Page 11 - הגדה של פסח - מפעל משנה תורה מהדורה 2
P. 11
חלק ראשון הפתיחה קידוש 1
הקידוש הוא הצהרה בייחודו הנשגב של הזמן כזמן חירות ,ובייחודו של עם ישראל®© mishnetorah.co.il
המחויב לקדושה .כך מקדשים את השבת וכל מועד ,וכולם מצביעים על נקודת ההתחלה
"זכר ליציאת מצרים" .חכמים קבעו שהקידוש ייעשה על היין ,שהיין המוגSשuבesnמtעמדMוoתniatnu
חשובים ובמפגשים מקנה לאירוע תוקף ,ומעשה השתייה מלווה את האמירה המופשטת.
בליל הסדר היין גם פותח את ארבעת הכוסות ואת החירות שבהן.
הקידוש
כוס ראשונה :ברכת היין קדש
מוזג כוס ראשונה ,מגביהה מן השולחן לפחות טפח ,ומקדש עליה כדי
יֹום ַהׁ ִּשׁ ִּשי וכו' – בפסוקים אלו להוציא את המסובים ידי חובתם .ואם הוא מוצאי שבת -מדליק נר
מתוארת יצירתה של השבת ,שבה
נשלמה הבריאה ,וייחודה משאר להבדלה מאש שכבר דולקת.
ששת ימי השבוע (בראשית ב,א–ג) .אמירת
הפסוקים הללו במסגרת הקידוש יש כשהפסח חל בשבת מתחיל כאן:
בה הצהרה שהקדוש ברוך הוא ברא
את העולםַ .ו ְי ֻכּלּו – נשלמה בריאתם. [יֹום ַהׁ ִּשׁ ִּשיַ ].ו ְי ֻכּלּו ַהׁ ָּש ַמ ִים ְו ָה ָאֶרץ ְו ָכל ְצ ָב ָאםַ .ו ְי ַכל
ְו ָכל ְצ ָב ָאם – כל הברואים שבהםַּ .בּיֹום ֱאֹל ִהים ַּבּיֹום ַהׁ ְּש ִבי ִעי ְמ ַלא ְכּתֹו ֲאֶׁשר ָעָׂשהַ ,ו ִּיְׁשּבֹת
ַהׁ ְּש ִבי ִעי – שאף הוא בכלל הבריאה. ַּבּיֹום ַהׁ ְּש ִבי ִעי ִמָּכל ְמ ַלא ְכּתֹו ֲאֶׁשר ָעָׂשהַ ,ו ְי ָבֵֶרְך
ֱאֹל ִהים ֶאת יֹום ַהׁ ְּש ִבי ִעי ַו ְי ַק ֵּדׁש ֹאתֹוִּ ,כי בֹו ָׁש ַבת
ִּכי בֹו ָׁש ַבת ...מ ַל ֲעׂשֹות – ה' השבית ִמָּכל ְמ ַלא ְכּתֹו ֲאֶׁשר ָּבָרא ֱאֹל ִהים ַל ֲעׂשֹות .עד כאן
את היצירה ביום השבת .ולדורות שתי
מצוות הן ביום השבת :שלא לעשות לשבת.
מלאכה ,ומצווה לעשות שביתה ,כלומר
עדות המזרח מוסיפיםֵ :אֶּלה מֹו ֲע ֵדי יי ִמ ְק ָר ֵאי ֹק ֶדׁש ֲאֶׁשר
להשבית את המלאכה מן המחשבה. ִּת ְקְראּו אֹ ָתם ְּבמֹו ֲע ָדםַ .ו ְי ַדֵּבר מֹ שׁ ֶ�ה ֶאת מֹ ֲע ֵדי יי ֶאל
ַס ְב ֵרי ָמ ָר ַנן = 'בידיעתכם חכמים', ְּב ֵני ִיְׂשָר ֵאל.
כלומר ברשותכם .פנייה אל הנוכחים
בבקשת רשות לקדש ולכוון דעתם המקדש אומרַ :ס ְב ֵרי ָמ ָר ַנן והמסובים עוניםְ :ל ַח ִּיים
לברכה .והמענה 'לחיים' משמעו :תהא
הכוס הזאת לחייםּ .בֹוֵרא ְפִרי ַהֶּג ֶפן – ָּברּוְך ַא ָּתה יי ֱאֹל ֵהינּו ֶמ ֶלְך ָהעֹו ָלםּ ,בֹוֵרא ְפִרי ַהֶּג ֶפן.
קידוש השבת והחג על היין מבטא את
השמחה השלמה ,שמחת הגוף ושמחת
הנפש.