Page 17 - מפעל משנה תורה - מורה הנבוכים חלק ג

‫טו‬ ‫פתחו שערים‬

‫"טֹוב ה' ַל ּ ֹכל‬
‫ְו ַר ֲח ָמיו ַעל ָּכל ַמ ֲע ָׂשיו"‬
‫(תהילים קמה‪,‬ט; מו"נ ג‪,‬יב‪)17‬‬

‫להעניק למחויבות המעשית של המצוות תכלית ברורה‪,‬‬ ‫עם סיום מלאכתנו בהנגשת "מורה הנבוכים" ובעומדנו‬
‫והכל נעשה לא בעולמות עליונים ומיסטיקה עלומה‪,‬‬ ‫לפני הספר השלם‪ ,‬התחדדה בנו ההכרה הברורה שכל‬
‫אלא מתוך העולם האנושי הגלוי עין בעין‪ ,‬ומכוח‬ ‫רב או תלמיד או חוקר במדעי היהדות צריך להכיר‬
‫את הרעיונות היסודיים שבספר הנכבד הזה שכתב‬
‫המשמעות הגדולה שבו והייחוד האנושי‪ ,‬התבונה‪.‬‬ ‫הרמב"ם‪ .‬רעיונותיו המרעננים‪ ,‬מ ַשני החיים‪ ,‬תקפים‬
‫גם לימינו הן ליחיד הן לכלל‪ .‬כל מבקש דרך בדרכי‬
‫חלק זה של "מורה הנבוכים" עשיר במנעד פרשנויות‬ ‫החיים‪ ,‬כל מי שהוגה ומהרהר בדרכי היהדות‪ ,‬צריך‬
‫עוד יותר משאר החלקים שלו‪ .‬לדעתנו‪ ,‬על אף בהירות‬ ‫להכיר את תפיסת החיים של הרמב"ם‪ .‬הרמב"ם אינו‬
‫דבריו של הרמב"ם‪ ,‬עדיין נותרו קצוות פתוחים‬ ‫מייצג את כל גֹוני ההגות היהודית‪ ,‬אך יצירותיו קנו‬
‫הראויים לפרשנות‪ ,‬ואי אפשר להחליט בהם מה דעתו‬ ‫לו בה מקום של נצח‪ ,‬ומהן משתקפת דמות מופתית‬
‫של הרמב"ם‪ .‬לצדם יש פרשנויות שהרמב"ם בוודאי‬ ‫שראוי ללמוד ממנה‪ .‬הרמב"ם מציג דרך להאיר את‬
‫לא יסכים להן‪ .‬הביאור שלפנינו מיועד לכתחילה‬ ‫דרכה של התורה והחכמה‪ ,‬ולדעתו היא הדרך היחידה‬
‫להבנת דבריו הישירים של הרמב"ם‪ ,‬ובדברים‬ ‫והבלעדית לעמוד על מהותם של החיים מתוך יסודות‬
‫הרמוזים הוא בגדר הזמנה למחשבה‪ .‬כמו בשלילת‬ ‫האמונה היהודית‪ .‬אך גם אם היא רק בגדר אפשרות‪,‬‬
‫התארים שבמשנת הרמב"ם‪ ,‬הביאור מסלק פרשנויות‬ ‫אי אפשר שלא להכיר אותה‪ ,‬והיא אפשרות רעננה לכל‬
‫לא נכונות‪ ,‬מתווה קווי דרך מבוססים‪ ,‬ומזמין את‬
‫הלומד לדפדף בין פרקיו רצוא ושוב ולהרהר שוב ושוב‬ ‫מי שמבקש מסורת ותבונה‪1.‬‬
‫ברעיונות הטמונים בו‪ .‬עשינו מאמץ כן להעמיד את‬
‫תפיסת הרמב"ם בשיא בהירותה‪ ,‬להציג את הטיעונים‬ ‫הרמב"ם מלמד את הקורא שלא זו בלבד שהדת‪,‬‬
‫באופן הטוב ביותר האפשרי‪ ,‬אף אם לעתים היו לי‬ ‫התורה‪ ,‬אינה המקור לבעיית המבוכה האנושית‪,‬‬
‫ולצוות כולו אי הסכמה ודעה אחרת מדעת הרמב"ם‪,‬‬ ‫אלא היא היא הפתרון‪ .‬אם יכיר האדם באמת את‬
‫הדרך שהמציאות פועלת בה‪ ,‬קרי את הדרך האמיתית‬
‫כמו למשל בתפיסת האליטיזם במשנת הרמב"ם‪2.‬‬ ‫שהאל ברוך הוא מנהיג בה את המציאות‪ ,‬ויטמיע אותה‬
‫בהידמות לאל במחשבתו ובדרכיו‪ ,‬יגאל את נפשו מן‬
‫פתיחת ציר – הצעת מבחר פרקים‬ ‫המבוכה‪ ,‬מן ההיקשרות ל ִמקסם שווא ואשליות‪ ,‬ויפעל‬
‫בדרך נכונה כדי להשיג אמת גדולה‪ ,‬טובה ונצחית‪,‬‬
‫לקורא המתחיל‪ ,‬החושש שלא יעלה בידו ללמוד את‬ ‫אמת הטעונה אהבה ושמחה‪ ,‬אמת שהיא משמעותם‬
‫החיבור כסדרו מראש ועד סוף‪ ,‬אנחנו מציעים מבחר‬
‫פרקים‪ ,‬בהתאם לקושי בהבנת המונחים ולתקפותם‪:‬‬ ‫המהותית של החיים‪.‬‬
‫תחילה ההקדמה לחלק השלישי‪ ,‬שהיא הקדמה‬
‫לחטיבת מעשה המרכבה; בחטיבת הרע וההשגחה‬ ‫התבונה האלוהית שבבן אנוש‬
‫אנו מציעים לקרוא שלושה פרקים יסודיים‪ :‬פרק ח על‬
‫החומר והתמודדות עימו‪ ,‬פרק יב על סוגי הרע בעולם‬ ‫כמעשנו בחלק הראשון והשני‪ ,‬כן מעשנו בחלק הזה‪,‬‬
‫ואחריות האדם‪ ,‬ופרק יז על שיטות ההשגחה ודעת‬ ‫וכל מי שמבקש לעמוד על מהות עבודתנו‪ ,‬אתגריה‬
‫הרמב"ם על תבונת האדם‪ .‬ושלושה פרקים כב‪-‬כד‬ ‫והמסלול שבחרנו לצעוד בו‪ ,‬יוכל למצוא את מבוקשו‬
‫בפרשנות המקרא על איוב ועל הניסיון האלוהי‪.‬‬ ‫בחלקים הראשון והשני‪ ,‬וכאן נסתפק רק בהבהרת מה‬
‫בחטיבת המצוות‪ ,‬כל הפרקים קלים להבנה‪ ,‬ומוצע‬ ‫שמיוחד לחלק הזה‪ .‬ביאור החלק הזה נמשך זמן רב‪,‬‬
‫בזאת ללמוד את הפרקים כה‪-‬כו‪ ,‬העוסקים בכך שיש‬ ‫מפני שיד הכל ממשמשת בו ויש לו זיקה רבה לחיי‬
‫תכלית הן למעשי ה' במציאות הן למצוות התורה‪ .‬פרק‬ ‫היומיום‪ .‬אין מדובר רק בפרשנותן של מילים וברעיונות‬
‫כז מתאר את שתי מטרות היסוד של התורה‪ .‬פרק לב‪,‬‬ ‫גבוהים‪ ,‬אלא בהתמודדות היומיומית שמטרתה להבין‬
‫עוסק בתחכום שבמצוות באמצעות מצוות הקרבנות;‬ ‫את הרע שבעולם ואת הקשר בין הבורא לבין האדם‪,‬‬