Page 391 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם

‫ קרפפר ‪ :‬לבס לע יוגש חיש ‪ -‬תערצה טומאות ׀ ‪359‬‬

‫שהמצווה יסודה בעובדה שכוהני עבודה זרה היו מגלחים חלק משערות‬
‫ראשם‪ ,‬שהרמב"ם מזכיר אותה פעמיים‪ :‬במשנה תורה‪ ,‬הוא אומר‪ֵ " :‬אין‬
‫ְמ ַגְּל ִחין ַּפ ֲא ֵתי ָהרֹאׁש ְּכמֹו ֶׁש ָהיּו עֹוִׂשים עֹו ְב ֵדי ֲעבֹו ָדה ָז ָרה ְוכּו ָמֵרי ֶהן" (עבודה‬
‫זרה יב‪,‬א); ובספר המצוות‪ ,‬הוא אומר‪" :‬וגם זה היה דרך כמרי עבודה זרה‪ ,‬כפי‬
‫שהוא מפורסם היום מעדיי נזירי האירופים שהם מגלחים את זקנם" (לא תעשה‬
‫מד)‪ .‬ומדוע היו עובדי עבודה זרה והכמרים מגלחים את שערות ראשם וזקנם?‬
‫הרמב"ם אינו אומר ולא כלום בעניין זה‪ ,‬אך כמו שהעלינו בדיוננו‪ ,‬העובדה‬
‫שהתורה אסרה זאת מפני ההידמות לגויים היא רק מפני שמעורב בה היבט‬
‫תיאולוגי‪-‬אלילי‪ 91.‬השיער מסמל את כוח החיים שבאדם ואת מקומו בחברה‪92.‬‬
‫ניתן לשער מתוך התבוננות בנזירים בני ימינו‪ ,‬השומרים לעיתים קרובות‬
‫על מסורות עתיקות‪ ,‬שמגלחים את כל שיער הראש כדרך לבטל את תחושת‬
‫העצמיות והגאווה‪ .‬יש מקדשים בהודו שהנשים באות לשם לגזוז את שיער‬
‫ראשן ולהגיש אותו מנחה לאליל בפעולה המבטאת ענווה‪ 93.‬השיער מבטא‬
‫אינדיבידואליות‪ ,‬והדבר נכון בכל דור‪ 94.‬אם כך‪ ,,‬ייתכן ונאסר על הנזיר לגלח‬
‫את ׂשערו כתגובת נגד הופכית לגילוח השיער על ידי הנזירים בפולחנים‬
‫אליליים‪ .‬התורה מחייבת את הנזיר לגלח את ׂשערו בזמן מפתיע מבחינת מנהגי‬

‫הגויים‪ ,‬דווקא בסיום נזירותו‪ ,‬בין בסיום מתוכנן בין בסיום לפתע פתאום‪.‬‬
‫שיער הנזיר הוא הנזר‪ ,‬הכתר‪ ,‬המבטא את ייחודו של הנזיר‪ ,‬והוא בגדר ביטוי‬
‫חיצוני לטהרה שהוא מייצג‪ ,‬כלשון הכתוב‪ְ " :‬ל ָא ִביו ּו ְל ִאּמֹו ְל ָא ִחיו ּו ְל ַאחֹתֹו‬
‫ֹלא ִיַּטָּמא ָל ֶהם ְּבמֹ ָתם‪ִּ ,‬כי ֵנ ֶזר ֱאֹל ָהיו ַעל רֹאׁשֹו‪ֹ ּ .‬כל ְי ֵמי ִנ ְזרֹו‪ָ ,‬קדֹׁש הּוא ַלה'‪ְ .‬ו ִכי‬
‫ָימּות ֵמת ָע ָליו ְּב ֶפ ַתע ִּפ ְת ֹאם ְו ִטֵּמא רֹאׁש ִנ ְזרֹו‪ְ ,‬ו ִגַּלח רֹאׁשֹו ְּביֹום ָט ֳהָרתֹו ַּבּיֹום‬
‫ַהׁ ְּש ִבי ִעי ְי ַגְּל ֶחּנּו" (במדבר ו‪,‬ז‪-‬ט)‪ .‬גם כוחו של הנזיר המפורסם ביותר במקרא‪,‬‬

‫שמשון‪ ,‬היה טמון בשיער ראשו‪.‬‬
‫נמצאנו למדים שהשיער שידר מבחינה חברתית אינדיבידואליות ייחודית של‬
‫טהרה‪ ,‬הן בהבדלתה ההפכית מן המנהגים האליליים הן כייחוד של טהרה‬

‫אישית נדירה‪.‬‬

‫שיער הכוהנים‬

‫נאסר על הכוהנים להיכנס למקדש פרועי ראש‪ .‬טעם הדבר הוסבר בספר‬
‫המצוות‪" :‬האזהרה שהוזהרו הכוהנים מלהיכנס למקדש כשהם מנוולים‬
‫בשער כדרך שעושים האבלים שאינם מקבצים ומסדרים את שערם [‪ ]...‬וכן‬
‫אומרו במצורע 'ראשו יהיה פרוע' – אמרו בספרא 'יגדל פרע'" (סה"מ‪ ,‬לא תעשה‬
‫קסג)‪ .‬כן כתב במורה הנבוכים‪" :‬ומכלל הדברים המביאים להערצת המקדש‬
‫ורוממותו כדי שנשיג יראה ממנו – שלא ייכנס אליו שיכור‪ ,‬ולא טמא‪ ,‬ולא‬