Page 123 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 123
ה קפר | סודה רתיקחב הריזה הגיש | 65
נדב ואביהוא באהל מועד כמו שנאמר במסורת הנכונה .והם לא נזהרו ולכן אכלתם אש ה' .נדב
ואביהוא – שנאמרַ" :ו ִּי ְקחּו ְב ֵני ַא ֲהרֹן
ָנ ָדב ַו ֲא ִביהּוא ִאיׁש ַמ ְח ָּתתֹו ַו ִּי ְּתנּו ָב ֵהן מסקנות ותוצאות
ֵאׁש ַוָּיִׂשימּו ָע ֶלי ָה ְקטֶֹרתַ ,וַּי ְקִריבּו ִל ְפ ֵני
5ואם כך היה לגביהם ,כל שכן לגבינו אנחנו הנחותים
ומי שלמטה מאתנו ,שראוי לו שיכוון (עצמו) ויתעסק ה' ֵאׁש ָז ָרה ֲאֶׁשר ֹלא ִצָּוה ֹא ָתםַ .ו ֵּת ֵצא
ֵאׁש ִמִּל ְפ ֵני ה' [באוהל מועד] ַוּ ֹתא ַכל
אֹו ָתםַ ,וָּי ֻמתּו ִל ְפ ֵני ה'" (ויקרא י,א-ב). א)בהשלמת הלימודים המכינים ,ב)ורכישת ההקדמות
ונשרפו נדב ואביהוא באהל מועד המטהרות את ההשגה מטומאתה ,שהיא הטעויות ,ואז
כמו שנאמר במסורת הנכונה – כדברי ייגש להתבונן בכבוד הקודש האלוהיְ" ,ו ַגם ַהּכֹ ֲה ִנים
המדרש'" :ויהי העם כמתאוננים' – ַהִּנָּגִׁשים ֶאל ה' ִי ְת ַק ָּדׁשּוֶּ ,פן ִי ְפרֹץ ָּב ֶהם ה'" (שמות יט,כב).
נשרפו כולם [זקני ישראל] באותה שעה, וכבר ציווה שלמה להישמר מאוד כאשר ישאף האדם
אלא שהיתה שריפתם כשריפת נדב להגיע לדרגה הזאת ,ואמר במשל ובאזהרהְׁ" :שמֹר
ואביהוא ,שאף הם הקלו ראשם בעלותם
להר סיני ,כשראו את השכינה" (במדבר ַר ְג ְלָך ַּכ ֲאֶׁשר ֵּת ֵלְך ֶאל ֵּבית ָה ֱאֹל ִהים" (קהלת ד,יז).
רבה טו,כד; להשוואה למשה רבנו ,שראה אש 6אחזור להשלים את מה שהתחלנו לבאר ,ואומר שיחד
עם התקלות שחלו בהשגתם של אצילי בני ישראל,
ונזהר ,ראו ויקרא רבה כ,י) .הרמב"ם מדגיש
שנשרפו "באוהל מועד" ,כלומר במקום
גם מעשיהם התבלבלו בשל כך ,והם נטו אל הדברים ההשגה האלוהית (אברבנאל).
הגופניים בשל השתבשות ההשגה ,ולכן נאמר " ַוֶּי ֱחזּו ְ" 5ו ַגם ַהּכֹ ֲה ִנים ַהִּנָּגִׁשים" וכו' – כאמור
במעמד המוחשי בהר סיניַ" :וּיֹא ֶמר ה'
ֶאל ֹמ שׁ ֶ�ה ֵרד ָה ֵעד ָּב ָעםֶּ ,פן ֶי ֶהְרסּו ֶאל ה' ֶאת ָה ֱאֹל ִהים ַוּיֹא ְכלּו ַו ִּיְׁשּתּו" (שמות כד,יא) .אשר לסוף
ִלְראֹות ְו ָנ ַפל ִמֶּמּנּו ָרבְ .ו ַגם ַהּ ֹכ ֲה ִנים ַהִּנָּגִׁשים ֶאל ה' [המסוגלים להבין את הרעיון האלוהי] ִי ְת ַק ָּדׁשּו [במחשבתם בשעה
שייגשו]ֶּ ,פן ִי ְפרֹץ ָּב ֶהם ה'" .גם פסוקים אלו ,טעונים משמעות כפולה" :הנגלה ,שלא לעבור את הגבול בהסתכלות
באור הנברא; והנסתר ,שלא להתפרץ במחשבה במה שמופלא מהם" .וההסבר הנסתר הוא עדין ,נועז ומסוכן (ראב"ם,
בביאור הפסוקים לפי מסורת שקיבל מאביו)ְׁ" .שמֹר ַר ְג ְלָך ַּכ ֲאֶׁשר ֵּת ֵלְך ֶאל ֵּבית ָה ֱאֹל ִהים" – הקפד על ההכנות המקדימות
והיסודיות בדרכך להבנת האלוהים ,והיזהר שלא להאיץ במקום שראוי להאט בו ,שנאמרַּ" :גם ְּבֹלא ַד ַעת ֶנ ֶפׁש ֹלא טֹוב,
ְו ָאץ ְּב ַר ְג ַל ִים חֹו ֵטא" (משלי יט,ב; לביאור המונח רגל ,ראו א,כח ;1והפסוק "שמור רגלך" בא שנית להלן א,לב.)4
6אחזור להשלים את מה שהתחלנו לבאר – החריגה מן העניין הנדון היא שיטתית ב"מורה הנבוכים" והיא אחת
מדרכי ההסתרה החשובות ביותר בחיבור ,וכאן החריגה רומזת למעמד הר סיני .גם מעשיהם התבלבלו בשל כך – ניהול
נכון של חושניות האדם הוא תנאי להשגה נכונה (כאמור בפסקה .)5ולחלופין ,השגה לא נכונה עלולה להביא לטיפול
שגוי בחושניות ולכן גם "מעשיהם ...התבלבלו".
הרחבות ועיונים
5מטומאתה שהיא הטעויות – הרמב"ם רומז כאן ההשגה – השגתם נשחתה בגלל אי שלמות הנוטה
שטומאה המרחיקה את האדם מן הקודש והמקדש לחומריות ,כאמור בפסקה " ,4התפרצו לפני שהיו שלמים",
משמעה טעות מחשבתית ,כמו שהוא אומר בעניין מי וכאמור בפסקה " :2שלא יתפרץ ...מבלי ש ...ויתקן את
שטובל לטהרתוַ " :הְּמ ַכֵּון ִלּבֹו ְל ַט ֵהר ַנ ְפׁשֹו ִמֻּט ְמ ַאת מידותיו היטב ,וימית את תאוותיו ותשוקותיו הדמיוניות".
ַהְּנ ָפׁשֹותֶ ׁ ,ש ֵהן ַמ ְחׁ ְשב ֹות ָה ָאֶון [ֶרַׁשע] ְו ֵדע ֹות ָהָרע ֹותֵּ ,כיָון אי שלמות זו גוררת אי שלמות גדולה יותר .ולעולם העונש
הוא העברה עצמה וטמון בה ,בגדר מידה כנגד מידה (ראו ֶׁש ִה ְסִּכים ְּב ִלּבֹו ִל ְפרֹשׁ� ֵמאֹו ָתן ָה ֵעצֹותְ ,ו ֵה ִביא ַנ ְפׁשֹו ְּב ֵמי
ביאור א,ב .)7ולעולם שלמות האדם היא כפי שלמות תפיסתו ַה ֵּדעֹות – ָט ַהר" (מקוות יא,יב; למשמעות המונח טומאה ,ראו להלן
את ה' (מימון) .מעשיהם של אצילי בני ישראל מנוגדים ג,מז) .מתוך כך ,אפשר להסיק שטומאת המת המרחיקה
למעשיו של משה רבנו ,שנאמר עליו בהשגת התורה מאת את האדם מבית המקדש משמעה שאסור להתקרב אל ה'
ה'ַ" :ו ְי ִהי ָׁשם ִעם ה'ֶ ...ל ֶחם ֹלא ָא ַכל ּו ַמ ִים ֹלא ָׁש ָתה" (שמות
באמצעות המת והמוות (ראו מ"י ,טומאה וטהרה).
לד,כח; מו"נ ג,נא ,10הקבוצה השביעית; ושם.)17 6והם נטו אל הדברים הגופניים בשל השתבשות
