Page 135 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 135
77
פרק יא
המונח ישיבה
הקדמה :בהמשך לפרק שלפני הקודם ,שנידון בו המונח "כיסא" .נידון בפרק זה המונח
"ישיבה" .ברקע הדיון עומד הפסוק " ַא ָּתה ה' ְלעֹו ָלם ֵּתׁ ֵשבִּ ,כ ְס ֲא ָך ְלדֹור ָודֹור" ,והרמב"ם
מסביר את אי השתנותו של ה' " ְלדֹור ָודֹור" כבאה לידי ביטוי בתדירות ובקביעות השוררות
בעולם גם נוכח הפרטים המשתנים .אי ההשתנות משמעה נצחיות בהנהגת העולם ,כלומר
הטבע וחוקיותו .משמעות הפרק לתודעת האדם היא הזמנה להצטרף לאי השתנות זו
ולנצחיות המובטחת בה.
שתי משמעויות
1ב)ְ " ו ָר ֲא ָמה ְו ָיְׁש ָבה ַת ְח ֶּתי ָה" – " 1ישיבה" .
א) מונח זה נקבע בתחילה בלשוננו לישיבה (פיזית):
ירושלים תהיה גבוהה ורמה באופן
קבוע" .מֹוִׁשי ִבי ֲע ֶקֶרת ַהַּב ִיתֵ ,אם ַהָּב ִנים " ְו ֵע ִלי ַהּכֹ ֵהן יֹ ׁש ֵ�ב ַעל ַהִּכ ֵּסא" (שמואל־א א,ט) .
ְׂש ֵמ ָחה ַה ְללּו ָיּה" – מי שהיתה עקרה
ב) וכיוון שהאדם היושב הוא קבוע ויציב באופן השלם תהיה בהתמדה ("מושיב") אם שמחה
ביותר של יציבותו וקביעותו ,הושאל המונח לכל מצב להרבה ילדים.
יציב וקבוע שאינו משתנה .נאמר בהבטחה לירושלם ַ " 2א ָּתה ה' ְלעֹו ָלם ֵּתֵׁשב ִּכ ְס ֲאָך ְלדֹר
ָודֹור" – ובפסוק דומה לו מאוד,
נאמרְ" :ו ַא ָּתה ה' ְלעֹו ָלם ֵּתֵׁשבְ ,ו ִז ְכְרָך שתתמיד ותהיה יציבה בהיותה בדרגה העליונה ביותר:
ְלדֹר ָודֹר" (תהילים קב,יג .למונח כיסא ,ראו " ְו ָר ֲא ָמה ְו ָיְׁש ָבה ַת ְח ֶּתי ָה" (זכריה יד,י) .ונאמר" :מֹוִׁשי ִבי
א,ט) .הפסוק השניֵ " :א ֶליָך ָנָׂשא ִתי ֲע ֶק ֶרת ַהַּב ִית" (תהילים קיג,ט) ,כלומר :מעניק לה קביעות
ֶאת ֵעי ַניַ ,הּיֹ שׁ ְ� ִבי ַּבׁ ָּש ָמ ִים" – למול ויציבות.
הפכפכות חיינו ,המתוארת בפרק זה,
אנו פונים אל ה' ,שהוא יציב" .יֹוֵׁשב קביעות ה' מיוחסת לשמים הקבועים
ַּבׁ ָּש ַמ ִים ִיְׂש ָחקֲ ,אדֹ ָני ִי ְל ַעג ָלמֹו" – ה'
2במשמעות האחרונה הזו נאמר עליו יתעלהַ " :א ָּתה
לועג לניסיונותיהם של הגויים לשנות ה' ְלעֹו ָלם ֵּתֵׁשב [ִּכ ְס ֲאָך ְלדֹר ָודֹור]" (איכה ה,יט)ַ " ,הּיֹ שׁ ְ� ִבי
את המציאות ,כמו שעולה מן הפסוק ַּבׁ ָּש ָמ ִים" (תהילים קכג,א)" ,יֹוֵׁשב ַּבׁ ָּש ַמ ִים" (שם ב,ד) – הקיים
הקודם לוְ " :נ ַנ ְּת ָקה ֶאת מֹו ְסרֹו ֵתימֹו, לעד והיציב שאינו משתנה באף אופן מאופני השינוי:
ְו ַנְׁש ִלי ָכה ִמֶּמּנּו ֲעבֹ ֵתימֹו" .לא שינוי
)1לא שינוי עצמות; )2ואין לו מצב מחוץ לעצמותו עצמות – מהותו של ה' אינה משתנה,
אך הדרך שהוא מופיע בה אלינו מגוונת.
ואין לו מצב מחוץ לעצמותו – לגופים שישתנה בו; )3גם יחסו לזולתו אינו משתנה ,כיוון שאין
יש "מצבים" ,כלומר מקרים ,העשויים יחס בינו ובין זולתו כדי שישתנה ביחס ההוא ,כמו
להשתנות ,ואינם משנים אותם באופן שיתבאר (א,נב-נו) .ובזאת נשלם היותו לא משתנה כלל
עצמי (מהותי) ,כגון צבעם או אורכם ובשום אופן שהוא ,כמו שביאר ואמרִּ" :כי ֲא ִני ה' ֹלא
וכיוצא בזה .גם יחסו לזולתו אינו ָׁש ִני ִתי" (מלאכי ג,ו) – בלי שינוי כלל .במשמעות הזו נאמרה
משתנה – כגון שה' "שמח" כתגובה
למעשי האדם .כלומר ,המונח "שינוי" "ישיבה" כאשר היא הוזכרה לגביו יתעלה.
אינו חל על ה' (ראו ב,הנחות ,הנחה ,)4לא 3היא יוחסה דווקא לשמים ברוב המקומות ,משום
שינוי פנימי ולא שינוי כלפי חוץ. שהשמים הם אלה שאין בהם לא שינוי ולא שוני,
3משום שהשמים הם אלה שאין וכו' –
כלומר ,הנביאים קוראים לנו להתבונן בשמים ולהסיק מיציבותם על יציבותו של ה' .וזוהי שיטתו של אריסטו ,הסבור
שלגבי השמים ,גם פרטי השמים ,כגון הכוכבים ,קיימים תמיד ,מפני שהם עשויים מחומר אחר ,לעומת מיני הנבראים
בארץ הנצחיים שפרטיהם עשויים להתחלף (א,עב; ב,ב; ב,ד; וראו יסודי התורה ב,ג) .כך למשל האנושות (מין האדם) קיימת,
