Page 122 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 122
| 64מורה הנבוכים | חלק א
הצלחת משה וכישלון אצילי בני ישראל את מהותו ,וכל תאווה באה מן הדמיון.
הקדמות אמיתיות וודאיות – הנחות
3על עניין זה נאמרַ" :וַּי ְס ֵּתר מֹ שׁ ֶ�ה ָּפ ָניו ִּכי ָי ֵרא ֵמ ַהִּביט
ֶאל ָה ֱאֹל ִהים" (שמות ג,ו) ,נוסף על מה שעולה מחיצוניות יסוד המבוססות על מחקר מעמיק.
הדברים ,שהוא התיירא מהביט אל האור המתגלה;
לא שהעיניים יכולות להשיג את האלוה ,יתעלה מאוד 3נוסף על מה שעולה מחיצוניות
מאוד על כל חסרון .ה' יתעלה שיבח אותו עליו השלום
על כך ,והאציל עליו מנעמו וטובו מה שחייב לומר הדברים – משה ירא מלהתבונן בעומקו
עליו לבסוףּ" :ו ְת ֻמ ַנת ה' ַיִּביט" (במדבר יב,ח) ,והחכמים ז"ל של המושג "אלוהים" ,נוסף על פרשנות
(בבלי ברכות ז,א) אמרו שזהו שכר על כך שהוא הסתיר פניו אחרת קלה יותר להבנה שהסנה הבוער
מופיע במעמד נבואי ,שבמראה נבואתו
בתחילה מהביט אל האלהים. ראה בו משה סנה בוער (ראו הרחבה) .לא
שהעיניים יכולות ...חסרון – העיניים
4ואילו ֲא ִצי ֵלי ְּב ֵני ִיְׂש ָר ֵאל (שמות כד,יא) התפרצו ושילחו את משיגות רק דבר גופני ,וה' אינו גוף.
מחשבותיהם; הם השיגו ,אך השגה שאינה שלמה, ה' יתעלה שיבח אותו עליו השלום –
ולכן נאמר עליהםַ" :ו ִּיְראּו ֵאת ֱאֹל ֵהי ִיְׂשָר ֵאל ְו ַת ַחת ַר ְג ָליו את משה רבנו ,שנאמר עליוְ" :ו ָה ִאיׁש
[ְּכ ַמ ֲעֵׂשה ִל ְב ַנת ַה ַּסִּפיר ּו ְכ ֶע ֶצם ַהׁ ָּש ַמ ִים ָלטֹ ַהר"] (שם,י). ֹמ ׁ ֶשה ָע ָניו ְמ ֹאדִ ,מּכֹל ָה ָא ָדם ֲאֶׁשר ַעל ְּפ ֵני
לא נאמר "ַו ִּיְראּו ֵאת ֱאֹל ֵהי ִיְׂשָר ֵאל" ותו לא ,כי מטרת ָה ֲא ָד ָמה" (במדבר יב,ג)ּ" .ו ְת ֻמ ַנת ה' ַיִּביט"
הדברים אינה אלא למתוח ביקורת על ראייתם ,לא – כלעיל ג .2החכמים ז"ל אמרו וכו' –
לתאר כיצד ראו .ומכיוון שאכן ביקר את צורת השגתם, "בשכר 'ויסתר [משה פניו]' ,זכה 'ודבר
שהיתה בה הגשמה ,כמחויב מכך שהתפרצו לפני שהיו ה' אל משה פנים אל פנים' (שמות לג,יא),
שלמים – הם התחייבו כליה( .משה רבנו) עליו השלום בשכר 'כי ירא' ,זכה 'וייראו מגשת אליו'
לימד עליהם זכות ,ונעזבו עד שנשרפו בתבערה ,ונשרפו (שם לד,ד) ,בשכר 'מהביט' ,זכה 'ותמונת
ה' יביט' " (ברכות ז,א) .כלומר ,משה
התנהל באיטיות ובשיטתיות ,ולכן זכה
להגיע למדרגה גבוהה ,שאם לא כן היה
נכשל כמו שנכשלו אצילי בני ישראל,
כאמור להלן.
ֲ 4א ִצי ֵלי ְּב ֵני ִיְׂש ָר ֵאל – נראה שמשמעו כאן אהרן ונדב ואביהוא וזקני ישראל ,שנאצלה עליהם הרוח וזכו לנבואה (ראו
ראב"ם לתורה) .הפסוקים המדוברים הםַ" :וַּי ַעל מֹ ׁש ֶ�ה ְו ַא ֲהרֹןָ ,נ ָדב ַו ֲא ִביהּוא ְוִׁש ְב ִעים ִמ ִּז ְק ֵני ִיְׂשָר ֵאלַ .ו ִּיְראּו ֵאת ֱאֹל ֵהי ִיְׂשָר ֵאל,
ְו ַת ַחת ַר ְג ָליו ְּכ ַמ ֲעֵׂשה ִל ְב ַנת ַה ַּסִּפיר ּו ְכ ֶע ֶצם ַהׁ ָּש ַמ ִים ָל ֹט ַהרְ .ו ֶאל ֲא ִצי ֵלי ְּב ֵני ִיְׂש ָר ֵאל ֹלא ָׁש ַלח ָידֹוַ ,וֶּי ֱחזּו ֶאת ָה ֱאֹל ִהים ַוּיֹא ְכלּו
ַו ִּיְׁשּתּו" (שמות כד,ט-יא) .צורת השגתם שהיתה בה הגשמה – פרשנים רבים עסקו בטעותם (ראו אברבנאל ,נרבוני ,כספי ועוד).
הדברים נראים שתפיסתם זיהתה את החומר הראשון ,שיבואר בפרקים אחרים ,כקדמון לצד ה' "אלוהי ישראל" (למונח
אלוהים במשמעות מלאכים ,ראו א,ב ;1לחומר הראשון ,ראו א,כח .)6ונעזבו עד שנשרפו וכו' – לפי המדרשים ,האש ,שנזהר משה
מפניה ,פגעה בזקני ישראל בתבערה – שם מקום ,שנאמרַ" :ו ְי ִהי ָה ָעם ְּכ ִמ ְת ֹא ְנ ִנים ַרע ְּב ָא ְז ֵני ה'ַ ,ו ִּיְׁש ַמע ה' ַו ִּי ַחר ַאּפֹו
ַו ִּת ְב ַער ָּבם ֵאׁש ה' ַוּ ֹתא ַכל ִּב ְק ֵצה ַהַּמ ֲח ֶנהַ .ו ִּי ְצ ַעק ָה ָעם ֶאל ֹמ ׁש ֶ�הַ ,ו ִּי ְתַּפֵּלל ֹמ שׁ ֶ�ה ֶאל ה' ַו ִּתְׁש ַקע ָה ֵאׁשַ .ו ִּי ְקָרא ֵׁשם ַהָּמקֹום
ַההּוא ַּת ְב ֵע ָרהִּ ,כי ָב ֲע ָרה ָבם ֵאׁש ה'" (במדבר יא,א-ג) .ואולי כוונת התורה לרמוז שמשה נזהר ממראה האש הבוערת,
הרחבות ועיונים
אלא משה בלבד" .וראו הרחבה בסוף הפרק) .לפי הרמב"ם במובן 3נוסף על מה שעולה מחיצוניות הדברים ...האור
החיצוני" ,האור המתגלה" כאן הוא "האור הנברא" (להלן המתגלה – בפירוש הפסוקים ,הרמב"ם מאפשר את
פסקה 7ועוד) ,כלומר אור הנראה במראה הנבואה ,המכונה כפל המשמעות שבפסוק (גם א,י ,)8כששתי המשמעויות
גם "שכינה" או "כבוד ה'" (תאמו א:י ,7יט ,2כא ,3כז ,1כח,4 הן מופשטות ולא מוחשיות ,שהרי בפרק הקודם הסביר
ובמשמעות זאת גם א,סד .)2זו דעת הרמב"ם ,אלא שכאן הרמב"ם ש"הביט" כאן משמעותו מופשטת .מעמד הסנה
הרמב"ם מערפל את המובן החיצוני ,אולי גם למראה הבוער הוא מעמד נבואי ,שזכה לו משה כשהיה טירון
לנבואה (שמות רבה ג,א ,ושם ב,ה" :מלמד שהיו אנשים עמו ולא ראו
פיזי־ניסי ,כדי לאפשר התקדמות איטית.
