Page 110 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 110

‫‪ | 52‬מורה הנבוכים | חלק א‬

                             ‫משמעות מובחנת של המונח תואר והמונח צלם‬          ‫‪ 3‬ועל הצורה המלאכותית וכו' –‬

‫‪ 	3‬אומר כך‪ :‬ה'צורה' המפורסמת בקרב ההמון‪ ,‬שהיא‬                                ‫העיצוב החיצוני מעשה אדם‪ :‬האומן‬
‫תבנית הדבר ומתארו – המונח המיוחד לה בעברית‬                                   ‫מתכנן את הפסל באמצעות סימון צבע‬
‫הוא "תואר"‪ .‬נאמר‪ְ " :‬י ֵפה ֹת ַאר ִוי ֵפה ַמ ְר ֶאה" (בראשית לט‪,‬ו)‪,‬‬
‫" ַמה ָּת ֳארֹו [ַוּתֹא ֶמר ִאיׁש ָז ֵקן עֹ ֶלה ְוהּוא ֹע ֶטה ְמ ִעיל]"‬                          ‫על העץ הגולמי‪.‬‬
‫(שמואל־א כח‪,‬יד)‪ְּ" ,‬כ ֹת ַאר ְּב ֵני ַהֶּמ ֶלְך" (שופטים ח‪,‬יח)‪ .‬ועל הצורה‬
‫המלאכותית (=הנעשית בכלי מלאכה) נאמר " ְי ָת ֲאֵרהּו‬                          ‫‪" 4‬צלם" חל על הצורה הטבעית –‬
‫ַבׂ ֶּש ֶרד [‪ּ ]...‬ו ַבְּמחּו ָגה ְי ָת ֳא ֵרהּו" (ישעיהו מד‪,‬יג)‪ .‬המונח הזה‬
                                                                             ‫הגדרה‪ ,‬מהות של עצם טבעי‪ ,‬שאינו‬
         ‫אינו חל על האלוה יתעלה כלל‪ ,‬חלילה וחס‪.‬‬                              ‫מעשה אדם‪ְּ" .‬ב ֶצ ֶלם ֱאֹל ִהים ָּב ָרא‬
                                                                             ‫ֹאתֹו" – פירוש‪ :‬ה' ברא את האדם בעל‬
‫	‪ 4‬ואילו "צלם" חל על הצורה הטבעית‪ ,‬כלומר על העניין‬                           ‫שכל‪ ,‬כלומר עם יכולת להתחבר אל ה'‬
‫המגדיר את עצמותו של דבר ועושה אותו למה שהוא‪,‬‬
‫והוא מהותו האמיתית באשר הוא המצוי הזה‪ .‬ועניין זה‬                                                 ‫באמצעות שכלו‪.‬‬
‫(=הצלם‪ ,‬המגדיר את העצמות) אצל האדם‪ ,‬הוא מה‬
‫שבאמצעותו מתבצעת ההשגה האנושית‪ .‬בשל אותה‬                                     ‫‪ַ " 5‬צ ְל ָמם ִּת ְב ֶזה" וכו' – ותחילת‬
‫השגה שכלית נאמר עליו "ְּב ֶצ ֶלם ֱאֹל ִהים ָּבָרא אֹתֹו"‬
                                                                             ‫העניין‪ִ " :‬הֵּנה ֵאֶּלה ְרָׁש ִעים"‪ .‬והיא‬
                                         ‫(בראשית א‪,‬כז)‪.‬‬                      ‫תפילתו של דוד‪ ,‬שה' יבזה את צלם‬
                                                                             ‫הרשעים‪ ,‬ואין הכוונה שיבזה את גופם‪,‬‬
‫‪ 	5‬לכן נאמר " ַצ ְל ָמם ִּת ְב ֶזה" (תהילים עג‪,‬כ)‪ ,‬כי הבזיון שייך‬            ‫מפני שהבוז יש לו זיקה לתכונות אופי‬
‫לנפש‪ ,‬שהיא צורת המין‪ ,‬לא לתבנית האברים ומתארם‪.‬‬                               ‫נפשיות‪ ,‬ולא לתכונות גופניות‪ ,‬שאינן‬
‫וכך אומר אני שהפסלים נקראו "צלמים" משום‬                                      ‫בתחום אחריותו של האדם (והיא טענתו של‬
‫שהמבוקש מהם היה העניין שייחסו להם‪ ,‬לא תבניתם‬
‫ומתארם‪ .‬וכך אומר אני לגבי " ַצ ְל ֵמי ְט ֹח ֵרי ֶכם" (שמואל־א‬                ‫אריסטו‪ ,‬ראו אתיקה ג‪,‬ה ‪ ,1114a‬והרמב"ם מפרש‬
‫ו‪,‬ה)‪ ,‬כי המבוקש מהם היה עניין הרחקת פגע הטחורים‪,‬‬
                                                                             ‫על פיה את הפסוק‪ ,‬משום שראה שהיא פשוטה‬
                               ‫לא תבנית הטחורים‪.‬‬
                                                                             ‫ומוכחת)‪ .‬שהפסלים נקראו "צלמים"‬
‫	‪ 6‬ואם הכרח הוא ש" ַצ ְל ֵמי ְטחֵֹרי ֶכם" ו"צלמים" נקראים‬                    ‫וכו' – צורת הפסל היא רק ייצוג של‬
‫כך על שם התבנית והמתאר‪ ,‬יהיה "צלם" מונח רב־‬                                  ‫הרעיון המהותי שביסוד הפסל‪ ,‬כשם‬
‫משמעי או מסופק‪ ,‬הנאמר על צורת (=מהות) המין‬                                   ‫שה ֵאלה ֵונּוס‪ ,‬המייצגת את הכוכב‬
‫ועל הצורה המלאכותית וכיוצא בה מתבניות הגופים‬                                 ‫נוגה‪ ,‬אינה בצורתו‪ .‬בעבודת פסלים‪,‬‬
‫הטבעיים ומתארם‪ .‬ויהיה המכוון בדבריו " ַנ ֲעֶׂשה ָא ָדם‬                       ‫האדם אינו עובד את צורתו החיצונית‬
                                                                             ‫של הפסל אלא את הרעיון שהפסל‬
                                                                             ‫מייצג‪ .‬לגבי " ַצ ְל ֵמי ְט ֹחֵרי ֶכם" וכו' –‬
                                                                             ‫דברי כוהני הפלשתים וקוסמיהם בעניין‬
                                                                             ‫התרופה למכת הטחורים שפׂשתה בהם‬
                                                                             ‫בגלל שהחזיקו את ארון הברית אצלם‪,‬‬
                                                                             ‫והציעו להם להכין פסלוני "צלמי‬
                                                                             ‫טחוריכם" ולהגיש אותם מנחה לאלוהי‬
                                                                             ‫ישראל‪ .‬הרמב"ם אומר שאין הכוונה‬
                                                                             ‫לפסל בצורת הטחור אלא לפסל דמיוני‬
                                                                             ‫המייצג את "הכוח לסלק את המחלה"‪.‬‬

‫‪ 6‬ואם הכרח הוא וכו' – רמז להסתייגות מסוימת של הרמב"ם מן המהלך של הסבריו למונח "צלם"‪ .‬ועל הצורה‬

                                                      ‫הרחבות ועיונים‬

‫‪ 5‬שהמבוקש מהם היה העניין שייחסו להם – הרמב"ם האבנים והעצים – שצורה זו בראה את השמים ואת הארץ‬
‫אומר על הפסלים כמייצגי רעיונות‪" :‬אתה יודע שכל והוא מנהיג אותם‪ .‬אלא היא נעבדת רק כייצוג לדבר שהוא‬
‫מי שעובד עבודה זרה אינו עובד אותה כאילו אין אלוה מתווך בינינו לבין האל" (א‪,‬לו‪" .)4‬שכל כוונת מעשי‬
‫זולתה‪ .‬אף אדם‪ ,‬לא מאלה שהיו ולא מאלה שיהיו‪ ,‬לא הפסלים למשוך ולהוריד על ידם את השפע העליון‪.‬‬
‫דימה ולא ידמה שהצורה שהוא עושה מן המתכות או מן וכוח משיכת השפע הוא הצלם שהם מדמים בהם" (ק"י)‪.‬‬
   105   106   107   108   109   110   111   112   113   114   115