Page 111 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 111

‫א קפר | תומדו םלצ םהמונחי | ‪53‬‬

‫המלאכותית – כלומר‪ ,‬בדברים‬                                        ‫ְּב ַצ ְל ֵמנּו" צורת המין‪ ,‬שהיא ההשגה השכלית‪ ,‬לא‬
‫מלאכותיים‪ ,‬אפשר שיציין המונח‬                                     ‫התבנית והמתאר‪ .‬הרי ביארנו לך את ההבדל בין "צלם"‬
‫"צלם" את התבנית הגאומטרית‬
‫החיצונית (מילות ההיגיון ט; וראו כ"ח‪ ,‬צלמים‪,‬‬                                ‫לבין "תואר"‪ ,‬וביארנו את משמעות "צלם"‪.‬‬

‫עמ' ‪.)33‬‬                                                                                    ‫משמעות המונח דמות‬

‫‪ִ " 7‬ל ְק ַאת ִמ ְדָּבר" – עוף לילה דורס‪.‬‬                        ‫	‪ 7‬ואילו "דמות" הוא מונח הגזור מ"דמה"‪ ,‬וגם הוא‬
                                                                 ‫דֹומּות בעניין‪ .‬כי דבריו " ָּד ִמי ִתי ִל ְק ַאת ִמ ְדָּבר" (תהילים קב‪,‬ז)‬
‫שיגונו דומה ליגונּה – צער האדם‬                                   ‫לא באו לומר שהוא דומה לה בכנפיה ובראשה‪ ,‬אלא‬
‫בבדידותו דומה לבדידות העוף‬                                       ‫ש ְיגונו דומה ליגונּה‪ .‬וכיוצא בזה "ָּכל ֵעץ ְּב ַגן ֱאֹל ִהים‬
‫הנקרא קאת‪ ,‬השוכן לבדו במדבר‬                                      ‫ֹלא ָד ָמה ֵא ָליו ְּב ָי ְפיֹו" (יחזקאל לא‪,‬ח) הוא דומּות בעניין‬
‫(רס"ג)‪ֲ " .‬ח ַמת ָלמֹו" וכו' – יש להם‬                            ‫היופי‪ֲ " .‬ח ַמת ָלמֹו ִּכ ְדמּות ֲח ַמת ָנ ָחׁש" (תהילים נח‪,‬ה)‪ִּ " ,‬ד ְמיֹנֹו‬
‫לבעלי לשון הרע ארס‪ ,‬והוא מזיק‬                                    ‫ְּכ ַא ְר ֵיה [ ִי ְכסֹוף ִל ְטרֹף]" (שם יז‪,‬יב) – כולם דומּות בעניין‪,‬‬
‫כארס הנחש‪ִּ " .‬ד ְמיֹנֹו ְּכ ַאְר ֵיה" וכו' –‬                    ‫לא בתבנית ובמתאר‪ .‬וכיוצא בזה נאמר‪ְּ " :‬דמּות ַהִּכ ֵּסא"‬
‫אכזרי מאוד‪ ,‬ודומה לאריה המשתוקק‬
‫("יכסוף") לטרוף‪ְּ " .‬דמּות ַהִּכ ֵּסא" וכו'‬
‫– במעשה המרכבה שראה יחזקאל‪:‬‬

‫"ּו ִמַּמ ַעל ָלָר ִקי ַע ֲאֶׁשר ַעל רֹאָׁשם ְּכ ַמְר ֵאה‬        ‫(יחזקאל א‪,‬כה)‪ְּ " ,‬דמּות ִּכ ֵּסא" (שם; שם י‪,‬א) – דומּות בעניין‬
‫ֶא ֶבן ַסִּפיר ְ ּדמ ּות ִּכ ֵּסא‪ְ ,‬ו ַעל ְ ּדמ ּות ַה ִּכ ֵּסא‬  ‫הרוממות והנכבדות‪ ,‬לא בריבועו ובעוביו ובאורך‬
‫ְּדמּות ְּכ ַמְר ֵאה ָא ָדם ָע ָליו ִמ ְל ָמ ְע ָלה"‬             ‫רגליו כמו שחושבים הפתאים‪ .‬וכיוצא בזה " ְּדמּות‬

‫(יחזקאל א‪,‬כו; למונח כיסא‪ ,‬ראו א‪,‬ט; לדימוי‪,‬‬                                                           ‫ַה ַחּיֹות" (שם א‪,‬יג)‪.‬‬

‫ראו א‪,‬מו‪ .)9‬ובמחזה השני‪ָ " :‬ו ֶא ְר ֶאה ְו ִהֵּנה‬                                                         ‫האדם נברא בצלם אלוהים ובדמותו‬
‫ֶאל ָהָר ִקי ַע ֲאֶׁשר ַעל רֹאׁש ַהְּכֻר ִבים ְּכ ֶא ֶבן‬
‫ַסִּפיר ְּכ ַמְר ֵאה ְ ּדמ ּות ִּכ ֵּסא ִנְר ָאה ֲע ֵלי ֶהם"‬     ‫‪ 	8‬וכיוון שהאדם התייחד בעניין מופלא מאוד שבו‪,‬‬
‫(שם א‪,‬י)‪ְּ " .‬דמּות ַה ַחּיֹות" – רמז למראה‬                      ‫שאיננו קיים בדבר מן הנמצאים מתחת לגלגל הירח‪,‬‬
‫הנבואה במעשה המרכבה שראה‬                                         ‫והוא ההשגה השכלית שאינה משתמשת לא בחוש‬
‫יחזקאל כמראה אסטרונומי מסתובב‬                                    ‫ולא באברים ולא בגפיים‪ ,‬דימה אותה להשגת האלוה‪,‬‬
‫(גלגלים)‪ּ" :‬ו ְדמּות ַה ַחּיֹות ַמְר ֵאי ֶהם‬                     ‫שאינה על ידי אמצעי‪ .‬אף שאין זו דומּות באמת אלא‬
‫ְּכ ַג ֲח ֵלי ֵאׁש ּבֹ ֲערֹות ְּכ ַמְר ֵאה ַהַּלִּפ ִדים"‬

                        ‫(יחזקאל א‪,‬יג)‪.‬‬

‫במבט ראשון בלבד‪ .‬ובשל אותו עניין‪ ,‬כלומר השכל ‪ 8‬מתחת לגלגל הירח – בכדור הארץ‪.‬‬
‫האלוהי הדבק בו‪ ,‬נאמר על האדם שהוא בצלם אלהים אף שאין זו דומּות באמת אלא במבט‬

‫ראשון בלבד – גם אם האדם מבין‬

‫שמדובר במשל‪ ,‬אין בזה משום תיאור מהותו של ה'‪ ,‬אלא רק תיאור של תפיסת האדם את ה'‪ .‬בצלם אלהים ובדמותו‪– ‬‬

                                                                 ‫הרחבות ועיונים‬

‫ָה ֵאל ָּברּוְך הּוא ִהיא ַמ ֲע ַלת ַהּצּורֹות [=מלאכים] ֶׁשִּנ ְקֵראת‬                      ‫‪ְּ " 7‬דמּות ַהִּכ ֵּסא"‪ְּ " ...‬דמּות ַה ַחּיֹות" – הפסוקים משקפים‬
‫' ַחּיֹות'; ְל ִפי ָכְך ֶנ ֱא ַמר ַּבְּנבּו ָאה ֶׁש ֵהן ַּת ַחת ַהִּכ ֵּסא" (יסודי‬          ‫חשיפה ראשונה של מעשה המרכבה ומשמעות הידמות‬
‫התורה ב‪,‬ז)‪ .‬ותהליך ההידמות ("דמות") נעשה באמצעות‬                                            ‫האדם‪ ,‬והעניין עתיד להתבאר ברמזים בביאור מעשה‬
‫השגתו של האדם‪ ,‬שמופע השיא שלה משתקף בנבואה‪,‬‬                                                 ‫המרכבה שראה יחזקאל (ג‪,‬א‪-‬ז)‪ ,‬ואילו כאן נצביע על‬
‫כמו שהרמב"ם אומר‪ַּ " :‬ד ְעּתֹו ָּת ִמיד ְּפנּו ָיה ְל ַמ ְע ָלה‪,‬‬                            ‫דברים אחדים העשויים לחשוף בפני הקורא את תפיסת‬
‫ְקׁשּוָרה ַּת ַחת ַהִּכ ֵּסא‪ְ ,‬ל ָה ִבין ְּבאֹו ָתן ַהּצּורֹות ַהְּקדֹוׁשֹות‬                ‫הרמב"ם‪ .‬מעשה המרכבה בהקשר זה מתאר את הנהגת ה'‬
‫ַהְּטהֹורֹות [=מלאכים‪ ,‬שכלים נבדלים]‪ּ ,‬ו ִמ ְס ַּתֵּכל ְּב ָח ְכ ָמתֹו‬                      ‫בעולם‪ ,‬שהוא פועל באמצעות מלאכים וגלגלים המכונים‬
‫ֶׁשְּל ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא ֻּכָּלּה‪ִ ,‬מּצּוָרה ִראׁשֹו ָנה [=חיות] ַעד‬                ‫"חיות"‪ ,‬שבגלל תנועתם וחיּותם הם מדומים לחיות‬
‫ַטּבּור ָה ָאֶרץ‪ְ ,‬ויֹו ֵד ַע ֵמ ֶהן ָּג ְדלֹו‪ִ ,‬מ ָּיד רּו ַח ַהּקֹ ֶדׁש ׁשֹוָרה ָע ָליו"‬  ‫(ראו ג‪,‬ז‪ .)3‬על הנהגת העולם באמצעות הכיסא והחיות‪,‬‬
                                                                                            ‫הרמב"ם אומר‪ּ" :‬ו ַמ ֲע ָלה ֶׁש ֵאין ְל ַמ ְע ָלה ִמֶּמָּנה ֶאָּלא ַמ ֲע ַלת‬
                                     ‫(יסודי התורה ז‪,‬א)‪.‬‬
   106   107   108   109   110   111   112   113   114   115   116