Page 22 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 22
ִמ ְתּבֹו ֵנן ִּב ְד ָבִרים ֵאּלּוּ ,ו ַמִּכיר ָּכל ַהְּברּו ִאים ִמַּמ ְל ָאְך טז | פתח דבר | יוחאי מקבילי
ְו ַג ְלַּגל ְו ָא ָדם ְו ַכּיֹו ֵצא ּבֹוְ ,ו ִיְר ֶאה ָח ְכ ָמתֹו ֶׁשְּל ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך
הּוא ְּב ָכל ַה ְּיצּו ִרים ְו ָכל ַהְּברּו ִאים" (שם ד,יב) .ועליהם יש ַהּטֹו ָבה ַהְּגדֹו ָלה ֶׁש ִהְׁשִּפי ַע ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא
להוסיף התבוננות בחכמת מצוות התורהָ" :ראּוי ְל ָא ָדם ְל ִיּׁשּוב ָהעֹו ָלם ַה ֶּזה ְּכ ֵדי ִל ְנחֹל ַח ֵּיי ָהעֹו ָלם ַהָּבא,
ְל ִה ְתּבֹו ֵנן ְּב ִמְׁשְּפ ֵטי ַהּתֹוָרה ַהְּקדֹוָׁשה ְו ֵלי ַדע סֹוף ִע ְנ ָי ָנם ְו ֶא ְפָׁשר ֶׁש ֵּי ָד ֵעם ַהּ ֹכלָּ :גדֹול ְו ָקטֹןִ ,איׁש ְו ִאׁ ָּשהַּ ,ב ַעל
ְּכ ִפי ּכֹחֹוָ ...ראּוי ְל ִה ְתּבֹו ֵנן ָּב ֶהןְ ,ו ָכל ֶׁש ַא ָּתה ָיכֹול ִל ֵּתן לֹו
ַט ַעם – ֵּתן לֹו ַט ַעם" (מעילה ח,ח) .על עניין זה ,הרמב"ם ֵלב ָר ָחב ּו ַב ַעל ֵלב ָק ָצר.
עומד גם ב"מורה הנבוכים" בסוף טעמי המצוות
הפרדס הוא "דבר גדול" ,לא רק במשמעות דבר נשגב
(ג,מט:)11 אלא גם במורכבותו ובהיקפו .ולצד היותו מיועד
לאדם גדול ,הוא יוצר אדם גדול .והדבר הקטן ממנו
התפעל אפוא התפעלות רבה מחוכמת דיניו (" ָק ֹטן") הוא ההלכה ,המשא ומתן התלמודי ,שיש
יתעלה כמו שאתה מתפעל מחוכמת יצירותיו. סכנה שיעסקו בה רק אנשים קטנים ,ואף על פי כן היא
הוא אמרַ " :הּצּור ָּת ִמים ָּפ ֳעלֹו ִּכי ָכל ְ ּדָר ָכיו קודמת משני טעמים :היא יוצרת מסגרת של עיצוב
ִמׁ ְש ָּפט"( דברים לב,ד) .הוא אומר שכשם שיצירותיו אורח חיים מאוזן ונכון ,ובה האדם מכוון את אופיו
בתכלית השלמות ,כן דיניו בתכלית היושר .אבל ואת כוחות גופו (" ְמ ַיׁ ְּש ִבין ַּד ְעּתֹו ֶׁשָּל ָא ָדם ְּת ִחָּלה");
ׂשכלינו אינם מסוגלים להׂשיג את שלמותו של היא מעין כלי היוצר מסגרת מדינית־חברתית משותפת
כל מה שיצר ואת יושרו של מה שהוא דן .כשם (" ְל ִיּׁשּוב ָהעֹו ָלם ַה ֶּזה") המאפשרת לכל אדם ("ָּגדֹול
שאנו מׂשיגים חלק מנפלאות יצירותיו באברי ְו ָקטֹן" וכו') להתעלות למימוש מהותו (" ִל ְנ ֹחל ַח ֵּיי
בעלי־החיים ובתנועות הגלגלים ,כן אנו מׂשיגים
את יושרם של חלק מדיניו .הנסתר מפנינו בשני ָהעֹו ָלם ַהָּבא").
התחומים גם יחד מרובה בהרבה מאוד מן הגלוי.
ההתבוננות היוצרת
חקירת הדרך שנברא בה העולם ,כמו גם חקירת טעמי משום שהפרדס הוא חלק מהיסוד השלישי ,היצירה,
המצוות או חקירת הפילוסופיה העתיקה ,אינה בגדר נדרש התלמיד המועמד לזכות בגילוי סוד "מעשה
מחקר היסטורי או ארכיאולוגי ,חיפוש מייגע במחסן המרכבה" להיות בעל כישורי יצירה העשויים לסייע
גרוטאות שאין בו תועלת להווה .הכרת ההיסטוריה של לו להשלים את תמונת הסוד והרמז שבפרדס .וזה לשון
הפילוסופיה ,שלא כחקירת ההיסטוריה של המדע ,היא
עיון ביסודות המחשבה האנושית ,החוזרים ומופיעים הרמב"ם בעניין זה (יסודי התורה ב,יב):
בהווה ובעתיד. ִצּוּו ֲח ָכ ִמים ָהִראׁשֹו ִנים ֶׁשֹּלא ִל ְדרֹׁש� ִּב ְד ָבִרים ֵאּלּו
ֶאָּלא ְל ִאיׁש ֶא ָחד ִּב ְל ַבדְ ,והּוא ֶׁש ִּי ְה ֶיה ָח ָכם ּו ֵמ ִבין
חיים שלמים של יצירה ִמ ַּד ְעּתֹוְ ,ו ַא ַחר ָּכְך מֹו ְסִרין לֹו ָראֵׁשי ַהְּפָר ִקים,
ּומֹו ִדי ִעים אֹותֹו ֶׁש ֶמץ ִמן ַה ָּד ָברְ ,והּוא ֵמ ִבין ִמ ַּד ְעּתֹו
השגת החכמה אינה הישג חד פעמי כצבירת נכסים,
ולכן יש להפעיל אותה בהתמדה ,לחתור לנוכחות ְויֹו ֵד ַע סֹוף ַה ָּד ָבר ְו ָע ְמקֹו.
מתמדת של כוח חיים ,והיא מתוארת במשל הארמון
שבסוף החיבור (ג,נא) .השגת החכמה בדרך הזאת יש החכם המתבונן " ֵמ ִבין ִמ ַּד ְעּתֹו" (השוו למרכיב השלישי
בה תביעה להשקעה רבה בהכנות חשובות וזהירות בלימוד התורה " ִמ ְתּבֹו ֵנן ְּב ַד ְעּתֹו") ,מקבל נקודת פתיחה
המביאות את האדם לשלמות שהרמב"ם רואה ("ָראֵׁשי ַהְּפָר ִקים") ,מעט מזעיר ("ֶׁש ֶמץ") ,ומצליח
בשמירת ההלכה ובלימוד מדע ופילוסופיה ,מעשה ליצור ממנה דבר גדול ועמוק .ההתבוננות אינה רק
בראשית ומעשה מרכבה ,העלולים להפוך רק לידע ולא כלפי הקיים ,אלא גם כלפי הדבר שהחכם מגלה או
לחיים מפעימים ומלאי השראה .חיים שלמים יכולים
יוצר.
לבוא רק באמצעות "השתדלות אחרת" (שם ,נא:)2
האדם נדרש להתבונן גם במציאות הטבעית ,הפיזיקה,
המכונה בלשון הרמב"ם "מעשה בראשית" ,וגם
ברעיונות הגדולים של המטפיזיקה ,הנקראים "מעשה
מרכבה" .שני אלו דורשים התבוננות המביאה לידי
התרגשות ,ובלשונוְּ" :בָׁש ָעה ֶׁש ִּי ְתּבֹו ֵנן ָה ָא ָדם ְּב ַמ ֲעָׂשיו
ּו ְברּו ָאיו ַהִּנ ְפ ָל ִאים ַהְּגדֹו ִלים" (שם ב,ב)ִּ" ,ב ְז ַמן ֶׁש ָא ָדם
