Page 22 - הגדה של פסח - שירה חדשה
P. 22
חלק שני ההגדה 12
האליל המצרי 'רע' תשובה שנייה :משקר לאמת להתענייןַ .א ְּת ְּפ ַתח לֹו – עורר בו
את ההתעניינות בשעת ההתרחשות,
ִמ ְּת ִחָּלה עֹו ְב ֵדי ֲעבֹו ָדה ָז ָרה ָהיּו ֲאבֹו ֵתינּו, בליל הסדר ("ַּבּיֹום ַההּוא") בדברים
ְו ַע ְכָׁשו ֵקְר ָבנּו ַהָּמקֹום ָּברּוְך הּוא מוחשיים ("ַּב ֲעבּור ֶזה")ָ .יכֹול ֵמרֹאׁש
ַל ֲעבֹו ָדתֹוֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרַ" :וּיֹא ֶמר ְיהֹוֻׁש ַע ֶאל חֹ ֶדׁשִ ...מְּבעֹוד יֹום – האם אפשר
ָּכל ָה ָעםּ :כֹה ָא ַמר יי ֱאֹל ֵהי ִיְׂשָר ֵאלְּ ,ב ֵע ֶבר להסביר לו בהפשטה ,שלא בזמן
ַהָּנ ָהר ָיְׁשבּו ֲאבֹו ֵתי ֶכם ֵמעֹו ָלםֶּ ,תַרח האירוע? ַּב ֲעבּור ֶזה – בהצבעה על
הפסח והמצה והמרור ,ודבר זה ניתן
ֲא ִבי ַא ְבָר ָהם ַו ֲא ִבי ָנחֹורַ ,וַּי ַע ְבדּו ֱאֹל ִהים ֲא ֵחִרים.
ָו ֶא ַּקח ֶאת ֲא ִבי ֶכם ֶאת ַא ְבָר ָהם ֵמ ֵע ֶבר ַהָּנ ָהרָ ,ואֹו ֵלְך לעשותו בליל הסדר.
אֹתֹו ְּב ָכל ֶאֶרץ ְּכ ָנ ַעןָ ,ו ַאְרֶּבה ֶאת ַזְרעֹוָ ,ו ֶא ֶּתן לֹו
ֶאת ִי ְצ ָחקָ .ו ֶא ֵּתן ְל ִי ְצ ָחק ֶאת ַי ֲע ֹקב ְו ֶאת ֵעָׂשוָ ,ו ֶא ֵּתן ִמ ְּת ִחָּלה – פתיחה אחרת להגדה
ְל ֵעָׂשו ֶאת ַהר ֵׂש ִעיר ָלֶרֶׁשת אֹותֹוְ ,ו ַי ֲעקֹב ּו ָב ָניו ָיְרדּו המתארת את הגנאי הרוחני ,את השקר
שהיו בני ישראל כלואים בו ,ואת
ִמ ְצ ָר ִים" (יהושע כד,ב–ד). בחירת ה' בישראל ,שהצילם וקירב
אותם אליו ,אל האמת ,שהיא החירות
ההבטחה
האמתית.
ָּברּוְך ׁשֹו ֵמר ַה ְב ָט ָחתֹו ְל ִיְׂשָר ֵאל ַעּמֹוָּ ,ברּוְך הּוא.
ֶׁש ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא [ ְמ ַחׁ ֵּשב] ִחׁ ַּשב ֶאת ַה ֵּקץ, ֲאבֹו ֵתינּו – תרח והדורות שהיו לפניו.
ַל ֲעׂשֹות ְּכ ָמה ֶׁש ָא ַמר ְל ַא ְבָר ָהם ָא ִבינּו ִּב ְבִרית ֵּבין ְו ַע ְכָׁשו – ביציאת מצריםֶׁ .שֶּנ ֱא ַמר וכו'
ַהְּב ָתִריםֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרַ" :וּיֹא ֶמר ְל ַא ְבָרםָ :ידֹ ַע ֵּת ַדע ִּכי – דברי יהושע אל העם לפני מותו.
ֵגר ִי ְה ֶיה ַזְר ֲעָך ְּב ֶאֶרץ ֹלא ָל ֶהםַ ,ו ֲע ָבדּום ְו ִעּנּו ֹא ָתם יהושע מזכיר את ההשגחה האלוהית
ַאְרַּבע ֵמאֹות ָׁש ָנהְ .ו ַגם ֶאת ַהּגֹוי ֲאֶׁשר ַי ֲעבֹדּו ָּדן המיוחדת על עם ישראל ,למן אברהם
ויציאת מצרים ועד כיבוש הארץ (פרק כד
ָאנֹ ִכיְ ,ו ַא ֲח ֵרי ֵכן ֵי ְצאּו ִּב ְר ֻכׁש ָּגדֹול" (בראשית טו,יג–יד). ביהושע)ְּ .ב ֵע ֶבר ַהָּנ ָהר – מעבר לנהר פרת.
ַה ְב ָט ָחתֹו – לגאול את עמוִ .חׁ ַּשב ֶאת
ַה ֵּקץ – קבע זמן קצוב לסוף השעבוד
במצרים ,והבטחה זו נתקיימה בדיוק.