Page 20 - הגדה של פסח - שירה חדשה

‫חלק שני ‪ ‬ההגדה‬ ‫‪10‬‬

‫מסובין יחד‬ ‫ַמ ֲעֶׂשה ְּבַרִּבי וכו' – המעשה המסופר‬
‫כאן התרחש בתקופת השלטון הרומי‪,‬‬
‫מטרת הסיפור‪ :‬מעשה לקראת גאולה‬ ‫כנראה על רקע מרד בר–כוכבא‬
‫(בערך בשנת ‪ 132‬לספירה)‪ ,‬כשזיכרון‬
‫ַמ ֲעֶׂשה ְּבַרִּבי ֱא ִלי ֶע ֶזר ְוַרִּבי ְיהֹוֻׁש ַע ְוַרִּבי ֶא ְל ָע ָזר ֶּבן‬ ‫חורבן בית המקדש (בערך בשנת ‪70‬‬
‫ֲע ַזְר ָיה ְוַרִּבי ֲע ִקי ָבה ְוַרִּבי ַטְרפֹון ֶׁש ָהיּו ְמ ֻסִּבין ִּב ְב ֵני‬ ‫לספירה) עדיין היה מהדהד‪ .‬הסיפור‬
‫ְּבַרק ְו ָהיּו ְמ ַסְּפִרין ִּבי ִצי ַאת ִמ ְצַר ִים ָּכל אֹותֹו ַהַּל ְי ָלה‪,‬‬ ‫תמוה‪ ,‬משום שבו התארחו החכמים‬
‫ַעד ֶׁשָּבאּו ַּת ְל ִמי ֵדי ֶהן ְו ָא ְמרּו ָל ֶהן 'ַרּבֹו ֵתינּו‪ִ ,‬הִּגי ַע‬ ‫בבני–ברק‪ ,‬עירו של רבי עקיבה‪ ,‬שהיה‬
‫מהצעירים שבהם‪ ,‬אף על פי שהיה לכל‬
‫ְז ַמן ְקִרי ַאת ְׁש ַמע ֶׁשל ַׁש ֲחִרית'‪.‬‬ ‫אחד מהם בית דין וישיבה בעירו‪ .‬נראים‬
‫הדברים שכיוון שחזו את בית המקדש‬
‫ָא ַמר ָל ֶהם ַרִּבי ֶא ְל ָע ָזר ֶּבן ֲע ַזְר ָיה‪ֲ :‬הֵרי ֲא ִני ְּכ ֶבן‬ ‫בתפארתו‪ ,‬החליטו להתכנס אצל רבי‬
‫ִׁש ְב ִעים ָׁש ָנה ְוֹלא ָז ִכי ִתי ֶׁש ֵּת ָא ֵמר ְי ִצי ַאת ִמ ְצַר ִים‬ ‫עקיבה‪ ,‬בעל התקווה‪ ,‬המנהיג הרוחני‬
‫ַּבֵּלילֹות‪ַ ,‬עד ֶׁש ְּדָרָׁשּה ֶּבן זֹו ָמא‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְ " :‬ל ַמ ַען‬ ‫של מרד בר כוכבא‪ ,‬במהלך שהיה אמור‬
‫ִּת ְזּ ֹכר ֶאת יֹום ֵצא ְתָך ֵמ ֶאֶרץ ִמ ְצַר ִים ּ ֹכל ְי ֵמי ַח ֶּייָך"‬ ‫לחדש את בניין בית המקדש ו"להביא‬
‫(דברים טז‪,‬ג)‪ְ " :‬י ֵמי ַח ֶּייָך" – ַה ָּי ִמים; "ּכֹל ְי ֵמי ַח ֶּייָך" –‬ ‫את ימות המשיח"‪ .‬החכמים דנו‬
‫ַהֵּלילֹות‪ַ .‬ו ֲח ָכ ִמים אֹו ְמִרים‪ְ " :‬י ֵמי ַח ֶּייָך" – ָהעֹו ָלם‬ ‫בגאולה ובדרך להשגתה‪ ,‬ותלמידיהם‬
‫ַה ֶּזה; "ּכֹל ְי ֵמי ַח ֶּייָך" – ְל ָה ִביא ֶאת ְימֹות ַהָּמִׁשי ַח‪.‬‬
‫שמרו עליהם מבחוץ‪.‬‬
‫סיפור המותאם לכל אחד‪ :‬ארבעת הבנים‬
‫ֲהֵרי ֲא ִני ְּכ ֶבן ִׁש ְב ִעים ָׁש ָנה וכו' – רבי‬
‫ָּברּוְך ַהָּמקֹום [ָּברּוְך הּוא‪ָּ .‬ברּוְך] ֶׁשָּנ ַתן ּתֹוָרה‬ ‫אלעזר‪ ,‬שהיה חכם גדול‪ ,‬התמנה‬
‫ְל ִיְׂשָר ֵאל ַעּמֹו‪ָּ ,‬ברּוְך הּוא‪.‬‬ ‫לנשיא הסנהדרין בגיל צעיר יחסית‬
‫בגלל מאמציו ולמדנותו (פה"מ ברכות א‪,‬ט)‪.‬‬
‫ְּכ ֶנ ֶגד ַאְרָּב ָעה ָּב ִנים ִּדְּבָרה ּתֹוָרה‪ֶ :‬א ָחד ָח ָכם‪ְ ,‬ו ֶא ָחד‬
‫ָרָׁשע‪ְ ,‬ו ֶא ָחד ָּתם‪ְ ,‬ו ֶא ָחד ֶׁש ֵאינֹו יֹו ֵד ַע ִלְׁשאֹל‪.‬‬ ‫ְל ַמ ַען ִּת ְזּ ֹכר וכו' – ביציאת מצרים יש‬
‫מסר התקף בכל זמן‪ :‬אפשר לצאת‬
‫מן ַהְּמ ַצרים‪ .‬במובן מסוים‪ ,‬בן זומא‬
‫דורש את הפסוק ברמה האישית‪ ,‬שיש‬
‫לזכור את יציאת מצרים גם בלילה‬
‫(במצב קשה); וחכמים דורשים אותו‬
‫ברמה הלאומית‪ ,‬שגם בגאולה הגדולה‬
‫והאחרונה (ימות המשיח) המאפילה‬
‫על יציאת מצרים (ירמיהו כג‪,‬ה)‪ ,‬אין‬
‫לשכוח שיציאת מצרים היא סמל לכל‬

‫הגאולות‪.‬‬

‫ארבעת הבנים – המצוה לספר ביציאת מצרים נזכרת בתורה ארבע פעמים בארבעה אופנים‪ ,‬המתאימים לארבעה‬
‫סוגי בנים‪ .‬הביאור מתאם בין התשובה שבתורה לאותו הבן לתשובה הניתנת בהגדה‪ַ .‬הָּמקֹום – כינוי להקב"ה‪.‬‬