Page 20 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 20
יד | פתח דבר | יוחאי מקבילי
הרמב"ם :קורות חייו ,ספריו ונדודיו
1204 1198 1188 1178 1168 1158 1148 1138 שנה ספריו חייו נדודיו
10
כתבי ר0פו6אה 66 0מ5ורה 40 30 20 גילו
הנבוכים ? פירושים לתלמוד פירוש המשנה משנה תורה לידתו
איתיגרמןת
מאהמרמתתיחםיית ספר האיגשרמדת המיהילגויותן
המצוות
66 48 רו7פ4א 39 ?35
פטירתו הולדת בנו בארמון מותדואדחיו נישואיו
אברהם
8מ2צ6-רי6ם 0מ2ר-ו5ק2ו יש7ר2אל נדודי10ם0-כ2פליט גקיולר0ד-ו0ב1ה
פרק א :לימוד מורה הנבוכים
ַהׁ ְּשמּו ָעהְּ ,כ ֵדי ֶׁשֹּלא ִיְׁשַּכח ָּד ָבר ִמ ִּד ְבֵרי ּתֹוָרה, ההתחדשות בלימוד
ְו ִיָּפ ֶנה ָּכל ָי ָמיו ַל ַּת ְלמּוד ִּב ְל ַבדְ ,ל ִפי רֹ ַחב ִלּבֹו
הדרך המדויקת שמנסח בה הרמב"ם את משנתו
ְו ִיּׁשּוב ַּד ְעּתֹו. ההגותית מקפלת הזדמנות מעוררת חיים ,שיש להבין
אותה לעומקה ולראות את כוח החיים המפעם בה.
נתמקד בשלושת המרכיבים :תורה שבכתב – לימוד ניסוח עמוק של תפיסתו והגותו של הרמב"ם בא
המקרא ,התורה והנביאים והכתובים ("ְו ִד ְבֵרי ַקָּב ָלה"), גם בספרו ההלכתי ,לדוגמה בהלכות תלמוד תורה
כלומר לימוד של בקיאות; תורה שבעל פה – לימוד שב"משנה תורה" ,שהרמב"ם מתאר בהן ,תוך
הפרשנת המסורתית הקיימת ,כולל הפרשנות המקראית התבססות על דברי חכמים ,את מרכיבי החובה ללמוד
("ּו ֵפרּוָׁשן"); ותלמוד – לימוד יצירתי ומעמיק .נשים
לב להגדרת המונח "תלמוד" ,שאין משמעותו מה תורה .וזה לשונו (תלמוד תורה א,יא-יב ,ועיינו שם בביאורנו):
שאנו מכנים היום גמרא" 1,תלמוד בבלי" או "תלמוד
ירושלמי" ,מפני שהם כלולים במרכיב השני ,התורה ְו ַח ָּיב ְלַׁשֵּלׁש ְז ַמן ְל ִמי ָדתֹוְׁ :ש ִליׁש ַּבּתֹוָרה ֶׁשִּב ְכ ָתב,
שבעל פה .כאן מדובר על פעולה חיה ,על תהליך לימודי ְׁש ִליׁש ַּבּתֹוָרה ֶׁשְּב ַעל ֶּפהּ ,וְׁש ִליׁש ָי ִבין ְו ַיְׂשִּכיל
מעמיק ואישי ,שאינו מצטמצם בהיכרות עם השקפת ַא ֲחִרית ָּד ָבר ֵמֵראִׁשיתֹוְ ,ויֹו ִציא ָּד ָבר ִמ ָּד ָברִ ,וי ַדֶּמה
העולם המוכרת ,הסטטית והדוגמטית ,אלא מתבונן ָּד ָבר ְל ָד ָברְ ,ו ָי ִדין ַּבִּמּדֹות ֶׁש ַהּתֹוָרה ִנ ְדֶרֶׁשת ָּב ֶהן,
ויוצר (" ָי ִבין") ,מסיק מסקנות ("ְו ַיְׂשִּכיל ַא ֲחִרית ָּד ָבר ַעד ֶׁש ֵּי ַדע ֵהי ַאְך הּוא ִע ַּקר ַהִּמּדֹותְ ,ו ֵהי ַאְך יֹו ִציא
ֵמֵראִׁשיתֹו") ,מפתח ("ְויֹו ִציא ָּד ָבר ִמ ָּד ָבר") ,תוך שימוש ָה ָאסּור ְו ַהֻּמ ָּתרְ ,ו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן ִמ ְּד ָבִרים ֶׁשָּל ַמד ִמִּפי
בהיקשים ("ִוי ַדֶּמה ָּד ָבר ְל ָד ָבר") ,ובכללי ניתוח והסקה
מקראיים ("ְו ָי ִדין ַּבִּמּדֹות ֶׁש ַהּתֹוָרה ִנ ְדֶרֶׁשת ָּב ֶהן") ,כדי ַהׁ ְּשמּו ָעה; ְו ִע ְנ ָין ֶזה הּוא ַהִּנ ְקָרא " ַּת ְלמּוד".
להשיג היכרות מעמיקה עם הכללים ותבניות המחשבה
(" ֵהי ַאְך הּוא ִע ַּקר ַהִּמּדֹות") ,כדי להביאם לידי ביטוי ֵּכי ַצד? ָה ָיה ַּב ַעל ֻאָּמנּותְ ,ו ָה ָיה עֹו ֵסק ִּב ְמ ָלא ָכה
הלכתי מעשי ("יֹו ִציא ָה ָאסּור ְו ַהֻּמ ָּתר") .זה הוא פיתוח ָׁשלׁש ָׁשעֹות ַּבּיֹוםּ ,ו ַבּתֹוָרה ֵּתַׁשע :אֹו ָתן ַה ֵּתַׁשע –
מתחדש ומרענן של המסורת כמו שעברה מאיש לאיש קֹוֵרא ְּבָׁשלׁש ֵמ ֶהן ַּבּתֹוָרה ֶׁשִּב ְכ ָתבּ ,ו ְבָׁשלׁש ָׁשעֹות
מימי משה רבנו ועד היום (" ִמִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעה") .בפסקה ַּבּתֹוָרה ֶׁשְּב ַעל ֶּפהּ ,ו ְבָׁשלׁש ִמ ְתּבֹו ֵנן ְּב ַד ְעּתֹו ְל ָה ִבין
השנייה ,הרמב"ם שב ודן במרכיב השלישי כיצירה ָּד ָבר ִמ ָּד ָברְ .ו ִד ְבֵרי ַקָּב ָלה ִּב ְכ ַלל ּתֹוָרה ֶׁשִּב ְכ ָתב ֵהן,
חיה ומפעמת (" ִמ ְתּבֹו ֵנן ְּב ַד ְעּתֹו ְל ָה ִבין ָּד ָבר ִמ ָּד ָבר") .זהו ּו ֵפרּוָׁשן ִּב ְכ ַלל ּתֹוָרה ֶׁשְּב ַעל ֶּפהְ ,ו ָה ִע ְנ ָינֹות ַהִּנ ְקָר ִאין
לימוד התלמוד שהרמב"ם רואה אותו כחובת האדם
היהודי .חכמי התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי אכן "ַּפְר ֵּדס" ִּב ְכ ַלל ַה ַּת ְלמּוד.
ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ִּב ְת ִחַּלת ַּת ְלמּודֹו ֶׁשָּל ָא ָדם.
ֲא ָבל ְּכֶׁש ַּי ְג ִּדיל ְּב ָח ְכ ָמהְ ,וֹלא ְי ֵהא ָצִריְך ֹלא ִל ְלמֹד
ּתֹוָרה ֶׁשִּב ְכ ָתב ְוֹלא ַל ֲעסֹק ָּת ִמיד ְּבתֹוָרה ֶׁשְּב ַעל
ֶּפה – ִי ְקָרא ְּב ִע ִּתים ְמ ֻזָּמ ִנים ּתֹוָרה ֶׁשִּב ְכ ָתב ְו ִד ְבֵרי