Page 117 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 117
59
פרק ג
המונחים תבנית ותמונה
הקדמה :הפרק עוסק בתפיסת האדם ,שמצד אחד היא חושית (ראיית "תבניות") ודמיונית
(ראיית "תמונות" לפי אחד ממשמעיה) ,שהיא השגה נמוכה ואפילו שגויה ,כגון ברצון לבנות
פסלים לעבודת האל; ומצד שני היא השגה מופשטת עד להשגת אמת נבואית במעלתה
הגבוהה ביותר ,שהיא נקייה לחלוטין מכל דמיון .רעיון זה יש לו זיקה למה שנאמר בפרק
הקודם ,כחטאו של האדם המחליף את ההידמות לאל בהידמות לבעלי החיים ,כעולה מן
הפסוק שמרכיביו נזכרו בפרק הקודםַ " :וָּי ִמירּו ֶאת ְּכב ֹו ָדם ְּב ַת ְב ִנית ׁשֹור ֹא ֵכל ֵע ֶ ׂשב" (תהילים
קו,כ).
1משום ש"תבנית" הוא מונח הגזור משמעות המונח תבנית
מן "בנה" וכו' – המונח רק מתאר 1חושבים שמשמעות "תמונה" ו"תבנית" בלשון
את העצם מבחינה חיצונית ,מבחינת העברית אחת היא ,ואין הדבר כן .משום ש"תבנית"
גבולות העצם במרחב ולא תכונה הוא מונח הגזור מן "בנה" ,ומשמעותו מבנה הדבר
מופשטת שלו .תבנית יד – הצירוף בא ותכונתו ,כלומר תבניתו ,דוגמת הריבועיּות והעיגוליּות
בשני פסוקים ביחזקאלַ" :ו ִּיְׁש ַלח ַּת ְב ִנית והמשולשּות ושאר התבניות .נאמרֵ " :את ַּת ְב ִנית ַהִּמְׁשָּכן
ָיד ַו ִּי ָּק ֵח ִני ְּב ִצי ִצת רֹאִׁשי ַו ִּתׂ ָּשא ֹא ִתי רּו ַח ְו ֵאת ַּת ְב ִנית ָּכל ֵּכ ָליו" (שמות כה,ט) ,ונאמרּ[" :ו ְר ֵאה ַו ֲעֵׂשה]
ֵּבין ָה ָא ֶרץ ּו ֵבין ַהׁ ָּש ַמ ִים" (יחזקאל ח,ג; וברור ְּב ַת ְב ִני ָתם ֲאֶׁשר ַא ָּתה ָמ ְר ֶאה ָּב ָהר" (שם,מ)ַּ " ,ת ְב ִנית ָּכל
שמדובר בנבואה ב,מוַ " ;)2וֵּי ָרא ַלְּכ ֻר ִבים ִצּפֹור [ָּכ ָנף ֲאֶׁשר ָּתעּוף ַּבׁ ָּש ָמ ִים]" (דברים ד,יז)ַּ " ,ת ְב ִנית ָיד"
ַּת ְב ִנית ַיד ָא ָדם ַּת ַחת ַּכ ְנ ֵפי ֶהם" (שם י,ח; (יחזקאל ח,ג; י,ח)ַּ " ,ת ְב ִנית ָהאּו ָלם" (דברי הימים־א כח,יא) .כל אלה
– תבנית .ולכן אין העברית מחילה כלל את הביטויים
למשמעות כנף ,ראו א,מג ;1לתבנית = דמות ,ראו
הללו על תיאורים הקשורים באלוה.
ג,ז .)5ולכן אין ...תיאורים הקשורים
באלוה – יש לציין שאף אם יש עוד שלוש משמעויות למונח תמונה
משמעויות למונח "תבנית" בהקשרים
נבואיים (השוו להלן משמעות ב של תמונה), 2ואילו "תמונה" היא מונח מסופקבעל שלוש משמעויות:
הן אינן מטרתו של הספר ,מפני שהספר א) הוא משמש במובן של צורת הדבר המושגת בחושים
אינו מילון משמעויות (א,ח ;2א,י ;1אפודי). מחוץ לדעת (=באופן אובייקטיבי) ,כלומר תבניתו
ומתארו ,והם דבריוַ " :ו ֲעִׂשי ֶתם ֶּפ ֶסל ְּתמּו ַנת ּכֹל" (דברים
2מונח מסופק – מונח רב־משמעי, ד,כה)ִּ" ,כי ֹלא ְר ִאי ֶתם ָּכל ְּתמּו ָנה [ְּביֹום ִּדֶּבר ה' ֲא ֵלי ֶכם
שהצד השווה למשמעויותיו אינו ְּבחֹ ֵרב ִמּתֹוְך ָה ֵאׁש]" (שם,טו) .
מהותי ,כגון "אדם" ,המשותף לבן אנוש ב) הוא משמש במובן של הצורה המדומיינת של
חי וגם למי שמת וגם לפסל עקב הדמיון הפרט ,הנמצאת בדמיון לאחר היעלמו מן החושים,
החיצוני ביניהם (מילות ההיגיון יג).
ב) הצורה המדומיינת ...לאחר
היעלמו מן החושים – ציור
הדבר בדמיון ,כמו זיכרון דמותו
של אדם שראה האדם אי פעם.
הרחבות ועיונים
1תבנית ...אין העברית מחילה וכו' – המונח "תבנית" ַעדָּ .ברּוְך ַא ָּתה יי ,יֹו ֵצר ָה ָא ָדם" (אישות י,ג; וראו ביאורנו שם).
מופיע בברכה השלישית משבע ברכות הנישואים ,אפשר להבין את "תבניתו" כמוסבת על האדם ,ולא על
לכאורה בזיקה לה' באופן שקשה להלמו עם דברי ה' ,שתבניתו החומרית של האדם מלמדת על דמיון מסוים
הרמב"ם כאן ,שאין לייחס את המונח "תבנית" לה' :להנהגת ה' ,ש"האדם עולם קטן" (א,עב .)19ושמא פרק זה
"ָּברּוְך ַא ָּתה ה' ֱאֹל ֵהינּו ֶמ ֶלְך ָהעֹו ָלםֲ ,אֶׁשר ָי ַצר ֶאת ָה ָא ָדם ב"מורה הנבוכים" דן במשמעות המונח בלשון המקרא,
ְּב ַצ ְלמֹוְּ ,ב ֶצ ֶלם ְּדמּות ַּת ְב ִנית ֹוְ ,ו ִה ְת ִקין לֹו ִמֶּמּנּו ִּב ְנ ַין ֲע ֵדי ושבלשון חכמים הוא בא גם במשמעות מופשטת.
