Page 27 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫פתח דבר | פתחו שערים | כא‬

‫שגורס אחד מכתבי היד שבמהדורת קאפח)‪ ,‬ופירושו‪" :‬והרבו דברים"‪ ,‬ועל כן תרגמנו‪" :‬שהפריזו והאריכו‬
‫"הרחיבו את הדיבור‪ ,‬האריכו"‪ .‬ומעין זה מתרגם א"ת‪ :‬והרחיבו בתפילות שחיברו"‪.‬‬

‫ב‪ .‬התרגום‬

‫על פי הנוסח המקורי בערבית שפרסם מונק‪ ,‬יחד עם‬ ‫המהדורות בימינו‬
‫תיקונים מזדמנים מכתבי יד תימניים‪ .‬תרגום זה גם הוא‬
‫יש ארבעה תרגומים עיקריים של החיבור מערבית‬
‫אינו קל לקריאה‪.‬‬ ‫לעברית‪ ,‬שניים קדומים‪ ,‬של אבן תיבון ושל אלחריזי‪,‬‬

‫תרגומו של שוורץ כתוב בעברית החדשה של ימינו‪,‬‬ ‫ושניים חדשים‪17.‬‬
‫ולשונו ברורה ומדויקת כפי רוחב ידיעותיו של שוורץ‬
‫הן בערבית היהודית הן בפילוסופיה של ימי הביניים‪.‬‬ ‫התרגום הראשון של "מורה הנבוכים" לעברית נעשה‬
‫לאחר הופעתו של תרגום זה‪ ,‬נראה היה שכבר אין צורך‬ ‫עוד בחיי הרמב"ם על ידי ר' שמואל אבן תיבון‪ ,‬ששאל‬
‫את הרמב"ם סדרה של שאלות‪ .‬הרמב"ם הנחה אותו‬
‫בתרגומים נוספים של החיבור לעברית‪.‬‬ ‫שלא לתרגם את דבריו מילה במילה‪ ,‬והדגיש שכל מי‬

‫תרגומנו‬ ‫שמתרגם צריך‬
‫תרגומנו נולד כתוצאה מאילוץ‪ .‬במסגרת מפעל להנגשת‬
‫מורה הנבוכים לציבור הרחב בלוויית ביאור והרחבות‪,‬‬ ‫שיבין העניין תחילה‪ ,‬ואחר כן יתרגם אותו באופן‬
‫נזקקנו לתרגום רהוט של החיבור‪ ,‬אך לא עלה בידנו‬ ‫שיובן אותו העניין בלשון היעד‪ .‬אין למתרגם‬
‫לקבל את הסכמת בעלי זכויות היוצרים על התרגומים‬ ‫רשות להימנע מלהקדים מילים ולאחר אותן‬
‫החדשים להשתמש באחד מהם‪ ,‬ונאלצנו לגשת‬ ‫ולתרגם מילה אחת בלשון המקור במילים רבות‬
‫בלשון היעד‪ ,‬לתרגם מילים רבות במילה אחת‪,‬‬
‫למלאכה הקשה של תרגום החיבור‪19.‬‬ ‫ולהשמיט מילים ולהוסיף מילים‪ ,‬עד שיהא העניין‬

‫דבור על אופניו ויובן לפי לשון היעד‪18.‬‬

‫בחרנו לתרגם את החיבור ברוח הנחיית הרמב"ם לאבן‬ ‫ר' שמואל אבן תיבון לא קיים את הוראתו של הרמב"ם‪,‬‬
‫תיבון‪ .‬לעתים תרגמנו מילים ערביות אחדות במילה‬ ‫הן מפני שאביו‪ ,‬המתרגם ר' יהודה אבן תיבון‪ ,‬לא‬
‫אחת‪ ,‬ולעתים תרגמנו מילה אחת ערבית בכמה מילים‬ ‫נהג כן‪ ,‬הן מפני שחשש מאוד מלטעות‪ ,‬כמו שעולה‬
‫בעברית‪ .‬לשון אחר‪ ,‬ניסינו לתרגם את דברי הרמב"ם‬ ‫מהקדמתו לתרגומו ל"מורה הנבוכים"‪ ,‬ולכן תרגם את‬
‫כאילו נכתבו על ידו בלשון ימינו‪ ,‬כדי לאפשר לקורא‬ ‫המקור כמעט מילה במילה‪ .‬תרגומו הוא כלי עזר מצוין‬
‫להבין את הדברים ולצייר אותם במחשבתו בזמן קצר‪.‬‬ ‫למי שמבקש לעמוד על נוסח המקור‪ ,‬אך למי שמבקש‬
‫מצד שני‪ ,‬ביקשנו שלא להרחיק נדוד מלשון הרמב"ם‬ ‫ללמוד בספר‪ ,‬התרגום מסובך‪ ,‬הן מפני שהוא מאמץ גם‬
‫ולא להיות מעין "עורכים" מאוחרים של הרמב"ם‪.‬‬ ‫את התחביר הערבי הן בגלל לשון התרגום הארכאית‪.‬‬
‫במתח הזה שבין נאמנות לבהירות‪ ,‬שחווה אותו כל‬
‫מי שמתרגם משפה אחת לשפה אחרת‪ ,‬ניסינו ללכת‬ ‫תרגומו של ר' יהודה אלחריזי‪ ,‬שהופיע זמן קצר לאחר‬
‫תרגומו של אבן תיבון‪ ,‬שוטף וקולח הרבה יותר‪ ,‬אך‬
‫בשביל הזהב‪.‬‬ ‫משופע באי דיוקים ובטעויות בשל חוסר הבנת המקור‪.‬‬

‫נביא דוגמה מתחילת ההקדמה למורה הנבוכים‪ ,‬כדי‬ ‫תרגומו של הרב יוסף קאפח הוא התרגום הראשון‬
‫להבהיר את דרכנו בתרגום‪:‬‬ ‫לעברית מודרנית‪ ,‬והוא חולק בו על לא מעט‬
‫מהכרעותיו התרגומיות של אבן תיבון‪ .‬תרגומו נעשה‬