Page 26 - הגדה של פסח - מפעל משנה תורה מהדורה 2
P. 26

‫חלק שני ‪ ‬ההגדה ‪ ‬דרשת פרשת הביכורים‬                                                                  ‫‪16‬‬

‫ַוָּי ֵרעּו אֹ ָתנּו ַהִּמ ְצִרים ַוְי ַעּנּונּו‪ַ ,‬וִּי ְּתנּו ָע ֵלינּו ֲעבָֹדה®© ‪mishnetorah.co.il‬‬
‫הפסוק השני‪ :‬שלושת שלבי השעבוד‬                                                     ‫פסוק זה עוסק ברוע כלפי עם ישראל‬

                                                                                  ‫בשלושה שלבים‪ ,‬המתוארים בתחילת‬
                                                                                  ‫ספר שמות בשלושה פסוקים כמעט‬

‫ָקָׁשה‪.‬‬                                                                           ‫רצופים‪ַ :‬וָּי ֵרעּו ֹא ָתנּו ַהִּמ ְצִרים –‬
                                                                                  ‫תחילה דימו אותנו לאנשים רעים‪.‬‬

‫ַוָּי ֵרעּו ֹא ָתנּו ַהִּמ ְצִרים – ְּכמֹו ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪ָ " :‬ה ָבה‬                ‫השלב הראשון הוא ההפחדה העצמית‪,‬‬
                                                                                  ‫יצירת התדמית השטנית והאנטישמית‬
‫של היהודים‪ ,‬שהיא תואנה – תירוץ ִנ ְת ַחְּכ ָמה לֹו‪ֶּ ,‬פן ִי ְרֶּבה‪ְ ,‬ו ָה ָיה ִּכי ִת ְק ֶרא ָנה ִמ ְל ָח ָמה‬
                                                                                  ‫מתוחכם (" ִנ ְת ַחְּכ ָמה") – להתעללות‬
‫ְונֹו ַסף ַּגם הּוא ַעל ׂ ֹש ְנ ֵאינּו‪ְ ,‬ו ִנ ְל ַחם ָּבנּו ְו ָע ָלה ִמן‬         ‫בנו‪ְ .‬ו ָע ָלה ִמן ָה ָא ֶרץ – יעלה עם כל‬

‫ָה ָא ֶרץ" (שמות א‪,‬י)‪.‬‬                                                            ‫עצמתו וכל אשר לנו לארץ ישראל‬
                                                                                     ‫ויצטרף לאויבינו הכנעניים (רמב"ן)‪.‬‬

‫ַוְי ַעּנּונּו – השלב השני‪ ,‬הסבל הפיזי ַו ְי ַעּנּונּו – ְּכמֹו ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪ַ " :‬וָּיִׂשימּו ָע ָליו ָׂש ֵרי ִמ ִּסים‬
                                                                                  ‫הכרוך בהטלת מס ושעבודם לבניית‬
‫ְל ַמ ַען ַעּ ֹנתֹו ְּב ִס ְבֹל ָתם‪ַ ,‬ו ִּי ֶבן ָעֵרי ִמ ְסְּכנֹות ְל ַפְרעֹה‪,‬‬        ‫ערי מחסנים (" ִמ ְסְּכנֹות") לפרעה‪.‬‬

‫ֶאת ִּפתֹם ְו ֶאת ַר ַע ְמ ֵסס" (שם א‪,‬יא)‪.‬‬                                        ‫ֲעבֹו ָדה ָקָׁשה – השלב האחרון‪ :‬לא‬

                                                                      ‫רק עבודה גופנית קשה‪ ,‬אלא עבודת‬

‫פרך‪ְּ .‬ב ָפֶרְך – בעבודה המשברת את ַו ִּי ְּתנּו ָע ֵלינּו ֲעבֹו ָדה ָקָׁשה – ְּכמֹו ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪ַ " :‬וַּי ֲע ִבדּו‬

‫ִמ ְצ ַר ִים ֶאת ְּב ֵני ִיְׂש ָר ֵאל ְּב ָפ ֶרְך" (שם א‪,‬יג)‪.‬‬                     ‫נפש האדם‪ ,‬עבודה סתמית‪ ,‬משפילה‬
                                                                                  ‫ומייאשת‪ ,‬שאסור לנו להעביד בה שום‬

                                                                                  ‫אדם‪ ,‬אף לא גוי (רמב"ם עבדים א‪,‬ו)‪.‬‬

     ‫הפסוק השלישי‪ :‬הקריאה לעזרה מאבדן התקווה‬                                      ‫המדרש מדגיש את עומק הקריאה לה'‬
                                                                                  ‫ואת הכאב הגדול לנפש‪ ,‬אבדן התקווה‪.‬‬
‫ַוִּנ ְצ ַעק ֶאל יי ֱאֹל ֵהי ֲאבֹ ֵתינּו‪ַ ,‬ו ִּיְׁש ַמע יי ֶאת קֹ ֵלנּו ַוַּיְרא‬  ‫ַוִּנ ְצ ַעק ֶאל – בפסוקים האחרים לא‬
       ‫ֶאת ָע ְנ ֵינּו ְו ֶאת ֲע ָמ ֵלנּו ְו ֶאת ַל ֲח ֵצנּו‪.‬‬                     ‫נזכרה במפורש פנייה אל ה'‪ ,‬אלא‬
                                                                                  ‫זעקה מעומק הלב ("זעקה אל"‪ ,‬ולא‬
‫ַוִּנ ְצ ַעק ֶאל יי ֱאֹל ֵהי ֲאבֹ ֵתינּו – ְּכמֹו ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪:‬‬                  ‫תלונה‪ ,‬שהיא "זעקה על")‪ ,‬לא כתפילה‬
‫"ַו ְי ִהי ַב ָּי ִמים ָהַרִּבים ָה ֵהם ַוָּי ָמת ֶמ ֶלְך ִמ ְצַר ִים‪,‬‬            ‫מסודרת‪ ,‬אלא אנחה משברון הלב למול‬
‫ַוֵּי ָא ְנחּו ְב ֵני ִיְׂשָר ֵאל ִמן ָה ֲעבָֹדה ַו ִּי ְז ָעקּו‪ַ ,‬ו ַּת ַעל‬
‫ַׁש ְו ָע ָתם ֶאל ָה ֱאֹל ִהים ִמן ָה ֲעבֹ ָדה" (שמות ב‪,‬כג)‪.‬‬                         ‫הבטחת הדורות (" ֱאֹל ֵהי ֲאבֹ ֵתינּו")‪.‬‬

                                                                                  ‫ַו ִּיְׁש ַמע יי ֶאת ֹק ֵלנּו – הטעם לשמיעת‬
                                                                                  ‫קולנו וההשגחה עלינו הוא הברית‬
                                                                                  ‫עליה ביקשו ישראל (" ֱאֹל ֵהי ֲאבֹ ֵתינּו")‪.‬‬
   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31