Page 113 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 113

‫‪55‬‬

                               ‫פרק ב‬

                                 ‫המונחים אלוהים‪ ,‬האמת והטוב‪ .‬החטא ועונשו‬

            ‫הקדמה‪ :‬לאחר שבפרק הקודם הגדיר הרמב"ם את צלם (מהות) האדם כתבונה אלוהית‪,‬‬
            ‫בפרק הזה הוא עוסק ביחס שבין התבונה והדמיון וההבדל ביניהם‪ ,‬תוך כדי סיפור חטאם‬
            ‫של אדם וחוה‪ .‬סיפור אדם וחוה הוא סיפור התמודדותו של כל אדם‪ ,‬של כל אחד‪ ,‬בכל‬
            ‫מקום ובכל זמן‪ ,‬עם התשוקה שמקורה בדמיון לעומת קול ההיגיון‪ .‬ברקע הפרק עומדים‬
            ‫שני הפסוקים הבאים‪ :‬הראשון הוא דברי ה'‪ּ" ,‬ו ֵמ ֵעץ ַה ַּד ַעת ט ֹוב ָוָרע ֹלא תֹא ַכל ִמֶּמּנּו‪ִּ ,‬כי ְּביֹום‬
            ‫ֲא ָכ ְלָך ִמֶּמּנּו מֹות ָּתמּות" (בראשית ב‪,‬יז); והשני הוא דברי הנחש‪ַ" :‬וּיֹא ֶמר ַהָּנ ָחׁש ֶאל ָה ִאׁ ָּשה‪,‬‬
            ‫ֹלא מֹות ְּת ֻמתּון‪ִּ .‬כי יֹ ֵד ַע ֱאלֹ ִהים ִּכי ְּביֹום ֲא ָכ ְל ֶכם ִמֶּמּנּו ְו ִנ ְפ ְקחּו ֵעי ֵני ֶכם‪ִ ,‬ו ְהִיי ֶתם ֵּכאלֹ ִהים ֹי ְד ֵעי‬

                                            ‫ט ֹוב ָו ָרע" (שם ג‪,‬ד‪-‬ה)‪.‬‬

‫‪ 1‬אדם מלומד – מן הביקורת הקשה‬                                                            ‫משמעות המונח אלוהים‬

‫המוטחת בשואל בפסקה ‪ ,3‬נראה‬           ‫‪ 	1‬לפני שנים הקשה לי אדם מלומד קושיה מופלאה‪,‬‬
‫שמדובר רק בשהוא נראה מלומד כלפי‬      ‫ראוי לעיין בקושיה ובתשובתנו לפתרונה‪ .‬ולפני‬
‫חוץ‪ ,‬אך למעשה אינו מלומד‪ .‬לימוד‬      ‫שאפרט את הקושיה ופתרונה אקדים שכל דובר עברית‬
‫מעמיק אינו רק הידיעה ("מלומד")‬       ‫יודע שהמונח 'אלהים' משותף א)לאלוה ב)ולמלאכים‬
‫אלא גם התבוננות רצוא ושוב ("ראוי‬     ‫ג)ולשופטים מנהיגי המדינות‪ .‬וכבר ביאר אנקלוס הגר‬
‫להתבונן בקושיה‪ ...‬ובתשובה")‪ .‬ולהלן‬   ‫עליו השלום‪ ,‬ואמת מה שביאר‪ ,‬שבפסוק "ִו ְה ִיי ֶתם‬
‫פסקה ‪ 3‬הוא אומר‪" :‬התיישב בדעתך‬       ‫ֵּכאֹל ִהים יֹ ְד ֵעי טֹוב ָו ָרע" (בראשית ג‪,‬ה) הכוונה למשמעות‬
‫ותראה‪ ...‬כפי שיתבאר מתוך העיון בדבר‬  ‫האחרונה‪ ,‬ותרגם‪ּ" :‬ו ְתהֹון ְּכַר ְבְר ִבין" (=ותהיו כגדולים‪,‬‬
‫הזה"‪ .‬קושיה מופלאה – בערבית‪:‬‬
‫"גריבא"‪ ,‬במשמעות כפולה‪' ,‬מוזרה'‬                                               ‫כנכבדים)‪.‬‬
‫מצד אחד ו'בעלת סוד' מצד שני‪ .‬מנהיגי‬
‫המדינות – המשתמשים הרבה בדמיון‬                                                           ‫השאלה‪ :‬במה נענש אדם‬
‫העלול לתעתע (תאמו ב‪,‬לז)‪ .‬את המילה‬
‫"שופטים" ("אל ֻחַּכאם") אפשר לתרגם‬   ‫‪ 	2‬ולאחר שהקדמנו את רב־המשמעיות של המונח הזה‪,‬‬
‫גם 'מושלים'‪ .‬מכלל משמעויות המילה‬     ‫נחל לפרט את הקושיה‪ .‬אמר המקשה‪ :‬ייראה מפשוטם‬
‫'אלוהים'‪ ,‬עולה ששני אזכורי 'אלוהים'‬  ‫של מקראות שהכוונה הראשונה באשר לאדם היתה‬
‫בדברי הנחש הם במשמעויות נבדלות‪.‬‬      ‫שיהיה כשאר בעלי החיים‪ ,‬בלא שכל ובלא מחשבה‬
                                     ‫ולא יבחין בין טוב לרע‪ ,‬וכאשר חטא (=מרה‪ ,‬לא ציית)‪,‬‬
                                     ‫הביא לו חטאו את השלמות הגדולה הזו המיוחדת‬

                                     ‫הרחבות ועיונים‬

                       ‫[=אלוהי המלאכים]" (ראו ב‪,‬ו‪.)2‬‬                          ‫‪ 1‬משותף לאלוה ולמלאכים ולשופטים מנהיגי‬
‫ג‪ .‬שופטים ומנהיגי המדינות‪ .‬שופטים כמשמעה בפסוק‬                                ‫המדינות‪ – ‬שם רב־משמעי הקשור לכוח – כגון בפסוק‬
‫" ַעד ָה ֱאֹל ִהים ָיבֹא ְּד ַבר ְׁש ֵני ֶהם" (שמות כב‪,‬ח; וראו ב‪,‬ו‪,)1‬‬         ‫" ֶיׁש ְל ֵאל ָי ִדי" (בראשית לא‪,‬כט)‪ ,‬שמשמעו 'יש בכוחי' –‬
‫שמשמעו‪ :‬דברי העדים יבואו לפני השופט‪ .‬כפי שמסביר‬
‫הרמב"ם בפרק‪ ,‬השופט אינו איש מדע‪ ,‬ואין תפקידו‬                                             ‫במשמעויות נבדלות זו מזו תכלית ההבדל‪:‬‬
‫לפסוק אמת או שקר ביחס לטענות‪ ,‬אלא רק זכאי או‬                                  ‫א‪ .‬ה'‪' ,‬בעל הכוחות'‪ ,‬הנקרא משום כך 'אלוהים' ברבים‪.‬‬
‫חייב לפי החוק הנתון‪ ,‬כגון שפוסק על פי שני עדים‪ְ" ,‬ו ַאף‬                       ‫אבל ה' אינו בעל כוח במשמעות שאנו תופסים את המילה‬
‫ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין ָאנּו יֹו ְד ִעין ִאם ֱא ֶמת ֵה ִעידּו ִאם ֶׁש ֶקר" (יסודי‬
                                                                                                                   ‫כוח (ראו א‪,‬מו‪.)17‬‬
        ‫התורה ח‪,‬ב‪ .)3‬זהו המעמד שמבטיח הנחש לחוה‪.‬‬                              ‫ב‪ .‬אחד ממיני המלאכים‪ ,‬שהם הכוחות במציאות (יסודי‬
                                                                              ‫התורה ב‪,‬ז)‪ ,‬כעולה מן הפסוק‪ִּ" :‬כי ה'‪ ...‬הּוא ֱאֹל ֵהי ָה ֱאֹל ִהים‬
   108   109   110   111   112   113   114   115   116   117   118