Page 29 - מפעל משנה תורה - מורה הנבוכים חלק ג
P. 29
פתח דבר | קרבת אלהים לי טוב | כז
תמיד" (ג,נא .)15כאן מתברר כי תרומתן של המצוות מוצגות הדמויות נטולות התקווה ,למן המרוחקים
המעשיות בתהליך שלפנינו אינו מועט .כאמור ,קיום שמחוץ למדינה (הּבּורים) או הנמצאים בה אך
המצוות על ידי עמי הארץ מכוון אותם להגיע למחוז מגמת פניהם הפוכה ליעד (הכופרים-הטועים).
חפצם .לגבי היחיד המעולה ,רבה חשיבותן של המפנה הממשי חל ב"עמי הארץ העוסקים במצוות"
המצוות הפולחן האקטואלי (התפילה ,קריאת שמע הנמצאים בתוך המדינה ,המכוונים את עצמם אל בית
וקריאת התורה) כדי ליצור את משך הזמן הראשוני המלך ,יש תקווה לאחריתם ,גם אם עדיין הם רחוקים
שיהא מוקדש לריכוז של "עבודת ה' המיוחדת למשיג ממטרתם .קרובים מהם הם חכמי ההלכה שקיבלו את
האמיתֹות" (שם .)1בפרק הבא (נב) מובהר גם כי תרומתן האמיתות של הדת במסורת ,שגם הם יזכו להימצא
של המצוות המעשיות מתבטאת בהשגת יראת אלוהים, בבית המלך רק אם האמיתות האלה יאוששו על ידם
בעוד שרכישת הדעת העיונית מובילה לאהבתו 19.גם באמצעות העיון השכלי .לצד מיקומן של הללו ,מציג
בפרק האחרון (נד) מוצגת תרומתן של המצוות ,אך הרמב"ם את מסלולו של היחיד המעיין בפילוסופיה,
במעמד מופחת למדיי ,שכן הן נועדו בעיקר להשגת שהוא כנראה ר' יוסף אבן שמעון ,נמענו המפורש של
"שלמות מעלות המידות ...ורוב המצות אינן אלא "מורה הנבוכים" :כאשר הוא עוסק רק בלימודים
להשיג את המין הזה של השלמות 20,והמין הזה המתודולוגיים ,כגון הלוגיקה ,מיקומו הוא קרוב אל
של השלמות אף הוא רק הכנה לזולתו ואינו תכלית האל ,אך עדיין הוא מחוץ לארמון ,אך ככל שתוכני
לעצמו"" .שלמות המידות" אמנם נעלה מ"שלמות הפיזיקה או אף המטפיזיקה נהירים לו ,הוא הולך
הרכוש" ומ"שלמות הגוף" ,אך היא פחותה מ"שלמות וקרב אל היעד .מכאן ואילך" ,נביא עדיף מחכם" ,מפני
השכל" .לגבי שלמות עליונה זאת של ידיעת אלוהים – שהנביא המתרכז באל באמצעות כל הידע שרכש ,נמצא
"כל המעשים התורניים האלה ,כלומר מיני העבודות במושב המלך ממש ,כאשר רק אדון הנביאים משה רבנו
וכן המידות המועילות לכל האנשים בהתנהגותם זה
עם זה – לכולם אין חיבור לתכלית אחרונה זו ואין זכה לשיח מתמיד עם בוראו.
להשוותם אליה ,אלא הן הכנות עבור תכלית זו" (ג,נד.)11
במלים אחרות :המצוות הן אמצעי בדוק ועל־זמני בדרך מכאן ואילך הדיון הוא באורח חייו של איש המעלה,
שכל כלו מוקדש ל"עבודה שבלב" ,שהיא "ההתמסרות
אל האידיאל הנכסף. אליו והפעלת המחשבה השכלית באהבה עזה אליו
²
ה"טוב" הוא המציאות הטבעית ,שהיא מושא הידע כפי שראינו עד כה ,ספר "מורה הנבוכים" נפתח (א,א)
העיוני ,ואילו ה"רע" הוא ההעדר. בתיאור נפילתו של אדם הראשון ממעלתו היחידאית
כמי שנברא מלכתחילה "בצלם אלוהים ובדמותו"
בסיומו של הספר (ג,נד) ,מוצג מהפך נוסף :אם (א,א ,)8אשר ללא כל צורך ברכישת ידע עיוני זכה לכך
בתחילתו השגת המושכלות היתה לכתחילה באדם "שהשכל האלוהי דבק בו" (א,א .)8בעקבות ההתפתותו
הראשון בבריאתו ,ובהמשך הספר היא בגדר לתאוות האכילה מעץ הדעת ,נאלץ אדם הראשון
תכליתו של המין האנושי ,השגת האל כאן אינה סוף לעסוק במוסכמות ה"מפורסמות" של "טוב ורע"
התהליך הראוי ,שכן ממנה נובעת פעילות מיטיבה (במקור הערבי :חסן ,קביח) ,כלומר הנ ֶאה והמגונה
של התדמות לאלוהים בבחינת "והלכת בדרכיו" על פי הקריטריונים בחברה האנושית .בכל חלקי "מורה
(דברים כח,ט) .פעילות זו מתאימה למסר שבהתגלות הנבוכים" ,מתברר מהו הידע העיוני שעל כל אדם
למשה רבנו בנקרת הצור על י"ג מידותיו של לרכוש אותו כדי לחזור ולזכות ב"צלם אלוהים" הנכסף,
אלוהים ,שאותן מתבקש לחקות "מנהיג המדינה, כלומר השגת מעשיו של האל בעולם .מעשים אלה "כל
אם הוא נביא" (א,נד .)9הנביא זוכה לשפע עודף "שמגיע מעשיו הם טוב גמור ,כי אין הוא עושה אלא מציאות,
ממנה מה שיחייב אותו לקרוא לאנשים וללמד אותם וכל מציאות היא טוב .וכל הרעות הן העדרים" (ג,י .)8כאן
ולהשפיע עליהם משלמותו" (ב,לז ,)4והוא הוא מי שהגיע ה"טוב" וה"רע" (במקור :כ'יר ,שר) מנוגדים תכלית
כנראה לדרגת " ַה ְ ׂש ֵּכל ְו ָידֹ ַע" את האלוהים ,ומגמתו היא הניגוד במשמעותם מאלו שנרכשו בעקבות האכילה
מעץ הדעת ,והם נלמדים באמצעות ה"מושכלות":
לעשות " ֶח ֶסד ִמׁ ְש ָּפט ּו ְצ ָד ָקה ָּב ָא ֶרץ" (ירמיהו ט,כג).
סיכום
מפתיחתו של הספר שלפנינו ,ניתן להסיק כי הוא נועד בראש ובראשונה לאדם הנבוך בן תקופתו של הרמב"ם
