Page 25 - הגדה של פסח - שירה חדשה
P. 25
חלק שני ההגדה דרשת פרשת הביכורים 15
ָאנּוס ַעל ִּפי ַה ִּדּבּור – נאלץ לרדת ַוֵּי ֶרד ִמ ְצַר ְי ָמה – ָאנּוס ַעל ִּפי ַה ִּדּבּור.
למצרים על אף פחדיו ,מפני שה' ַוָּי ָגר ָׁשם – ְמ ַלֵּמד ֶׁשֹּלא ָי ַרד ַי ֲע ֹקב ָא ִבינּו ְל ִהְׁש ַּת ֵּק ַע
הבטיחו" :אל תירא מרדה מצרימה",
"אנכי ארד עמך מצרימה" (בראשית מה,ג; ֶאָּלא ָלגּור ָׁשםֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרַ" :וּיֹא ְמרּו ֶאל ַּפְר ֹעהָ :לגּור
יד) .פסקה זו אינה ברמב"ם.
ָּב ָא ֶרץ ָּבאנּוִּ ,כי ֵאין ִמ ְר ֶעה ַלּ ֹצאן ֲאֶׁשר ַל ֲע ָב ֶדיָךֶׁ ,שֹּלא ָי ַרד ְל ִהְׁש ַּת ֵּק ַע – הירידה למצרים
נועדה להיות זמנית ,וה' סיבב את הדבר ִּכי ָכ ֵבד ָהָר ָעב ְּב ֶאֶרץ ְּכ ָנ ַעןְ ,ו ַע ָּתה ֵיְׁשבּו ָנא ֲע ָב ֶדיָך
שישתקעו שם ,ויפרו וירבו ,ייהפכו ְּב ֶא ֶרץ ּ ֹג�ׁש ֶ ן" (בראשית מז,ד).
לעם ו ֵיצאו בנס גדולָ .לגּור – זמנית.
ֶׁשֶּנ ֱא ַמר וכו' – דברי בני יעקב לפרעה ִּב ְמ ֵתי ְמ ָעט – ְּכמֹו ֶׁשֶּנ ֱא ַמרְּ" :בִׁש ְב ִעים ֶנ ֶפׁש ָיְרדּו
המבקשים ממנו לגור לבדם בארץ ֲאבֹ ֶתיָך ִמ ְצָר ְי ָמהְ ,ו ַע ָּתה ָׂש ְמָך יי ֱאֹל ֶהיָך ְּככֹו ְכ ֵבי
גושן רק בתקופת הרעב מחמת הצורך
במרעה למקניהם.
ִּב ְמ ֵתי ְמ ָעט – במספר מועט ,אבל ַהׁ ָּש ַמ ִים ָלרֹב" (דברים י,כב).
בגאולה היו רביםְ .מ ֻצ ָּי ִנין – מסומנים, ַו ְי ִהי ָׁשם ְלגֹוי – ְמ ַלֵּמד ֶׁש ָהיּו ִיְׂשָר ֵאל ְמ ֻצ ָּי ִנין ָׁשם.
בולטים כעם בפני עצמו (" ְלגֹוי"). ָּגדֹול ָעצּום – ְּכמֹו ֶׁשֶּנ ֱא ַמרּ" :ו ְב ֵני ִיְׂשָר ֵאל ָּפרּו
כדברי המדרש (פסיקתא זוטרתא כי תבוא),
שלא שינו את שמותם או את לבושם.
ָּגדֹול ָעצּום – נוכחותו של עם ישראל ַו ִּיְׁשְרצּו ַו ִּיְרּבּו ַוַּי ַע ְצמּו ִּב ְמאֹד ְמאֹדַ ,ו ִּתָּמ ֵלא ָה ָאֶרץ
הייתה הן בכמותו הן בעצמתו. אֹ ָתם" (שמות א,ז).
ָו ָרב – לא כתיאור ,אלא כפועל :הולך ָו ָרב – ְּכמֹו ֶׁשֶּנ ֱא ַמרְ" :ר ָב ָבהְּ ,כ ֶצ ַמח ַהׂ ָּש ֶדה ְנ ַת ִּתיְך,
ומתרבהְּ .כמֹו ֶׁשֶּנ ֱא ַמר – במשל הנבואי ַו ִּתְרִּבי ַו ִּת ְג ְּד ִלי ַו ָּתבֹ ִאי ַּב ֲע ִדי ֲע ָד ִייםָׁ ,ש ַד ִים ָנכֹנּו
להולדת העם ,שהנביא יחזקאל מדמה
בו את עם ישראל למי שנולדה בשדה ּוְׂש ָע ֵרְך ִצֵּמ ַחְ ,ו ַא ְּת ֵערֹם ְו ֶע ְר ָיה" (יחזקאל טז,ז).
בלא טיפול והשגחה ,עד שבגרה
והגיעה לגיל הנישואין ,ואדם שעבר
לידה ראה אותה וחמל עליה ,ניקה יש מוסיפיםָ " :ו ֶא ֱעבֹר ָע ַל ִיְך ָו ֶא ְר ֵאְך ִמ ְתּבֹו ֶס ֶסת ְּב ָד ָמ ִיְך,
אותה מן הטינופת ,ולקחה לו לאישה.
ָואֹ ַמר ָלְך ְּב ָד ַמ ִיְך ֲח ִייָ ,ואֹ ַמר ָלְך ְּב ָד ַמ ִיְך ֲח ִיי" (שם,ו) .הנמשל הוא חמלת ה' על ישראל:
שהוציאם ממצרים ,גאלם מן השעבוד,
עשה אותם עמו ונתן להם את תורתו.
ְר ָב ָבה ְּכ ֶצ ַמח ַהׂ ָּש ֶדה ְנ ַת ִּתיְך – יהיו לך בנים ובנות רבים ,כצמח השדה הגדל מאוד.
ַו ָּתבֹ ִאי ַּב ֲע ִדי ֲע ָד ִיים וכו' – הגעת לבגרות הגופנית ,שמתגלה בה יופיה של האישה .ואף על פי שאת יפה בטבעך,
אינך מטופחת ,אלא ערומה וחסרת כלִ .מ ְתּבֹו ֶס ֶסת ְּב ָד ָמ ִיְך – מלוכלכת בדם הלידהְּ .ב ָד ַמ ִיְך ֲח ִיי – על אף הדם שאת
מתבוססת בו ,לא תמותי אלא תחיי .ובהרחבה :הדמים האלו מציינים את תחילתם של חיים חדשים .ואף בימינו,
אף על פי שהיהודים סובלים גם בארץ גם בגלות ,יש הבדל ביניהם :בגלות הם ייסורי גסיסה ,ובארץ חבלי לידה.
