Page 392 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 392
360׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם
מנוול ,כלומר פרוע ראש וקרוע בגדים" (מו"נ ג,מה .)15וכן פסק במשנה תורה:
"ֶׁש ֵאין ֶזה ָּכבֹוד ּומֹוָרא ַלַּב ִית ַהָּגדֹול ְו ַה ָּקדֹוׁש ֶׁש ִּיָּכ ֵנס לֹו ְמ ֻנָּול [=פרוע ,לא מסודר].
ֲא ָבל ִיְׂשָר ֵאל ֶׁשִּג ֵּדל ְׂש ָערֹו ַעד ֶׁשַּנ ֲעָׂשה ַמ ֲח ֶל ֶפת [=מקלעת ,צמה]ְ ,וֹלא ָה ָיה ֶּדֶרְך
ִנּוּול – ֲה ֵרי ֶזה ֻמ ָּתר ְל ִהָּכ ֵנס ְל ֶע ְז ַרת ִיְׂש ָר ֵאל" (ביאת המקדש א,יז) .הכוהן נדרש
להקפדה על שער קצר ,מטעם שהוא יותר מאשר דרישת סדר אסתטי.
הבנה מעמיקה של העניין טמונה גם בעובדה שהכוהנים המצריים נהגו לגלח
את ראשם וזקנם ,לעומת התפיסה המקראית ,שבה גילוח זקן הוא בגדר קלון95.
האיסור לאבל לגלח את ׂשיערו בא מתוך השוואה לאיסור האבלות בכוהן96,
ומתוך הקשר הופעת בתורה של האיסורים ,וזיקתם לכלל איסורי הכוהן ,נראים
הדברים שמשמעותו בעיני הכוהן באה להרחיק ממנהגי המוות ומתפיסות
אליליות של המוות ,כמו שהעלינו בפרק השמיני בזיקה לטומאת המת.
בשלב הזה ,ניתן לסכם את תפקידו החברתי של השיער כמסמל כוח חיים
וחיוניות בנזיר ובכוהן ובאבל; את הגילוח כביטול האישיות הקודמת והתחלה
מחדש בתגלחת מצורע ותגלחת הנזיר .הדבר מחזק שוב את אופייה החברתי
של טומאת הצרעת ואת המסר שהיא נושאת בסיום הצרעת והכניסה למקדש.
הציפורים בתהליך הטהרה טהרת צרעת האדם וצרעת הבית
בשלב הראשון של טהרת המצורע ,כשנרפא מצרעתו ,בעודו מחוץ למחנה,
התורה אומרתְ" :ו ִצָּוה ַהּ ֹכ ֵהן ְו ָל ַקח ַלִּמַּט ֵהר ְׁש ֵּתי ִצ ֳּפִרים ַחּיֹות ְטהֹרֹותְ ,ו ֵעץ ֶאֶרז
ּוְׁש ִני תֹו ַל ַעת ְו ֵאזֹב" (ויקרא יד,ד) .התהליך מתואר בתורה (ויקרא יד ,ד-ח) ובהשלמת
ההלכות בהרמב"ם (טומאת צרעת יא ,א-1א ,)5ומהם עולה שהתהליך הוא:
חופר וקובר אותה מביא שתי ציפורים דרור (דוגמה) שוחט את הברורה ממצה את דמה
לכלי המים על המים
ומשלח את הציפור מזה שבע פעמים על המצורע טובל את כורך את האזוב
האגודה במים והארז ולשון של
זהורית עם הציפור
איור : 4טהרת המצורע (מתוך המהדורה המבוארת הלכות צרעת פרק י)
