Page 394 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם

‫‪ 362‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

‫ועד היום לא נודע לי טעמו של דבר מכך‪ ,‬וגם לא מה הטעם של ֵעץ‬

‫ֶא ֶרז ְו ֵאז ֹוב ּו ׁ ְש ִני ת ֹו ָל ַעת (במדבר יט‪,‬ו) בפרה אדומה; וכן ֲאג ּו ַ ּדת ֵאז ֹוב (שמות‬
‫יב‪,‬כב) שמזים בה את דם (קורבן) הפסח‪ .‬לא מצאתי דבר להיסמך עליו‬

‫בשאלה מדוע יוחדו מינים אלה" (מו"נ ג‪,‬מז‪)13‬‬

‫הרמב"ם אינו מציע טעם חלופי‪ ,‬ואינו מסתפק בטעם המוצע בדרשות‪ ,‬מפני‬
‫שהן אינן פשט‪ .‬בדרשות ובמשלים ניתן לקשר באופן קלוש וסמלי כל דבר‬
‫לכל דבר‪ .‬הקישור בין אמצעי הטהרה לבין המסר צריך להיות מובן בקלות‬

‫מן ההקשר התרבותי‪.‬‬

‫נסיון לפשר חידת שתי הציפורים‬

‫במרכיבי טומאת המת עסקנו בתפיסת הרמב"ם הסבור שהפרה האדומה היא‬
‫"כמו השעיר המשתלח"‪ ,‬שכל המעשים בשעיר הם למעשה " ְמ ָש ִלים שמטרתם‬
‫להשגת צורה בנפש כדי שתושג היפעלות לתשובה"‪ ,‬כדי לעצב תודעה בציבור‬
‫וביחיד‪ ,‬שחטאיהם הורחקו‪ .‬שילוח השעיר המשתלח הוא יוצר משל בנפש‬
‫לשילוח העוונות‪ .‬ביחס למרכיבי הטהרה המשותפים לטהרת המת‪ ,‬העליתי‬
‫השערה שמדובר במרכיבים מנוגדים של עוצמה ושל ענווה‪ ,‬של הנדיר ושל‬
‫השכיח‪ ,‬הכרוכים זה בזה על ידי לשון צמר אדומה כדם‪ ,‬ונשרפים ומותכים‬
‫עם הדם עד שהם נעשים אפר‪ ,‬ומזים מהם על המיטהר כניגוד של מים חיים‬
‫עם אפר המוות‪ ,‬ובלשון הרמב"ם‪" :‬ינגיד אותה על ידי הפך אותה מידה" (מו"נ‬
‫ג‪,‬מו‪" ,)24‬שהמעׂשה שאתם חשבתם אותו לגורם ממית [כלומר הדם]‪ ,‬הוא המציל‬
‫מן המוות [רק באופנים המסוימים הנזכרים בתורה]" (שם‪ .)21 ,‬ההתעסקות בפרה‪ ,‬הן‬
‫בהכנתה הן בהזיית אפרה‪ ,‬נעשית מחוץ לעזרה‪ ,‬כדי להטמיע בציבור את‬

‫התודעה שהתעסקות במוות מרחקת את האדם מן האלוהים‪.‬‬
‫כאן אנסה להעלות השערה נוספת‪ ,‬על יסוד הדברים שאמרתי שם‪ ,‬בייחודיות‬
‫של המרכיב המיוחד לטהרת המצורע‪ ,‬שתי הציפורים‪ .‬יש להבחין שטהרת‬
‫שתי הציפורים נעשית מרגע סיום המחלה ומחוץ לחומת ירושלים‪ ,‬היא אינה‬
‫מטהרת את המצורע מכל טומאתו‪ ,‬שתגיע רק שבעה ימים לאחר מכן‪ ,‬אלא‬
‫רק מדרכי העברת הטומאה המיוחדת למצורע (כניסה לבית‪ ,‬וטומאת משכב‬
‫ומושב)‪ ,‬והוא עדיין מטמא אדם וכלים במגע‪ .‬לכן לטהרת הציפורים זיקה‬

‫גדולה למחלה ולרובד החברתי שבטומאה‪ ,‬מאשר לכלל הטומאה‪.‬‬
‫בדומה לטומאת המת‪ ,‬גם כאן בא מודל הניגודיות‪ ,‬שילוב של ציפור מתה‬
‫וציפור חיה‪ .‬בדומה לשני השעירים ביום הכיפורים במקדש‪ ,‬האחד נשחט‬
‫והשני נשלח לעזאזל‪ .‬את הציפור החיה‪ ,‬הכוהן טובל בדם הציפור השחוטה‬
‫המציינת כמשל‪ ,‬כמו השעיר לעזאזל‪ ,‬את מות החטאים‪ ,‬והציפור החיה והמים‬