Page 16 - הגדה של פסח - מפעל משנה תורה מהדורה 2

‫חלק שני ‪ ‬ההגדה ‪ ‬השאלות‬ ‫‪6‬‬

‫השאלות‪ :‬מה נשתנה?®© ‪mishnetorah.co.il‬‬
‫ַמה ִּנְׁש ַּתָּנה וכו' – השאלה מבוססת על‬
‫הפסוק "והיה כי ישאלך בנך‪ ...‬והגדת‬

‫לבנך‪ ."...‬למה לשאול? למה להדגיש‬

‫כאן הבן שואל "מה נשתנה הלילה הזה"‪ .‬אם אין לו בן – אשתו שואלתו‪,‬‬ ‫את השינוי? היסוד החשוב בחירות‬
‫אין לו אישה – שואלים בני החבורה זה את זה‪ ,‬אף אם כולם חכמים‪.‬‬ ‫הוא ההכרה שהחיים ניתנים לשינוי‬
‫ושהמציאות אינה קבועה לנצח‪ :‬שה'‬
‫היה לבדו – שואל לעצמו‪.‬‬ ‫הוציאנו ממקום שהיה נראה בלתי‬

‫יש מי שנוהגים לפתוח בשאלה על הטיבול (רמב"ם)‪:‬‬ ‫אפשר להיחלץ ממנו‪" ,‬בית עבדים"‪,‬‬
‫כי איש לא הצליח לברוח ממנו‪ .‬ההכרה‬
‫ַמה ִּנְׁש ַּתָּנה ַהַּל ְי ָלה ַה ֶּזה ִמָּכל ַהֵּלילֹות‬ ‫הזו‪ ,‬שהמציאות השתנתה במצרים‪ ,‬היא‬

‫ֶׁשְּב ָכל ַהֵּלילֹות ָאנּו אֹו ְכ ִלים ָח ֵמץ ּו ַמָּצה‪,‬‬ ‫מקור התקווה שהמציאות עוד תשתנה!‬
‫השינוי מעורר שאלות‪ ,‬והשאלות‬

‫ַהַּל ְי ָלה ַה ֶּזה ֻּכּלֹו ַמָּצה?‬ ‫מעוררות שינוי‪.‬‬

‫בזמן שיש קרבן פסח‪:‬‬ ‫‪ָ .1‬ח ֵמץ ּו ַמָּצה – חמץ או מצה או‬
‫שניהם גם יחד בלא הגבלה‪ְ .‬ו ַהַּל ְי ָלה‬
‫ֶׁשְּב ָכל ַהֵּלילֹות ָאנּו אֹו ְכ ִלין ָּבָׂשר ָצ ִלי ָׁשלּוק ּו ְמ ֻבׁ ָּשל‪,‬‬ ‫ַה ֶּזה ֻּכּלֹו ַמָּצה – אוכלים בו רק מצה‪,‬‬

‫ַהַּל ְי ָלה ַה ֶּזה ֻּכּלֹו ָצ ִלי?‬ ‫ואסור לאכול חמץ‪.‬‬

‫‪ָׁ .2‬שלּוק ּו ְמ ֻבׁ ָּשל – שלוק – שהורתח‬

‫ֶׁשְּב ָכל ַהֵּלילֹות ָאנּו אֹו ְכ ִלים ְׁש ָאר ְיָרקֹות‪,‬‬ ‫במים בלי תבלינים‪ .‬מבושל – שהורתח‬
‫במים עם תבלינים‪ְ .‬ו ַהַּל ְי ָלה ַה ֶּזה ֻּכּלֹו‬
‫ַהַּל ְי ָלה ַה ֶּזה ָמרֹור?‬
‫ָצ ִלי – מצוה לאכול בו כבש פסח צלוי‪.‬‬

‫ֶׁשְּב ָכל ַהֵּלילֹות ֵאין ָאנּו ַמ ְטִּבי ִלין* ֲא ִפּלּו ַּפ ַעם ַא ַחת‪,‬‬ ‫‪ְׁ .3‬ש ָאר ְי ָרקֹות – מתוקים וטעימים‪.‬‬
‫ַהַּל ְי ָלה ַה ֶּזה ְׁש ֵּתי ְּפ ָע ִמים?‬ ‫ָמרֹור – ונוסח הרמב"ם‪ְ :‬מרֹוִרים‪,‬‬

‫מחמישה מיני מרור‪.‬‬

‫‪ַ .4‬מ ְטִּבי ִלין – מטבילים ירק במשקה‬

‫ֶׁשְּב ָכל ַהֵּלילֹות ָאנּו אֹו ְכ ִלים ֵּבין יֹוְׁש ִבין ּו ֵבין ְמ ֻסִּבין‪,‬‬ ‫ואוכלים אותו‪ .‬ונוסח הרמב"ם‪:‬‬
‫ְמ ַטְּב ִלין‪ ,‬ומשמעו‪ :‬מטפלים‪ ,‬מתעסקים‬

‫ַהַּל ְי ָלה ַה ֶּזה ֻּכָּלנּו ְמ ֻסִּבין?‬ ‫עם ירק קודם עיקר הסעודה (פה"מ פסחים‬
‫י‪,‬ג)‪ְ .‬ו ַהַּל ְי ָלה ַה ֶּזה ְׁש ֵּתי ְּפ ָע ִמים – אכילת‬
‫לנוסח "מא כבר" ראו עמ' ‪.67‬‬
‫הכרפס ואכילת המרור‪.‬‬

‫‪ְ .5‬מ ֻסִּבין – בהסיבה‪ ,‬בין שכיבה יש המחזירים את הקערה והמצות מגולות (שו"ע)‪ ,‬ויש המחזירים אותה‬

‫לישיבה‪ ,‬כמנהג שהיה בימיהם לאכול רק כשאומר "מצה זו" (עמוד ‪ ;24‬רמב"ם)‪ .‬המנהג להחזיר את הקערה‬

‫והמצות מגולות מיוסד על כינויה של המצה במקרא‪" ,‬לחם עוני"‪,‬‬ ‫על מיטות ולהישען על צד שמאל על‬
‫שהתלמוד מפרשו גם כ"לחם שעונים עליו דברים הרבה" (פסחים לו‪,‬א)‪.‬‬ ‫כרים‪ .‬ו"מסובין" גם במשמעות יושבין‬

‫כלומר‪ ,‬ההגדה נאמרת כשהמצה גלויה על השולחן‪.‬‬ ‫יחד‪ ,‬כבמסיבה‪.‬‬