Page 397 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 397
365
אחרית דבר
בספר זה ניסיתי ללכת בנתיבי שבילו של הרמב"ם ,ולהציע את תפיסתו
אודות מושגי טומאה וטהרה ,והדבר התגלגל לחקירת תופעות ומפגשים מן
החיים עצמם .הרמב"ם הוא אולי גדול הפוסקים ,ואולי אף גדול ההוגים,
אבל בוודאי הגדול מכולם ששילב בין שני העולמות .הוא אופציה לאמונה
מלאה להט ואהבה מחד ,ורעננה ותבונית מאידך .אפשר בהחלט שלא
להסכים עימו ,אבל לא ראוי שלא להכיר אותו .בספר זה מוצגת דרך חשיבתו
של הרמב"ם ,ותמונת העולם שהרמב"ם מציג ביחס לתופעות אנושיות אלו.
אני מקווה שהצלחתי להאיר את התופעות לא רק בגיבוש תמונת העולם
הראויה ,אלא גם בתיאור זיקתן לחוקי הטומאה וטהרה.
בספר זה ניסיתי לפצח את חידת חוקי הטומאה והטהרה ,ולענות ,תוך חקירה
מקיפה ומעמיקה במשנתו של הרמב"ם ובהשראה ממשנתו ,על השאלה
היסודית :למה נועדו חוקי הטומאה והטהרה? התשובה נבנתה בשלושה
צעדים מבוססים ,הפרוסים בשלושת חלקיו של ספר זה ,והשאלה הפכה יותר
ויותר ממוקדת לאחר כל שלב.
מיקוד בשלושה צעדים
הצעד הראשון היה להבחין שדיני הטומאה מתאפיינים בסיוג האדם
היהודי רק בכניסתו לתחומי המקדש; הם אינם מתארים מצבים ממשיים-
ריאליסטיים ,אלא מצבים הכרתיים-נומינליסטיים; דווקא המצוות וההלכות
המעשיות מקפלות הבניית תודעה ומצביעות על תפיסה הכרתית; והרמב"ם
מוסיף ואומר שהם באים לסלק תפיסות מחשבתיות רעות .בשלב זה יכולנו
לחדד את השאלה :מהן המחשבות שחוקי הטומאה והטהרה מצביעים
עליהן כבעלות כבעלי יחס שלילי?
הצעד השני בא לנתח את תפקידו החברתי-ציבורי של מוסד המקדש ,את
המסגרת החברתית שהטהרה יוצרת ,ואת ההקפדה החמורה הנדרשת מן
הבאים בשעריו הממקדת את שימת הלב ואי-הסחת הדעת ,המאחדת את
