Page 136 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 136

‫‪ | 78‬מורה הנבוכים | חלק א‬

‫כלומר שפרטיהם אינם משתנים כמו שמשתנים פרטי‬                   ‫אף על פי שהפרטים המרכיבים אותה‬
                 ‫הדברים המתהווים וכלים על הארץ‪.‬‬              ‫נולדים ומתים‪ .‬הבחנה זו אינה נכונה‬
                                                             ‫כיום‪ ,‬שהרי יש בעולם מינים הנכחדים‬

‫וגם גרמי שמים העוברים שינויים בלתי קביעות ה' ביחס לטבע‬

‫‪ 	4‬וכן כאשר יוחס יתעלה באותו יחס הנאמר ב"שיתוף‬               ‫פוסקים‪ ,‬כמו כל חומר‪ ,‬אף אם תהליכי‬
‫(השם)" למיני הנמצאות המתהווים וכלים‪ ,‬נאמר עליו‬               ‫השינוי שלהם איטיים‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫גם כן "יושב"‪ ,‬כי מציאות המינים הללו מתמידה‪ ,‬סדירה‬            ‫הרושם החווייתי נותר כשהיה‪ :‬הארץ‬
‫וקבועה‪ ,‬כמציאות הפרטים בשמים‪ .‬נאמר‪ַ " :‬הּיֹ שׁ ֵ�ב ַעל‬       ‫נתונה לשינויים תזזיתיים של צמיחה‬
                                                             ‫וכיליון‪ ,‬ואילו השמים נראים נצחיים‬

‫חּוג ָה ָא ֶרץ" (ישעיהו מ‪,‬כב) – הקיים לעד היציב על הקפת‬      ‫יחסית לשינויים החלים בכדור הארץ‪,‬‬
‫הארץ‪ ,‬כלומר סיבובּה‪ ,‬ברמיזה לדברים המתהווים‬                  ‫ולכן הנביאים מתארים את ה' במונח‬
‫בה באופן מחזורי‪ .‬ונאמר‪" :‬ה' ַלַּמּבּול ָיָׁשב [ַוֵּיֶׁשב ה'‬
‫ֶמ ֶלְך ְלעֹו ָלם]" (תהילים כט‪,‬י)‪ ,‬כלומר שגם כאשר מצבי‬                             ‫"שמים" (ג"ה)‪.‬‬
‫הארץ משתנים ונהרסים‪ ,‬אין אצלו יתעלה שינוי יחס‪,‬‬
                                                             ‫‪ 4‬הנאמר ב"שיתוף (השם)" – ראו‬

                                                             ‫הביאור למונחים רב־משמעיים‬
                                                             ‫("משותפים") בהקדמות‪ ,‬פתיחה‪1‬‬

‫אלא יחסו לכך‪ ,‬בין אם הדבר מתהווה או כלה‪ ,‬הוא‬                 ‫(כאמור בפסקה ‪ ,2‬ה"יחס" בין ה' לבין הנמצאים‬
‫יחס אחד יציב וקבוע‪ ,‬כי אותו יחס הוא למיני הדברים‬
‫המתהווים‪ ,‬לא לפרטיהם‪ .‬בחן אם כן כל לשון ישיבה‬                ‫אינו קיים‪ ,‬והמונח נאמר בשיתוף השם‪ .‬וראו‬

                                                             ‫א‪,‬נו)‪ַ " .‬הּיֹ שׁ ֵ�ב ַעל חּוג ָה ָא ֶרץ" –‬
                                                             ‫במשמעות 'סיבוב' (="חוג") הארץ‪,‬‬

‫שתמצא באשר לה' ותמצאנה במשמעות הזו‪.‬‬                          ‫שהוא נצחי‪ .‬לפי ההשקפה שהיתה‬
                                                             ‫מקובלת בימי קדם‪ ,‬כדור הארץ לא‬

‫הסתובב סביב עצמו‪ ,‬והכוונה כאן למחזוריות הקיימת בטבע ("נמצאו כל הדברים חוזרים חלילה"‪ .‬ראו‪ :‬יסודי התורה ד‪,‬ד‪-‬ה;‬

‫מו"נ א‪,‬עב‪ .)9-8‬מחזוריות זו אמורה לעורר את האדם לעמוד על קביעותו ויציבותו של ה'‪ ,‬המנהל את המחזוריות‪ ,‬ולהבין‬

‫מתוך כך את אפסותם של האלילים‪ ,‬שהם כפופים לה‪" .‬ה' ַלַּמּבּול ָיָׁשב‪ַ ,‬וֵּיֶׁשב ה' ֶמ ֶלְך ְלעֹו ָלם" – גם כשיש מבול‪ ,‬ה'‬

‫אינו משתנה ("וישב‪ ...‬לעולם")‪ .‬אותו יחס הוא למיני ההווים‪ ,‬לא לפרטיהם – החוקיות הׂשוררת בעולמנו קבועה‪,‬‬

‫אבל הפרטים בו משתנים ומתחלפים בלי הרף‪ .‬המתבונן הנבון אינו מתרשם מאירועים מקומיים‪ ,‬אף אם הם אסונות‬

‫טבע מחרידים ומזעזעים‪ .‬אדרבה‪ ,‬הוא מתרשם מן העובדה שגם מהלכם של אלה אינו מביא לשינוי בחוקי הטבע‪,‬‬

‫ונוכחות ה' נגלית בהם תמיד‪ .‬בחן אם כן כל לשון ישיבה וכו' – הערה על פסוקי מעשה המרכבה‪ ,‬שמתואר בהם ה'‬

                                                             ‫כיושב על כיסא (ראו הקדמתנו א‪,‬ט)‪.‬‬

‫הרחבות ועיונים‬

‫להבנת היחס בין תפיסת החוקיות בעולם‪" ,‬עולם כמנהגו‬       ‫‪ 4‬שגם כאשר מצבי הארץ משתנים‪ ...‬אין אצלו יתעלה‬
‫נוהג"‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬ולתפיסה שיש משפט בעולם ושהעולם‬         ‫שינוי – זו אמירה נוקבת ביותר לאדם המאמין‪ ,‬והיא‬
‫אינו עולם של הפקר מצד שני‪ ,‬ראו למשל א‪,‬נד‪ 8‬בהרחבות‬      ‫משקפת סתרי תורה (ש"ט)‪ ,‬שהשינויים בטבע אינם מביאים‬
                                                       ‫לשינוי בידיעתו של ה' (להבנת המונח ידיעת ה'‪ ,‬ראו תשובה ה‪,‬ה)‪.‬‬
                                       ‫(ושם בהפניות)‪.‬‬
   131   132   133   134   135   136   137   138   139   140   141