Page 25 - הגדה של פסח - מפעל משנה תורה מהדורה 2
P. 25
חלק שני ההגדה דרשת פרשת הביכורים 15
למצרים על אף פחדיו ,מפני שה'®© mishnetorah.co.il
הבטיחו" :אל תירא מרדה מצרימה",
ָאנּוס ַעל ִּפי ַה ִּדּבּור – נאלץ לרדת ַוֵּי ֶרד ִמ ְצַר ְי ָמה – ָאנּוס ַעל ִּפי ַה ִּדּבּור.
ַוָּי ָגר ָׁשם – ְמ ַלֵּמד ֶׁשֹּלא ָי ַרד ַי ֲעקֹב ָא ִבינּו ְל ִהְׁש ַּת ֵּק ַע
"אנכי ארד עמך מצרימה" (בראשית מה,ג; ֶאָּלא ָלגּור ָׁשםֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרַ" :וּיֹא ְמרּו ֶאל ַּפְר ֹעהָ :לגּור
יד) .פסקה זו אינה ברמב"ם.
ָּב ָא ֶרץ ָּבאנּוִּ ,כי ֵאין ִמ ְר ֶעה ַלּצֹאן ֲאֶׁשר ַל ֲע ָב ֶדיָךֶׁ ,שֹּלא ָי ַרד ְל ִהְׁש ַּת ֵּק ַע – הירידה למצרים
נועדה להיות זמנית ,וה' סיבב את הדבר ִּכי ָכ ֵבד ָהָר ָעב ְּב ֶאֶרץ ְּכ ָנ ַעןְ ,ו ַע ָּתה ֵיְׁשבּו ָנא ֲע ָב ֶדיָך
שישתקעו שם ,ויפרו וירבו ,ייהפכו ְּב ֶא ֶרץ ּ ֹג שׁ ֶ�ן" (בראשית מז,ד).
לעם ו ֵיצאו בנס גדולָ .לגּור – זמנית.
ֶׁשֶּנ ֱא ַמר וכו' – דברי בני יעקב לפרעה ִּב ְמ ֵתי ְמ ָעט – ְּכמֹו ֶׁשֶּנ ֱא ַמרְּ" :בִׁש ְב ִעים ֶנ ֶפׁש ָיְרדּו
המבקשים ממנו לגור לבדם בארץ ֲאבֹ ֶתיָך ִמ ְצָר ְי ָמהְ ,ו ַע ָּתה ָׂש ְמָך יי ֱאֹל ֶהיָך ְּככֹו ְכ ֵבי
גושן רק בתקופת הרעב מחמת הצורך
במרעה למקניהם.
ִּב ְמ ֵתי ְמ ָעט – במספר מועט ,אבל ַהׁ ָּש ַמ ִים ָלרֹב" (דברים י,כב).
בגאולה היו רביםְ .מ ֻצ ָּי ִנין – מסומנים,
ַו ְי ִהי ָׁשם ְלגֹוי – ְמ ַלֵּמד ֶׁש ָהיּו ִיְׂש ָר ֵאל ְמ ֻצ ָּי ִנין ָׁשם .בולטים כעם בפני עצמו (" ְלגֹוי").
כדברי המדרש (פסיקתא זוטרתא כי תבוא),
שלא שינו את שמותם או את לבושם. ָּגדֹול ָעצּום – ְּכמֹו ֶׁשֶּנ ֱא ַמרּ" :ו ְב ֵני ִיְׂשָר ֵאל ָּפרּו
ַו ִּיְׁש ְרצּו ַו ִּי ְרּבּו ַוַּי ַע ְצמּו ִּב ְמ ֹאד ְמאֹדַ ,ו ִּתָּמ ֵלא ָה ָא ֶרץ ָּגדֹול ָעצּום – נוכחותו של עם ישראל
הייתה הן בכמותו הן בעצמתו.
ָו ָרב – לא כתיאור ,אלא כפועל :הולך אֹ ָתם" (שמות א,ז).
ומתרבהְּ .כמֹו ֶׁשֶּנ ֱא ַמר – במשל הנבואי ָו ָרב – ְּכמֹו ֶׁשֶּנ ֱא ַמרְ" :ר ָב ָבהְּ ,כ ֶצ ַמח ַהׂ ָּש ֶדה ְנ ַת ִּתיְך,
להולדת העם ,שהנביא יחזקאל מדמה ַו ִּתְרִּבי ַו ִּת ְג ְּד ִלי ַו ָּתבֹ ִאי ַּב ֲע ִדי ֲע ָד ִייםָׁ ,ש ַד ִים ָנכֹנּו
בו את עם ישראל למי שנולדה בשדה
בלא טיפול והשגחה ,עד שבגרה ּוְׂש ָע ֵרְך ִצֵּמ ַחְ ,ו ַא ְּת ֵערֹם ְו ֶע ְר ָיה" (יחזקאל טז,ז).
והגיעה לגיל הנישואין ,ואדם שעבר
לידה ראה אותה וחמל עליה ,ניקה יש מוסיפיםָ " :ו ֶא ֱעבֹר ָע ַל ִיְך ָו ֶא ְר ֵאְך ִמ ְתּבֹו ֶס ֶסת ְּב ָד ָמ ִיְך,
אותה מן הטינופת ,ולקחה לו לאישה. ָואֹ ַמר ָלְך ְּב ָד ַמ ִיְך ֲח ִייָ ,ואֹ ַמר ָלְך ְּב ָד ַמ ִיְך ֲח ִיי" (שם,ו).
הנמשל הוא חמלת ה' על ישראל:
שהוציאם ממצרים ,גאלם מן השעבוד,
עשה אותם עמו ונתן להם את תורתו.
ְר ָב ָבה ְּכ ֶצ ַמח ַהׂ ָּש ֶדה ְנ ַת ִּתיְך – יהיו לך בנים ובנות רבים ,כצמח השדה הגדל מאוד.
ַו ָּתבֹ ִאי ַּב ֲע ִדי ֲע ָד ִיים וכו' – הגעת לבגרות הגופנית ,שמתגלה בה יופיה של האישה .ואף על פי שאת יפה בטבעך,
אינך מטופחת ,אלא ערומה וחסרת כלִ .מ ְתּבֹו ֶס ֶסת ְּב ָד ָמ ִיְך – מלוכלכת בדם הלידהְּ .ב ָד ַמ ִיְך ֲח ִיי – על אף הדם שאת
מתבוססת בו ,לא תמותי אלא תחיי .ובהרחבה :הדמים האלו מציינים את תחילתם של חיים חדשים .ואף בימינו,
אף על פי שהיהודים סובלים גם בארץ גם בגלות ,יש הבדל ביניהם :בגלות הם ייסורי גסיסה ,ובארץ חבלי לידה.
