Page 16 - הגדה של פסח - מפעל משנה תורה מהדורה 2
P. 16
חלק שני ההגדה השאלות 6
השאלות :מה נשתנה?®© mishnetorah.co.il
ַמה ִּנְׁש ַּתָּנה וכו' – השאלה מבוססת על
הפסוק "והיה כי ישאלך בנך ...והגדת
לבנך ."...למה לשאול? למה להדגיש
כאן הבן שואל "מה נשתנה הלילה הזה" .אם אין לו בן – אשתו שואלתו, את השינוי? היסוד החשוב בחירות
אין לו אישה – שואלים בני החבורה זה את זה ,אף אם כולם חכמים. הוא ההכרה שהחיים ניתנים לשינוי
ושהמציאות אינה קבועה לנצח :שה'
היה לבדו – שואל לעצמו. הוציאנו ממקום שהיה נראה בלתי
יש מי שנוהגים לפתוח בשאלה על הטיבול (רמב"ם): אפשר להיחלץ ממנו" ,בית עבדים",
כי איש לא הצליח לברוח ממנו .ההכרה
ַמה ִּנְׁש ַּתָּנה ַהַּל ְי ָלה ַה ֶּזה ִמָּכל ַהֵּלילֹות הזו ,שהמציאות השתנתה במצרים ,היא
ֶׁשְּב ָכל ַהֵּלילֹות ָאנּו אֹו ְכ ִלים ָח ֵמץ ּו ַמָּצה, מקור התקווה שהמציאות עוד תשתנה!
השינוי מעורר שאלות ,והשאלות
ַהַּל ְי ָלה ַה ֶּזה ֻּכּלֹו ַמָּצה? מעוררות שינוי.
בזמן שיש קרבן פסח: ָ .1ח ֵמץ ּו ַמָּצה – חמץ או מצה או
שניהם גם יחד בלא הגבלהְ .ו ַהַּל ְי ָלה
ֶׁשְּב ָכל ַהֵּלילֹות ָאנּו אֹו ְכ ִלין ָּבָׂשר ָצ ִלי ָׁשלּוק ּו ְמ ֻבׁ ָּשל, ַה ֶּזה ֻּכּלֹו ַמָּצה – אוכלים בו רק מצה,
ַהַּל ְי ָלה ַה ֶּזה ֻּכּלֹו ָצ ִלי? ואסור לאכול חמץ.
ָׁ .2שלּוק ּו ְמ ֻבׁ ָּשל – שלוק – שהורתח
ֶׁשְּב ָכל ַהֵּלילֹות ָאנּו אֹו ְכ ִלים ְׁש ָאר ְיָרקֹות, במים בלי תבלינים .מבושל – שהורתח
במים עם תבליניםְ .ו ַהַּל ְי ָלה ַה ֶּזה ֻּכּלֹו
ַהַּל ְי ָלה ַה ֶּזה ָמרֹור?
ָצ ִלי – מצוה לאכול בו כבש פסח צלוי.
ֶׁשְּב ָכל ַהֵּלילֹות ֵאין ָאנּו ַמ ְטִּבי ִלין* ֲא ִפּלּו ַּפ ַעם ַא ַחת, ְׁ .3ש ָאר ְי ָרקֹות – מתוקים וטעימים.
ַהַּל ְי ָלה ַה ֶּזה ְׁש ֵּתי ְּפ ָע ִמים? ָמרֹור – ונוסח הרמב"םְ :מרֹוִרים,
מחמישה מיני מרור.
ַ .4מ ְטִּבי ִלין – מטבילים ירק במשקה
ֶׁשְּב ָכל ַהֵּלילֹות ָאנּו אֹו ְכ ִלים ֵּבין יֹוְׁש ִבין ּו ֵבין ְמ ֻסִּבין, ואוכלים אותו .ונוסח הרמב"ם:
ְמ ַטְּב ִלין ,ומשמעו :מטפלים ,מתעסקים
ַהַּל ְי ָלה ַה ֶּזה ֻּכָּלנּו ְמ ֻסִּבין? עם ירק קודם עיקר הסעודה (פה"מ פסחים
י,ג)ְ .ו ַהַּל ְי ָלה ַה ֶּזה ְׁש ֵּתי ְּפ ָע ִמים – אכילת
לנוסח "מא כבר" ראו עמ' .67
הכרפס ואכילת המרור.
ְ .5מ ֻסִּבין – בהסיבה ,בין שכיבה יש המחזירים את הקערה והמצות מגולות (שו"ע) ,ויש המחזירים אותה
לישיבה ,כמנהג שהיה בימיהם לאכול רק כשאומר "מצה זו" (עמוד ;24רמב"ם) .המנהג להחזיר את הקערה
והמצות מגולות מיוסד על כינויה של המצה במקרא" ,לחם עוני", על מיטות ולהישען על צד שמאל על
שהתלמוד מפרשו גם כ"לחם שעונים עליו דברים הרבה" (פסחים לו,א). כרים .ו"מסובין" גם במשמעות יושבין
כלומר ,ההגדה נאמרת כשהמצה גלויה על השולחן. יחד ,כבמסיבה.