Page 31 - מפעל משנה תורה - מורה הנבוכים חלק ג
P. 31

‫כט‬

                     ‫טבע‪ ,‬השגחה ומצוות‬

‫משה הלברטל *‬

‫בהתאם לכך‪ ,‬המקור הגדול לקרבה אל הקב"ה‪,‬‬                                           ‫אחד מהמאפיינים המרכזיים של הגותו של הרמב"ם‬
‫לאהבתו וליראתו‪ ,‬הוא ההתבוננות בטבע ובסדר‬                                         ‫הוא התובנה שהסדר הסיבתי של הטבע כפי שהוא‬
                                                                                 ‫בפנינו הוא ההתגלמות העמוקה והנוכחת ביותר של‬
      ‫הנשגב שלו‪ ,‬כדברי הרמב"ם ב"משנה תורה"‪:‬‬                                      ‫התגלותו של הקב"ה‪ .‬גישות אחרות במחשבה היהודית‬
                                                                                 ‫לדורותיה ראו בנס את הביטוי המובהק להתגלות האל‪.‬‬
‫ְו ֵהי ַאְך ִהיא ַה ֶּדֶרְך ְל ַא ֲה ָבתֹו ְו ִיְר ָאתֹו? ְּבָׁש ָעה‬             ‫לשיטתן‪ ,‬בהפרה הפלאית של סדרי הטבע מכוח רצונו‬
‫ֶׁש ִּי ְתּבֹו ֵנן ָה ָא ָדם ְּב ַמ ֲעָׂשיו ּו ְברּו ָאיו ַהִּנ ְפ ָל ִאים‬       ‫של האל נגלית מציאותו וריבונותו‪ .‬הרמב"ם לעומת‬
‫ַהְּגדֹו ִלים‪ְ ,‬ו ִיְר ֶאה ֵמ ֶהן ָח ְכ ָמתֹו ֶׁש ֵאין ָלּה ֵעֶרְך ְוֹלא‬         ‫זאת לא ייחס לנס כל תפקיד דתי משמעותי‪ ,‬אפילו‬
‫ֵקץ – ִמ ָּיד הּוא אֹו ֵהב ּו ְמַׁשֵּב ַח ּו ְמ ָפ ֵאר ּו ִמ ְת ַאֶּוה‬           ‫לניסים הגלויים והעצומים כקריעת ים סוף וירידת המן‪.‬‬
‫ַּת ֲאָוה ְּגדֹו ָלה ֵלי ַדע ַהׁ ֵּשם ַהָּגדֹול‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁש ָא ַמר‬               ‫ב"משנה תורה"‪ ,‬לאחר שהרמב"ם קובע שהנס והמופת‬
‫ָּד ִוד‪ָ " :‬צ ְמ ָאה ַנ ְפִׁשי ֵלאֹל ִהים ְל ֵאל ָחי" (תהילים מב‪,‬ג)‪.‬‬             ‫שהנביא מחולל אינם מעידים בהכרח על אמינותו‪,‬‬
‫ּו ְכֶׁשְּמ ַחׁ ֵּשב ַּב ְּד ָבִרים ָה ֵאּלּו ַע ְצ ָמן‪ִ ,‬מ ָּיד הּוא ִנְר ָּתע‬  ‫הוא מסביר באופן הבא את הניסים הגדולים שנעשו‬
‫ַל ֲאחֹוָריו‪ְ ,‬ו ִייָרא ְו ִי ְפ ַחד‪ְ ,‬ו ֵי ַדע ֶׁשהּוא ְּבִר ָּיה ְק ַטָּנה‬
‫ְׁש ָפ ָלה ֲא ֵפ ָלה‪ ,‬עֹו ֶמ ֶדת ְּב ַד ַעת ַקָּלה ְמעּו ָטה ִל ְפ ֵני‬                                   ‫לישראל בצאתם ממצרים‪:‬‬
‫ְּת ִמים ֵּדעֹות‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁש ָא ַמר ָּדִוד‪ִּ" :‬כי ֶאְר ֶאה ָׁש ֶמיָך‪...‬‬
                                                                                 ‫מֹ�ׁש ֶ ה ַרֵּבנּו – ֹלא ֶה ֱא ִמינּו ּבֹו ִיְׂשָר ֵאל ִמְּפ ֵני ָהאֹותֹות‬
                ‫ָמה ֱאנֹוׁש ִּכי ִת ְזְּכ ֶרּנּו" (שם ח‪,‬ד‪-‬ה)‪2.‬‬                   ‫ֶׁש ָעָׂשה; ֶׁש ַהַּמ ֲא ִמין ַעל ִּפי ָהאֹותֹות – ֵיׁש ְּב ִלּבֹו‬
                                                                                 ‫ּדֹ ִפי‪ֶׁ ,‬ש ֶא ְפָׁשר ֶׁש ֵּי ָעֶׂשה ָהאֹות ְּב ָלאט ְו ִכּׁשּוף‪ֶ .‬אָּלא‬
‫אהבת האל נובעת מהתבוננות בחכמה המגולמת‬                                           ‫ָּכל ָהאֹותֹות ֶׁש ָעָׂשה ַּבִּמ ְדָּבר‪ְ ,‬ל ִפי ַהּצֶֹרְך ֲעָׂש ָאן‪,‬‬
‫בטבע‪ ,‬והיא מתבטאת בתשוקה לדעת את ה'; ואילו‬                                       ‫ֹלא ְל ָה ִביא ְר ָא ָיה ַעל ַהְּנבּו ָאה‪ָ :‬צַרְך ְל ַהְׁש ִקי ַע ֶאת‬
‫יראת האל היא תודעת השוליות של האדם ביקום‪,‬‬                                        ‫ַהִּמ ְצִר ִּיים – ָקַרע ֶאת ַה ָּים ְו ִה ְצ ִלי ָלם ּבֹו; ָצַר ְכנּו‬
‫הנגזרת מהבנתו של האדם את מקומו הזעום לפני‬                                        ‫ְל ָמזֹון – הֹוִריד ָלנּו ֶאת ַהָּמן; ָצ ְמאּו – ָּב ַקע ָל ֶהן‬
‫הקב"ה‪ .‬המדע‪ ,‬לדעת הרמב"ם‪ ,‬אינו איום על הדת‬
‫והאמונה‪ ,‬וההבחנה בין ידע תורני לבין ידע מדעי היתה‬                                                                   ‫ֶאת ָה ֶא ֶבן‪1.‬‬
‫זרה להשקפת עולמו‪ .‬ההפך הוא הנכון‪ .‬באמצעות‬
‫התבוננות בטבע מתממשת פסגת החיים הדתיים –‬                                         ‫אילו הזדמן לבני ישראל צי של אוניות לעבור‬
‫אהבת האל ויראתו‪ .‬לא ייפלא אפוא שהרמב"ם ראה‬                                       ‫באמצעותו את ים סוף‪ ,‬הקב"ה לא היה נזקק לקרוע‬
‫בלימוד הפיזיקה והמטפיזיקה "מעשה בראשית"‬                                          ‫למענם את הים‪ ,‬ואילו היתה להם אספקה להזין‬
‫ו"מעשה מרכבה" – חלק מהותי מחובת תלמוד תורה‪3.‬‬                                     ‫אותם במדבר‪ ,‬המן לא היה יורד להם מן השמים‪ .‬לפי‬
                                                                                 ‫הרמב"ם‪ ,‬לניסים הגדולים הללו‪ ,‬שיש הרואים בהם‬
‫עמדה יסודית זאת של הרמב"ם על מעמדו של הטבע‬                                       ‫את תשתית חיי האמונה‪ ,‬לא היה משקל אמוני עצמאי‪,‬‬
‫כהתגלות שזורה בשלושת הנושאים המרכזיים שרובו‬                                      ‫אלא הם נעשו עקב הצורך ותו לא‪ .‬הסדר הסיבתי עצמו‪,‬‬
‫של החלק השלישי של "מורה הנבוכים" עוסק בהם‪:‬‬                                       ‫ולא שבירתו‪ ,‬הוא הביטוי השלם להתגלות האל‪ .‬הטבע‬
‫בעיית הרע‪ ,‬ההשגחה‪ ,‬טעמי המצוות‪ .‬עמדה זאת באה‬                                     ‫מגלה את חכמת האל ואת טובו וחסדו‪ ,‬שאינם נפסקים‪,‬‬
‫לידי ביטוי מובהק בפרק האחרון של "מורה הנבוכים"‪,‬‬                                  ‫ואילו הנס הוא ביטוי לרצונו ולכוחו הריבוני‪ .‬הרמב"ם‬
                                                                                 ‫העמיד את היהדות על דרך החכמה ולא על דרך הרצון‪,‬‬
           ‫שאפשר שהוא שיאו הגדול של החיבור‪.‬‬                                      ‫ולפיכך השתית את עמדתו הדתית על הטבע והסדר‬

                 ‫א‪ .‬בעיית הרע‬                                                                                 ‫הסיבתי ולא על הנס‪.‬‬

‫מציאותו של הרע מעמידה בפני מאמיני הייחוד קושי‬                                    ‫	* משה הלברטל הוא פרופסור בחוגים למחשבת ישראל‬
‫עצום‪ .‬כיצד ניתן ליישב את שלוש הטענות הבאות‪:‬‬                                      ‫ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ופרופסור‬
‫א‪ .‬האל הוא כל‪-‬יכול; ב‪ .‬האל הוא טוב; ג‪ .‬קיים רע‬                                   ‫למשפטים באוניברסיטת ניו יורק‪ .‬פרסם מאמרים וספרים‬
‫בעולם‪ .‬אילו חס ושלום האל אינו כל‪-‬יכול‪ ,‬ניתן היה‬                                  ‫רבים‪ ,‬ובהם הרמב"ם‪ :‬רבי משה בן מימון‪ ,‬הוצאת מרכז‬
‫להסביר את מציאות הרע למרות היות האל טוב‪ ,‬הוא‬                                     ‫זלמן שזר‪ ,‬ירושלים ‪ ,2009‬במסגרת הסדרה של גדולי הרוח‬
‫אמנם חפץ בטוב אבל אינו יכול להביס את הרע;‬
                                                                                                                     ‫והיצירה בעם היהודי‪.‬‬
   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36