Page 131 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 131

‫ט קפר | אסיכ חנומה | ‪73‬‬

‫‪ 4‬כיבד אותו וייחד אותו באורו ובזהרו‬                        ‫‪ 	4‬זה מה שראוי שיאמינו בו אנשי האמת‪ ,‬ולא שיש גוף‬
                                                           ‫שהאלוה שוכן עליו‪ ,‬יתעלה עילוי רב‪ .‬כי עוד יוכח לך‬
                ‫– ראו לעיל ביאור ‪.2‬‬                        ‫(ב‪,‬א‪-‬ב) שהוא יתעלה אינו גוף‪ ,‬ואיך יהיה לו מקום‪ ,‬או‬
                                                           ‫מקום־מושב על גוף? אין הדבר כי אם כפי מה שהערנו‬
‫‪ִּ" 5‬כי ָיד ַעל ֵּכס ָיּה ִמ ְל ָח ָמה ַלה' ַּב ֲע ָמ ֵלק‬  ‫לך עליו‪ ,‬שכל מקום שה' כיבד אותו וייחד אותו באורו‬

‫ִמּדֹר ּדֹר" – משה אמר שה' נשבע‬                                   ‫ובזהרו‪ ,‬כמו המקדש או השמים‪ ,‬נקרא "כסא"‪.‬‬
‫בהרמת ידו (ראו בראשית יד‪,‬כב) שיימחה‬
‫זרעו של עמלק מן העולם‪ .‬הצירוף‬                                                                            ‫משמעות ג‪ :‬כיסא ה' משמעו ה'‬
‫"כס יה" מתאר את ה' ולא חפץ כלשהו‬
‫המיוחס לה'‪ ,‬כלומר שבועה בכס ה' היא‬                         ‫‪ 	5‬ג)‪ ‬מה שהלשון הרחיבה בו בדבריו "ִּכי ָיד ַעל ֵּכס ָיּה"‬
‫היא שבועת ה' (א‪,‬סד; גם מבחינה הלכתית‪ ,‬מי‬                   ‫(שמות יז‪,‬טז)‪ ,‬הרי הוא תיאור גדולתו ורוממותו שאין ראוי‬
                                                           ‫לדמיין שהם דבר מחוץ לעצמּותו ולא נברא מנבראיו‪,‬‬
‫שנשבע בשמים‪ ,‬אין שבועתו שבועה‪ .‬ראו שבועות‬                  ‫כך שיהיה יתעלה נמצא בלי כסא ונמצא עם כסא‪ .‬זו‬
                                                           ‫כפירה בלי ספק‪ .‬וכבר נאמר במפורש‪ַ " :‬א ָּתה ה' ְלעֹו ָלם‬
‫יב‪,‬ג; השוו דעת אונקלוס א‪,‬כח‪ ,4‬שמשה נשבע‬                    ‫ֵּתֵׁשב‪ִּ ,‬כ ְס ֲאָך ְלדֹור ָודֹור" (איכה ה‪,‬יט)‪ ,‬מה שמורה שהוא דבר‬
                                                           ‫שאינו נבדל ממנו‪ .‬לפיכך הכוונה ב"כסא" כאן ובכל‬
‫לפני ה' המתגלה בכיסא הכבוד)‪ .‬זו כפירה‬                      ‫מקום דומה לו – תפארתו וגדולתו שאינן דבר מחוץ‬
‫בלי ספק‪ ...‬שהוא דבר שאינו נבדל‬                             ‫לעצמותו‪ ,‬כפי שיבואר בכמה מפרקי חיבור זה (על התארים‬
‫ממנו – ואין לטעון שיש לה' כיסא‪,‬‬
‫אלא "כיסא ה'" היא דרך ביטוי מכובדת‬                                                                 ‫להלן א‪:‬נג‪,‬נז‪,‬נח)‪.‬‬
‫לכנות את ה'‪ ,‬כמו הביטוי "כבוד ה'" או‬
‫"שם ה'" שהכוונה בהם לה' (א‪,‬סד)‪ .‬וכמו‬
‫שיתבאר בפרקי התארים אסור להעלות‬
‫על הדעת קיומו של דבר־מה יחד אתו‪,‬‬
‫מפני שייחוס זה פוגע בהיותו של ה'‬
‫אחד‪ .‬המונח ישיבה בזיקה לה' מוסבר‬

                      ‫להלן‪ ,‬פרק יא‪.‬‬
   126   127   128   129   130   131   132   133   134   135   136