                      ‫הצלחת משה וכישלון אצילי בני ישראל‬              ‫את מהותו‪ ,‬וכל תאווה באה מן הדמיון‪.‬‬
                                                                                     ‫הקדמות אמיתיות וודאיות – הנחות‬
‫	‪ 3‬על עניין זה נאמר‪ַ" :‬וַּי ְס ֵּתר מֹ שׁ ֶ�ה ָּפ ָניו ִּכי ָי ֵרא ֵמ ַהִּביט‬
‫ֶאל ָה ֱאֹל ִהים" (שמות ג‪,‬ו)‪ ,‬נוסף על מה שעולה מחיצוניות‬                                ‫יסוד המבוססות על מחקר מעמיק‪.‬‬
‫הדברים‪ ,‬שהוא התיירא מהביט אל האור המתגלה;‬
‫לא שהעיניים יכולות להשיג את האלוה‪ ,‬יתעלה מאוד‬                                        ‫‪ 3‬נוסף על מה שעולה מחיצוניות‬
‫מאוד על כל חסרון‪ .‬ה' יתעלה שיבח אותו עליו השלום‬
‫על כך‪ ,‬והאציל עליו מנעמו וטובו מה שחייב לומר‬                                         ‫הדברים – משה ירא מלהתבונן בעומקו‬
‫עליו לבסוף‪ּ" :‬ו ְת ֻמ ַנת ה' ַיִּביט" (במדבר יב‪,‬ח)‪ ,‬והחכמים ז"ל‬                      ‫של המושג "אלוהים"‪ ,‬נוסף על פרשנות‬
‫(בבלי ברכות ז‪,‬א) אמרו שזהו שכר על כך שהוא הסתיר פניו‬                                 ‫אחרת קלה יותר להבנה שהסנה הבוער‬
                                                                                     ‫מופיע במעמד נבואי‪ ,‬שבמראה נבואתו‬
                       ‫בתחילה מהביט אל האלהים‪.‬‬                                       ‫ראה בו משה סנה בוער (ראו הרחבה)‪ .‬לא‬
                                                                                     ‫שהעיניים יכולות‪ ...‬חסרון – העיניים‬
‫‪ 	4‬ואילו ֲא ִצי ֵלי ְּב ֵני ִיְׂש ָר ֵאל (שמות כד‪,‬יא) התפרצו ושילחו את‬               ‫משיגות רק דבר גופני‪ ,‬וה' אינו גוף‪.‬‬
‫מחשבותיהם; הם השיגו‪ ,‬אך השגה שאינה שלמה‪,‬‬                                             ‫ה' יתעלה שיבח אותו עליו השלום –‬
‫ולכן נאמר עליהם‪ַ" :‬ו ִּיְראּו ֵאת ֱאֹל ֵהי ִיְׂשָר ֵאל ְו ַת ַחת ַר ְג ָליו‬          ‫את משה רבנו‪ ,‬שנאמר עליו‪ְ" :‬ו ָה ִאיׁש‬
‫[ְּכ ַמ ֲעֵׂשה ִל ְב ַנת ַה ַּסִּפיר ּו ְכ ֶע ֶצם ַהׁ ָּש ַמ ִים ָלטֹ ַהר"] (שם‪,‬י)‪.‬‬  ‫ֹמ ׁ ֶשה ָע ָניו ְמ ֹאד‪ִ ,‬מּכֹל ָה ָא ָדם ֲאֶׁשר ַעל ְּפ ֵני‬
‫לא נאמר "ַו ִּיְראּו ֵאת ֱאֹל ֵהי ִיְׂשָר ֵאל" ותו לא‪ ,‬כי מטרת‬                       ‫ָה ֲא ָד ָמה" (במדבר יב‪,‬ג)‪ּ" .‬ו ְת ֻמ ַנת ה' ַיִּביט"‬
‫הדברים אינה אלא למתוח ביקורת על ראייתם‪ ,‬לא‬                                           ‫– כלעיל ג‪ .2‬החכמים ז"ל אמרו וכו' –‬
‫לתאר כיצד ראו‪ .‬ומכיוון שאכן ביקר את צורת השגתם‪,‬‬                                      ‫"בשכר 'ויסתר [משה פניו]'‪ ,‬זכה 'ודבר‬
‫שהיתה בה הגשמה‪ ,‬כמחויב מכך שהתפרצו לפני שהיו‬                                         ‫ה' אל משה פנים אל פנים' (שמות לג‪,‬יא)‪,‬‬
‫שלמים – הם התחייבו כליה‪( .‬משה רבנו) עליו השלום‬                                       ‫בשכר 'כי ירא'‪ ,‬זכה 'וייראו מגשת אליו'‬
‫לימד עליהם זכות‪ ,‬ונעזבו עד שנשרפו בתבערה‪ ,‬ונשרפו‬                                     ‫(שם לד‪,‬ד)‪ ,‬בשכר 'מהביט'‪ ,‬זכה 'ותמונת‬
                                                                                     ‫ה' יביט' " (ברכות ז‪,‬א)‪ .‬כלומר‪ ,‬משה‬
                                                                                     ‫התנהל באיטיות ובשיטתיות‪ ,‬ולכן זכה‬
                                                                                     ‫להגיע למדרגה גבוהה‪ ,‬שאם לא כן היה‬
                                                                                     ‫נכשל כמו שנכשלו אצילי בני ישראל‪,‬‬

                                                                                                            ‫כאמור להלן‪.‬‬

‫‪ֲ 4‬א ִצי ֵלי ְּב ֵני ִיְׂש ָר ֵאל – נראה שמשמעו כאן אהרן ונדב ואביהוא וזקני ישראל‪ ,‬שנאצלה עליהם הרוח וזכו לנבואה (ראו‬

‫ראב"ם לתורה)‪ .‬הפסוקים המדוברים הם‪ַ" :‬וַּי ַעל מֹ ׁש ֶ�ה ְו ַא ֲהרֹן‪ָ ,‬נ ָדב ַו ֲא ִביהּוא ְוִׁש ְב ִעים ִמ ִּז ְק ֵני ִיְׂשָר ֵאל‪ַ .‬ו ִּיְראּו ֵאת ֱאֹל ֵהי ִיְׂשָר ֵאל‪,‬‬
‫ְו ַת ַחת ַר ְג ָליו ְּכ ַמ ֲעֵׂשה ִל ְב ַנת ַה ַּסִּפיר ּו ְכ ֶע ֶצם ַהׁ ָּש ַמ ִים ָל ֹט ַהר‪ְ .‬ו ֶאל ֲא ִצי ֵלי ְּב ֵני ִיְׂש ָר ֵאל ֹלא ָׁש ַלח ָידֹו‪ַ ,‬וֶּי ֱחזּו ֶאת ָה ֱאֹל ִהים ַוּיֹא ְכלּו‬
‫ַו ִּיְׁשּתּו" (שמות כד‪,‬ט‪-‬יא)‪ .‬צורת השגתם שהיתה בה הגשמה – פרשנים רבים עסקו בטעותם (ראו אברבנאל‪ ,‬נרבוני‪ ,‬כספי ועוד)‪.‬‬
‫הדברים נראים שתפיסתם זיהתה את החומר הראשון‪ ,‬שיבואר בפרקים אחרים‪ ,‬כקדמון לצד ה' "אלוהי ישראל" (למונח‬
‫אלוהים במשמעות מלאכים‪ ,‬ראו א‪,‬ב‪ ;1‬לחומר הראשון‪ ,‬ראו א‪,‬כח‪ .)6‬ונעזבו עד שנשרפו וכו' – לפי המדרשים‪ ,‬האש‪ ,‬שנזהר משה‬
‫מפניה‪ ,‬פגעה בזקני ישראל בתבערה – שם מקום‪ ,‬שנאמר‪ַ" :‬ו ְי ִהי ָה ָעם ְּכ ִמ ְת ֹא ְנ ִנים ַרע ְּב ָא ְז ֵני ה'‪ַ ,‬ו ִּיְׁש ַמע ה' ַו ִּי ַחר ַאּפֹו‬
‫ַו ִּת ְב ַער ָּבם ֵאׁש ה' ַוּ ֹתא ַכל ִּב ְק ֵצה ַהַּמ ֲח ֶנה‪ַ .‬ו ִּי ְצ ַעק ָה ָעם ֶאל ֹמ ׁש ֶ�ה‪ַ ,‬ו ִּי ְתַּפֵּלל ֹמ שׁ ֶ�ה ֶאל ה' ַו ִּתְׁש ַקע ָה ֵאׁש‪ַ .‬ו ִּי ְקָרא ֵׁשם ַהָּמקֹום‬

‫ַההּוא ַּת ְב ֵע ָרה‪ִּ ,‬כי ָב ֲע ָרה ָבם ֵאׁש ה'" (במדבר יא‪,‬א‪-‬ג)‪ .‬ואולי כוונת התורה לרמוז שמשה נזהר ממראה האש הבוערת‪,‬‬

‫הרחבות ועיונים‬

‫אלא משה בלבד"‪ .‬וראו הרחבה בסוף הפרק)‪ .‬לפי הרמב"ם במובן‬   ‫‪ 3‬נוסף על מה שעולה מחיצוניות הדברים‪ ...‬האור‬
‫החיצוני‪" ,‬האור המתגלה" כאן הוא "האור הנברא" (להלן‬        ‫המתגלה‪ – ‬בפירוש הפסוקים‪ ,‬הרמב"ם מאפשר את‬
‫פסקה ‪ 7‬ועוד)‪ ,‬כלומר אור הנראה במראה הנבואה‪ ,‬המכונה‬       ‫כפל המשמעות שבפסוק (גם א‪,‬י‪ ,)8‬כששתי המשמעויות‬
‫גם "שכינה" או "כבוד ה'" (תאמו א‪:‬י‪ ,7‬יט‪ ,2‬כא‪ ,3‬כז‪ ,1‬כח‪,4‬‬  ‫הן מופשטות ולא מוחשיות‪ ,‬שהרי בפרק הקודם הסביר‬
‫ובמשמעות זאת גם א‪,‬סד‪ .)2‬זו דעת הרמב"ם‪ ,‬אלא שכאן‬          ‫הרמב"ם ש"הביט" כאן משמעותו מופשטת‪ .‬מעמד הסנה‬
‫הרמב"ם מערפל את המובן החיצוני‪ ,‬אולי גם למראה‬             ‫הבוער הוא מעמד נבואי‪ ,‬שזכה לו משה כשהיה טירון‬
                                                         ‫לנבואה (שמות רבה ג‪,‬א‪ ,‬ושם ב‪,‬ה‪" :‬מלמד שהיו אנשים עמו ולא ראו‬
              ‫פיזי־ניסי‪ ,‬כדי לאפשר התקדמות איטית‪.‬‬
   117   118   119   120   121   122   123   124   125   126   127