Page 26 - הגדה של פסח - שירה חדשה
P. 26

‫חלק שני ‪ ‬ההגדה ‪ ‬דרשת פרשת הביכורים‬                                                ‫‪16‬‬

           ‫הפסוק השני‪ :‬שלושת שלבי השעבוד‬                                            ‫פסוק זה עוסק ברוע כלפי עם ישראל‬
                                                                                    ‫בשלושה שלבים‪ ,‬המתוארים בתחילת‬
‫ַוָּי ֵרעּו אֹ ָתנּו ַהִּמ ְצִרים ַו ְי ַעּנּונּו‪ַ ,‬ו ִּי ְּתנּו ָע ֵלינּו ֲעבָֹדה‬  ‫ספר שמות בשלושה פסוקים כמעט‬
                    ‫ָקָׁשה‪.‬‬                                                         ‫רצופים‪ַ :‬וָּי ֵרעּו אֹ ָתנּו ַהִּמ ְצִרים –‬
                                                                                    ‫תחילה דימו אותנו לאנשים רעים‪.‬‬
‫ַוָּי ֵרעּו ֹא ָתנּו ַהִּמ ְצִרים – ְּכמֹו ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪ָ " :‬ה ָבה‬                  ‫השלב הראשון הוא ההפחדה העצמית‪,‬‬
‫ִנ ְת ַחְּכ ָמה לֹו‪ֶּ ,‬פן ִיְרֶּבה‪ְ ,‬ו ָה ָיה ִּכי ִת ְקֶרא ָנה ִמ ְל ָח ָמה‬        ‫יצירת התדמית השטנית והאנטישמית‬
‫ְונֹו ַסף ַּגם הּוא ַעל ׂשֹ ְנ ֵאינּו‪ְ ,‬ו ִנ ְל ַחם ָּבנּו ְו ָע ָלה ִמן‬            ‫של היהודים‪ ,‬שהיא תואנה – תירוץ‬
                                                                                    ‫מתוחכם (" ִנ ְת ַחְּכ ָמה") – להתעללות‬
                ‫ָה ָא ֶרץ" (שמות א‪,‬י)‪.‬‬                                              ‫בנו‪ְ .‬ו ָע ָלה ִמן ָה ָא ֶרץ – יעלה עם כל‬
                                                                                    ‫עצמתו וכל אשר לנו לארץ ישראל‬
‫ַו ְי ַעּנּונּו – ְּכמֹו ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪ַ" :‬וָּיִׂשימּו ָע ָליו ָׂשֵרי ִמ ִּסים‬
‫ְל ַמ ַען ַעּ ֹנתֹו ְּב ִס ְבֹל ָתם‪ַ ,‬ו ִּי ֶבן ָעֵרי ִמ ְסְּכנֹות ְל ַפְרעֹה‪,‬‬         ‫ויצטרף לאויבינו הכנעניים (רמב"ן)‪.‬‬

         ‫ֶאת ִּפתֹם ְו ֶאת ַר ַע ְמ ֵסס" (שם א‪,‬יא)‪.‬‬                                 ‫ַו ְי ַעּנּונּו – השלב השני‪ ,‬הסבל הפיזי‬
                                                                                    ‫הכרוך בהטלת מס ושעבודם לבניית‬
‫ַו ִּי ְּתנּו ָע ֵלינּו ֲעבֹו ָדה ָקָׁשה – ְּכמֹו ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪ַ" :‬וַּי ֲע ִבדּו‬
      ‫ִמ ְצ ַר ִים ֶאת ְּב ֵני ִיְׂש ָר ֵאל ְּב ָפ ֶרְך" (שם א‪,‬יג)‪.‬‬                     ‫ערי מחסנים (" ִמ ְסְּכנֹות") לפרעה‪.‬‬

                                                                                    ‫ֲעבֹו ָדה ָקָׁשה – השלב האחרון‪ :‬לא‬
                                                                                    ‫רק עבודה גופנית קשה‪ ,‬אלא עבודת‬
                                                                                    ‫פרך‪ְּ .‬ב ָפ ֶרְך – בעבודה המשברת את‬
                                                                                    ‫נפש האדם‪ ,‬עבודה סתמית‪ ,‬משפילה‬
                                                                                    ‫ומייאשת‪ ,‬שאסור לנו להעביד בה שום‬

                                                                                         ‫אדם‪ ,‬אף לא גוי (רמב"ם עבדים א‪,‬ו)‪.‬‬

     ‫הפסוק השלישי‪ :‬הקריאה לעזרה מאבדן התקווה‬                                        ‫המדרש מדגיש את עומק הקריאה לה'‬
                                                                                    ‫ואת הכאב הגדול לנפש‪ ,‬אבדן התקווה‪.‬‬
‫ַוִּנ ְצ ַעק ֶאל יי ֱאֹל ֵהי ֲאבֹ ֵתינּו‪ַ ,‬ו ִּיְׁש ַמע יי ֶאת ֹק ֵלנּו ַוַּיְרא‬    ‫ַוִּנ ְצ ַעק ֶאל – בפסוקים האחרים לא‬
       ‫ֶאת ָע ְנ ֵינּו ְו ֶאת ֲע ָמ ֵלנּו ְו ֶאת ַל ֲח ֵצנּו‪.‬‬                       ‫נזכרה במפורש פנייה אל ה'‪ ,‬אלא‬
                                                                                    ‫זעקה מעומק הלב ("זעקה אל"‪ ,‬ולא‬
‫ַוִּנ ְצ ַעק ֶאל יי ֱאֹל ֵהי ֲאבֹ ֵתינּו – ְּכמֹו ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪:‬‬                    ‫תלונה‪ ,‬שהיא "זעקה על")‪ ,‬לא כתפילה‬
‫"ַו ְי ִהי ַב ָּי ִמים ָהַרִּבים ָה ֵהם ַוָּי ָמת ֶמ ֶלְך ִמ ְצַר ִים‪,‬‬              ‫מסודרת‪ ,‬אלא אנחה משברון הלב למול‬
‫ַוֵּי ָא ְנחּו ְב ֵני ִיְׂשָר ֵאל ִמן ָה ֲעבָֹדה ַו ִּי ְז ָעקּו‪ַ ,‬ו ַּת ַעל‬
‫ַׁש ְו ָע ָתם ֶאל ָה ֱאֹל ִהים ִמן ָה ֲעבֹ ָדה" (שמות ב‪,‬כג)‪.‬‬                           ‫הבטחת הדורות (" ֱאֹל ֵהי ֲאבֹ ֵתינּו")‪.‬‬

                                                                                    ‫ַו ִּיְׁש ַמע יי ֶאת קֹ ֵלנּו – הטעם לשמיעת‬
                                                                                    ‫קולנו וההשגחה עלינו הוא הברית‬
                                                                                    ‫עליה ביקשו ישראל (" ֱאֹל ֵהי ֲאבֹ ֵתינּו")‪.‬‬
   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31