Page 23 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 23

‫פתח דבר | פתחו שערים | יז‬

‫לפני האלוהים‪ ,‬כי אין ישיבת האדם ותנועותיו‬                            ‫מי שלאחר שהגיע לשלמות מעסיק את מחשבתו‬
‫ועסקיו והוא לבדו בביתו‪ ,‬כישיבתו ותנועותיו‬                            ‫בעניינים האלוהיים‪ ,‬ונוטה כולו אל ה'‪ ,‬יתרומם‬
‫ועסקיו והוא לפני מלך גדול‪ ,‬ולא דבורו והרחבת‬                          ‫ויתעלה‪ ,‬ומפנה את מחשבתו מכל דבר אחר‪,‬‬
‫פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו‪ ,‬כדבורו‬                         ‫ומקדיש את כל פעולות שכלו לחקירת הנמצאים‬
‫במושב המלך‪ .‬כל שכן כש ָישים האדם אל לבו‬                              ‫(=הברואים) כדי ללמוד מהם על ה'‪ ,‬לדעת כיצד‬
‫שהמלך הגדול הקדוש ברוך הוא‪ ,‬אשר מלא כל‬                               ‫הוא מנהיג אותם – הרי הוא הניצב במושב המלך‪,‬‬

                                ‫הארץ כבודו‪.‬‬                                                   ‫וזוהי דרגת הנביאים‪.‬‬

‫ניכר שהגהת הרמ"א היא ברוח דברי הרמב"ם ב"מורה‬                         ‫זהותו של המלך‪ ,‬הנראית ברורה מאליה‪ ,‬אינה מוגדרת‬
‫הנבוכים"‪ ,‬אבל בשינוי מהותי‪ .‬נשים לב לתמורה‪:‬‬                          ‫בפרק חשוב זה אלא בפרק שלאחריו באופן העלול‬
‫כנגד ניסוחו של הרמב"ם שהמלך הוא "הׂשכל‬
‫השופע עלינו"‪ ,‬סבור הרמ"א שהמלך הוא "הקדוש‬                                   ‫לזעזע את אמות הסיפים של רוב המאמינים‪:‬‬
‫ברוך הוא"‪ .‬האומנם הרמב"ם מתכוון לומר שהשכל‬
‫הוא האל החדש? ראוי לציין שמשמעותו של המונח‬                           ‫אין ישיבתו של אדם ותנועותיו ועׂשיותיו שעה‬
‫"שכל" בימינו מצומצמת הרבה יותר ממה שהיתה‬                             ‫שהוא לבדו בביתו כישיבתו ותנועותיו ועׂשיותיו‬
‫בימי־הביניים‪ ,‬ומזה חשש הרמ"א‪ .‬ה"שכל" במשנת‬                           ‫שעה שהוא לפני מלך גדול‪ .‬ואין דיבורו ועליזותו‬
‫הרמב"ם משמעותו תודעתו של האדם‪ ,‬המייחדת אותו‬                          ‫שעה שהוא בין בני ביתו וקרובי משפחתו כדיבורו‬
‫משאר יצורים‪ ,‬שבעזרתה הוא מתחבר ל"שדר" האלוהי‪.‬‬                        ‫במושב המלך‪ .‬לכן הבוחר בשלמות האנושית‬
                                                                     ‫ושיהיה איש האלוהים באמת‪ ,‬יׂשים אל לבו ו ֵי ַדע‬
‫תכליתה של תודעה זו היא לעצב אדם במובן העמוק‬                          ‫שהמלך הגדול האופף אותו‪ ,‬הצמוד אליו תמיד‪,‬‬
‫ביותר של המונח "תורה" (ראו ג‪,‬נד‪ .)4-3‬אם אנו מבקשים‬                   ‫גדול מכל פרט שהוא מבני־האדם‪ ,‬אפילו יהיה‬
‫לחיות תורת חיים‪ ,‬ולא רק חיים של לימוד תורה‪ׂ ,‬שומה‬                    ‫זה דוד ושלמה‪ .‬מלך צמוד ואופף זה הוא הׂשכל‬
‫עלינו לעצור מדי פעם בלימוד ולנסות להבין לא רק‬                        ‫השופע עלינו‪ ,‬שהוא החיבור בינינו ובינו יתעלה‪.‬‬
‫למה הרמב"ם מתכוון אלא את השפעת הדברים על‬
‫החיים‪ :‬לראות את התמונה הכללית של החיים‪ ,‬לאיזו‬                        ‫כדי להבין עד כמה הדבר יכול לזעזע‪ ,‬יש לעיין‬
‫מציאות התורה חותרת (החסרה כל כך היום)‪ ,‬מהן‬                           ‫בהלכה הראשונה ב"שולחן ערוך"‪ ,‬ספר ההלכות‬
‫התובנות וההשקפות האמורות לעצב את חיינו‪ .‬זו תורת‬                      ‫המעשי הנפוץ ביותר כיום בעולם היהודי‪ .‬וזה לשון‬
‫חיים‪ .‬רק כך האדם יכול לקום מן הלימוד‪ ,‬מכל לימוד‪,‬‬                     ‫רבי יוסף קארו בפתיחת הספר‪" :‬יתגבר כארי לעמוד‬
‫כשה' מלווה אותו בכל חייו‪ ,‬לזכות להגיע לארמון‬                         ‫בבוקר לעבודת בוראו‪ ,‬שיהא הוא מעורר השחר"‪.‬‬
‫המלך‪ .‬ספר "מורה הנבוכים" אינו ספר קריאה‪ ,‬אף‬                          ‫בניגוד לו‪ ,‬נפתחת ההלכה הראשונה ב"משנה תורה"‬
‫לא ספר לימוד (‪ ,)textbook‬זהו ספר עבודה‪ ,‬כעין כתב‬                     ‫במילים‪ְ " :‬יסֹוד ַה ְּיסֹודֹות ְו ַעּמּוד ַה ָח ְכמֹות ֵלי ַדע ֶׁש ֵּיׁש ָׁשם‬
‫חידה שהלומד צריך לחדור לעמקי הכרתו ולהיעשות‬                          ‫ָמצּוי ִראׁשֹון‪ְ ,‬והּוא ַמ ְמ ִציא ָּכל ַהִּנ ְמ ָצא‪ְ ,‬ו ָכל ַהִּנ ְמ ָצ ִאין‬
‫באמצעותו איש אחר‪ .‬וצריך האדם לבקש מן האל‬                             ‫ִמן ָׁש ַמ ִים ָו ָאֶרץ ּו ַמה ׁ ֶּשֵּבי ֵני ֶהן ֹלא ִנ ְמ ְצאו ֶאָּלא ֵמ ֲא ִמ ַּתת‬
‫שיסייע לו בלימודו‪ ,‬כמו שאומר הרמב"ם (פה"מ‪ ,‬הקדמה)‪:‬‬                   ‫ִהָּמ ְצאֹו"‪ .‬ההבדל בין שתי הפתיחות ברור‪ :‬ר' יוסף‬
                                                                     ‫קארו מבליט את הקושי של בני אדם להתעורר בבוקר‪,‬‬
‫ואין לאדם לעשות עם הלימוד וההשתדלות בעסק‬                             ‫ואילו הרמב"ם מדגיש למען מה כדאי לקום בבוקר‪,‬‬
‫התורה אלא לכוון את לבו לה'‪ ,‬ויתפלל לפניו‪,‬‬                            ‫ובלשון החכם‪" :‬מי שיש לו 'למה' שלמענו יחיה‪ ,‬יוכל‬
‫ויתחנן שיחנהו דעת‪ ,‬ויעזרהו‪ ,‬ויגלה לו הסודות‬
‫הכמוסים בכתבי הקודש‪ ,‬כמו שמצאנו דוד עליו‬                                                      ‫לשאת כמעט כל 'איך'"‪7.‬‬
‫השלום עשה כן‪ ,‬והוא אמרֹו‪ַּ" :‬גל [=גלה] ֵעי ַני‬
                                                                     ‫מן הצורך להזכיר את התכלית‪ ,‬הרמ"א אומר בהגהתו‬
         ‫ְו ַאִּבי ָטה ִנ ְפ ָלאֹות ִמּתֹו ָר ֶתָך" (תהילים יט‪,‬יח)‪.‬‬                  ‫להלכה הראשונה ב"שולחן ערוך"‪:‬‬

                                                                     ‫הגה‪" :‬שויתי ה' לנגדי תמיד" (תהילים טז‪ ,‬ח) הוא כלל‬
                                                                     ‫גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים‬

                           ‫ויהי רצון שיזכנו ה' לחיות את כל דברי התורה הזאת‪.‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28