Page 27 - מפעל משנה תורה - מורה הנבוכים חלק ג
P. 27
פתח דבר | קרבת אלהים לי טוב | כה
וכל שכן הצמחים וזולתם – דעתי לגביהם היא כדעת על כך .הבעיה היא אפוא קיומו של הרע בעולם ,ולאו
אריסטו" (ג,יז .)21הרמב"ם חולק אפוא במפורש על דווקא אי הצדק .ניתן לומר שהרמב"ם מציע למעשה
אריסטו ,שהניח שההשגחה על בני האדם אינה חלה תשובה לקושיה התיאולוגית המפורסמת ,ולפיה יקשה
על הפרט13: עלינו לקבל גם יחד את שלושת המרכיבים הבאים:
שהשפע האלוהי שאנו מוצאים שדבק במין א .אלוהים הוא טוב.
האדם ,כלומר השכל האנושי ,אינו אלא השכלים
הפרטיים המצויים ,והוא מה ששופע על ראובן ב .אלוהים הוא כל יכול.
ושמעון ולוי ויהודה ...שכל אחד מפרטי האדם
שקיבל מאותו שפע חלק רב יותר בהתאם להכנת ג .יש רע בעולם.
חומרו ואימונו – ההשגחה עליו רבה יותר בהכרח.
את הקביעה הראשונה ,שה"אלוהים הוא טוב",
בהתאם לזה ,מבהיר הרמב"ם את משמעותו של הסיפור הרמב"ם מדגיש בכל תוקף ,כאשר חסדו של האלוהים
המקראי על איוב ,האיש הטוב והמיוסר ,ואומר שלא מתבטא ב"הבאה למציאות של כל מה שמציאותו
ניתן להצדיק את סבלו כעונש על חטאיו .לדעת אפשרית ,כי המציאות טובה בלי ספק" (מו"נ ג,כה.)16
הרמב"ם ,איוב זכה באושר הרב ביותר "כאשר ידע את עם זאת ,שפע זה כולל גם את הימצאותן של ישויות
ה' ידיעה ודאית – הכיר בכך שהאושר האמיתי ,שהוא העשויות מן החומר שעל פני כדור הארץ ,שהוא פגיע.
הכרת האלוה ,שמור לכל מי שמכירו ,ושום אסון מכל ובלשונו" :מי שרוצה להיות בעל בשר ועצמות ולא
האסונות האלה אינו מעכיר אותו לאדם" (ג,כג .)7במילים יהיה מושפע ולא יחול בו דבר מן הדברים החלים על
אחרות :האושר טמון בידע .אך עדיין נותרה מנסרת החומר – אין הוא רוצה אלא לחבר בין שני הפכים
בחלל העולם שאלתו המסורתית של הפרשן על הדף, מבלי שירגיש בכך" (ג,יב .11 )8במילים אחרות :יש דברים
שם טוב בן יוסף אבן שם טוב ,האומר" :והצדיק – אף שהם בגדר הנמנעות ,ו"לבלתי אפשרי יש טבע יציב...
שלא יהיה חכם – אין ראוי שיגיע לו כל רע" .ואולי ולכן אין לתאר את האלוה ב(מונחים של) יכולת לגביו"
באמת ,במכתבו הקצר לתלמידו ,המצטער על "שנפטרה (ג,טו ,)1מפני שההנחה השנייה ,שה"אלוהים כל יכול",
הבת הקטנה" ,לא יכול היה הרמב"ם לנחמו על מותה מסויגת בטענה כי מה שמוגדר כנמנע (="לחבר בין
בתיאור אושרו הגדול של המשכיל הזוכה להכרת האל. שני הפכים") ,האלוהים אינו יכול לעשותו 12.לכל
את גישתו המיוחדת ,שהצריכה פירוט והעמקה ,שמר אלה ניתן להוסיף את הטענה השלישית ,ולפיה "יש
לשעה אחרת ,ולכן כתב ,כאמור לעיל" :כשיגיעו אליך רע בעולם" ,היא בעייתית על פי טענת הרמב"ם ,שכן
פרקי 'מורה הנבוכים' בזה העניין יתבאר לך זה הכלל לשיטתו ,הרע אינו בחזקת "יש" ,אלא מאופיין כהעדר.
מחלה או עוני או טיפשות אינם בגדר ישויות אלא בגדר
ביאור מספיק בע"ה". העדר בריאות או עושר או חכמה .לפיכך" ,כל מעשיו
[של האלוהים] הם טוב גמור ,כי אין הוא עושה אלא
ג .טעמי המצוות 14והסיפורת המקראית מציאות ,וכל מציאות היא טוב .וכל הרעות הן העדרים"
(ג,י .)8לצד כל אלה ,הרמב"ם מדגיש בדבריו שמרבית
(פרקים כו-נ) הסבל האנושי אינו נגרם מן הרע שבטבע שאי אפשר
למנוע אותו ,ואפילו לא מן הרע החברתי ,אלא הוא
בדיון המוקדש למעמד הר סיני (ב,לג) ,ממיין הרמב"ם תוצר של התנהגות אישית נטולת אחריות .ובלשונו:
את עשרת הדיברות על פי המינוח האריסטוטלי לשלוש "מה שפוגע באדם ממנו ממעשיו לעצמו ,וזהו השכיח
קבוצות :ה"מושכלות" ,שניתן להגיע אליהן באמצעות
השכל העיוני; ה"מפורסמות" ,המוסכמות החברתיות; ביותר" (ג,יב.)11
ו"המקובלות" ,שיש להן זיקה למסורת ולעבר (מילות
כזכור ,במכתבו של הרמב"ם אל תלמידו ,הציע לו
ההיגיון ,ח). "שיעיין האדם ויסתכל בטוב בענייני מציאות המינים,
לא שיעיין ויסתכל בטוב ענייני אישי הפרט" .לשון
בחטיבה שלפנינו (ג,כו-מט) ,הרמב"ם לא נזקק לתת אחר :המין האנושי ,ככל מין אחר ,בין של בעלי
טעם בהרחבה מיוחדת למעט המצוות ה"מושכלות" חיים ובין של צמחים ,ממצה את כל הטוב שבו ואיננו
המובהקות כגון הידיעה בדבר קיומו של האל ואחדותו. מתכלה .אך האם ניתן להסיק מ"מורה הנבוכים" שאין
גם המצוות שבין אדם לחברו ,או כפי שהן נקראו על דבר טוב יורד מלמעלה אל האדם הפרטי? לדעת
פי המינוח האריסטוטלי "מפורסמות" ,נומקו בקצרה הרמב"ם ,להבדיל מארבע תפיסות עולם אחרות שהוצגו
בתרומתן הן לכלל הציבור והן לשיפור מידותיו של על ידו" ,שההשגחה האלוהית בעולם השפל הזה ...היא
הפרט .כך למשל נומקו המצוות שעניינן בענישה רק בפרטי מין האדם בלבד ...ואילו שאר בעלי החיים,
