Page 22 - מפעל משנה תורה - מורה הנבוכים חלק ג
P. 22
כ | פתח דבר | הרב יעקב אריאל
ג .התבונה ומטרות התורה
לשם כך ,על האדם לעמול קשה ולהתאמץ מאמץ מטרתו של הרמב"ם בספר "המורה" להורות לכל אדם
אינטלקטואלי אדיר ,מפני שהאדם קרוץ חומר ושבוי מישראל ,לא רק לנבוכים ,מהו ייעודו בחיים .לכן פותח
במסגרת חושיו ,וההשגה המופשטת צריכה להשתחרר הרמב"ם את החלק הראשון בהגדרת ה"צלם" .הצלם
מכבלי החושים המעכבים אותו מלהשיגה .בעיה זו מייחד את האדם מכל יצורי תבל בתבונתו המופשטת
ובבחירתו החופשית ,המיועדות לאפשר לאדם להשיג
החריפה בימינו ,כפי שיתבאר להלן. את הישות הרוחנית הנעלה מכל הגדרה ותואר ,שהיא
סיבת הסיבות ועילת העילות לעצם קיומנו ולכל
התורה מדריכה את האדם להגיע להשגה נעלה זו המתרחש בעולמנו" ,ה' אחד ושמו אחד" .השגה
בשלבים שניתן לסרטט אותם באופן כללי כך4: נעלה זו היא פסגת מאווייו של האדם ,ורק בה ימצא
א .מסגרת חברתית מאורגנת ,שבה כל אחד תורם את שלמותו ואושרו.
מכישוריו לקידומה ,ושבה שוררת חוקת הצדק.
תנאי החיים והאווירה בחברה כזו מטפחים בחלק השלישי ,יורד הרמב"ם מעולם האצילות לעולם
שאיפות רוחניות ומוסריות ,ומאפשרים לכל העשייה שאנו חיים בו .כהמשך להוכחה בחלקים
אחד לנצל את יכולותיו להתעלות ברמתו הקודמים שהאלוהים הוא שכל מופשט ,גם העולם
שהוא ברא נברא בחכמהַ " ,מה ָּג ְדלּו ַמ ֲע ֶ ׂשיָך ה'ְ ,מאֹד
הרוחנית ולהגיע להשגה הנכספת.
ָע ְמקּו ַמ ְחׁ ְשבֹ ֶתיָך"3.
ב .מערכת מצוות המחנכות את האדם למידות
טובות ולדעות נכונות ,מעדנות את יצריו, האדם כיצור תבוני ומוסרי מתחבר לאלוהים באמצעות
השכל .חיבור שכלי זה גורם לכך שה' שומר על האדם
והופכות אותו לאיש רוח. מפני פגעי הטבע והאדם ,אך הדבר מותנה ברמתו
הרוחנית של האדם :ככל שהאדם חי ברמה רוחנית
ג .לימוד תורה אינטנסיבי המטפח את הרוח גבוהה יותר ,כך גם הקשר בינו לבין ה' הדוק יותר,
שבאדם.
וההשגחה עליו צמודה יותר.
ד .עיון פילוסופי מעמיק שבו האדם משיג את
האמת הצרופה ,ומגיע לדבקות בה'.
ד .טעמי המצוות
קיימים עוד בצורתם הקדומה ,אך הרקע הנפשי שגרם פרקים רבים בחלק השלישי מוקדשים לטעמי המצוות.
להם אז נותר בעינו .צורתן החיצונית של אותן מצוות הרמב"ם מרבה לנמק את המצוות בטעמים היסטוריים
אולי לא נראית ,במבט ראשון ,כרלוונטית היום ,אך על רקע של אמונות פגאניות וטקסי פולחן פרימיטיביים
שהבטיחו ברכה והצלחה לאדם .התורה שללה את
טעמן הפנימי לא פג .המסר שלהן תקף גם עתה. המעשים הללו ,ובמקרים מסוימים ,כגון הקרבנות5,
נקטה אמצעי מתוחכם :היא אפשרה קיום מעשים
הרמב"ם נאמן לשיטתו שהשגת ה' היא השגה מופשטת הדומים בחיצוניותם לאלו הפסולים ,אולם זיקקה אותם
לחלוטין .כל מפעלו הפילוסופי הגדול הוא קידוש מכוונתם הרעה ותיעלה אותם לשם שמים בלבד .רבים
מלחמה על ההמחשה .הוא זיקק את האמונה בה' מכל ביקרו את הרמב"ם על שיטתו זאת :האם אין חשש
זיק של חושניות .מי שמעלה על דל דעתו שמץ של שהתורה תיהפך מתורת חיים אקטואלית לאנכרוניזם
תואר מוחשי לה' הוא בעיניו בגדר עובד עבודה זרה! מת ,כביכול? הרי הפגאניות הקדומה ב"ה כבר בטלה
שלטון השכל המופשט מחייב השתחררות משלטונה מן העולם ,לפחות מן העולם המערבי .זאת ,לדעת
של החושניות ,ומאבק פנימי זה נמשך גם בימינו ביתר הרמב"ם 6,בזכות השפעתה העקיפה של היהדות .אנו
חיים בעולם רציונלי ,וטקסי פולחן מן הסוג העתיק
שאת. אינם קיימים עוד .מהי אפוא משמעותן של המצוות
בחיים המודרניים לאחר שבטלו נימוקיהן המקוריים?
התרבות המודרנית חיה בסתירה פנימית .מצד אחד, אין לומר שהן תתבטלנה ,חלילה ,שהרי העיקר התשיעי
התקדמותו המרשימה של המדע התאפשרה בזכות מעיקרי האמונה שקבע הרמב"ם 7הוא" :שזאת תורה
החשיבה המופשטת ,לאחר שהצליחה להתנתק
מכבלי האלילות ,אך בו זמנית שיעבדה התרבות לא תהא מוחלפת"!
את עצמה לחושניות ,שאחד ממאפיינה הוא פיתוח
אמצעים חזותיים (ויזואליים) ,כגון הצילום ,הקולנוע האמת היא שאמנם אותם גורמים שהיו בעבר אינם
והטלוויזיה .בעיקר זו האחרונה ,ממלאת כיום את
