Page 99 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 99
מורה הנבוכים | חלק ראשון | מבוא לפרקי המונחים | 41
נוכחות ה' בקרב בני האדם (כה) 34.זו תנועתו של האדם
להשגת קרבת ה' והשגחתו.
הזמנה
לאחר שהאדם מבין את אופני ההגשמה במקרא ,בחינת
פרקי המונחים שהרמב"ם בוחר לבאר הם רק דוגמאות דיברה תורה כלשון בני אדם ,המעדיף מונחי תנועה
שמטרתן להביא את הלומד לקריאה מחודשת בכתבי על פני מונחי אכילה ושתייה (כו) 35,ומצליח להבין
הקודש .דוגמה ראשונה היא הפסוק בדברי ה' למשה גם את מטרתו של אונקלוס בתרגום המונח ירידה,
במעמד הסנהַ " :וּיֹא ֶמר ַאל ִּת ְקַרב ֲהֹלםַׁ ,של ְנ ָע ֶליָך שמשמעו ההתגלות הנבואית במקרא (כז) 36,וכך גם
ֵמ ַעל ַר ְג ֶלי ָך ִּכי ַה ָּמק ֹום ֲאֶׁשר ַא ָּתה ע ֹו ֵמד ָע ָליו ַא ְד ַמת בתרגום המונח רגל ודרך השגת תוכן הנבואה (כח)37.
ֹק ֶדׁש הּוא" (שמות ג,ה) ,שהרמב"ם מבקש להראות בו השגותיו של האדם נעשות במאמץ רב ,ולכן נדרשת
לקורא שהפסוק ,בדרכו הציורית ,מנחה את האדם ממנו זהירות רבה שלא להכעיס ולא להעציב (כט)38,
להשקיע בהכנות ולהתקרב אט אט אל הקודש ,אלא ולכן עליו ללמוד או בלשון המשל לאכול ולשתות טוב
שהפקעתו של הפסוק מפשטו היא בגדר תהליך ארוך
ומסוכן להמון העם .לכן ,הרמב"ם בוחר להנחות את (ל)39.
הקורא באמצעות הסברת המונחים העיקריים בפסוק,
המודגשים לעיל :המונח "קרב" ,שהוא ביטוי להשגת בעניין הלימוד של סודות ומעשה המרכבה ,על האדם
ידיעה ,מבואר בפרק יח של החלק הראשון; "רגל", להכיר את מגבלותיו (לא) 40,לדעת לבלום את מאמציו
שהוא ביטוי לסיבה ,מבואר בפרק כח; "מקום" ,שהוא ולא להתאמץ מעבר לכוחותיו (לב) 41,להתקדם
ביטוי לדרגת מעמד ונקודת מבט ,מבואר בפרק ח; בשלבים של מסורת ועיון (לג) 42ולהבין את דרישות
ו"עמד" ,שהוא ביטוי ליציבות מחשבתית ,מבואר הלימוד ותנאיו המקדימים (לד) 43,כל אדם כפי כוחו.
בפרק יג 59.נמצא שההסברים למונחים המשתקפים ההמון צריך רק להסיר את הגשמיות מתיאורי המקרא,
בפסוק זה מפוזרים ברחבי הספר ,ובשום מקום אין ואילו החכמים מוזמנים להמשיך ולעיין במובנים
מעמיקים של המקרא (לה) 44.יש להבין את החריפות
הרמב"ם מביא את לשון הפסוק. של ההגשמה וייצוג הגשמי .אין נסיבות מקילות
דוגמה שנייה היא הפסוק "ּו ֵמ ֵעץ ַה ַּד ַעת ט ֹוב ָוָרע ֹלא לעבודה זרה ,והלימוד מוטל על כל אדם (לו)45.
ֹתא ַכל ִמֶּמּנּוִּ ,כי ְּביֹום ֲא ָכ ְל ָך ִמֶּמּנּו מ ֹות ָּתמ ּות" (בראשית
הנוכחות האלוהית היא חד כיוונית .אין האדם מכיר
ב,יז) .את הצירוף "טוב ורע" ,הרמב"ם מסביר בתחילת מטבעו את ה' ,אבל אם הוא ׂשם במעשיו את ה' לפניו,
ה' משגיח עליו ונושא אליו פנים (לז) 46,וזאת היא
פרק ב ,ואילו את המונח "אכל" והמונח "מוות" הוא משמעות ההליכה אחר האל והמצווה להידמות לו
(לח) 47.ראוי שיעבוד האדם את האל בכל לבו ,מתוך
מסביר בפרק ל ובפרק מב בהתאמה מבלי לרמוז לפסוק רצון ,במחשבה ,בכל כוחות נפשו (לט) 48ובמלוא רוחו,
כדי שישיג את רוח הנבואה ואת רצון ה' (מ) 49.אם
זה. יתאמץ האדם בכל נפשו ובכל מאודו ,ייטיב לנצחיות
נפשו (מא) 50.זאת היא משמעותם העמוקה של החיים,
הזמנה זו אינה פרשנות ,אלא קריאתו המפורשת של
הרמב"ם ,האומר" :אנו פותחים בכך שער ומעירים שהפכם הוא המוות (מב)51.
לך על משמעויות המונח הזה ...ואתה תתבונן בספרי
הנבואה ובחיבורים אחרים של אנשי החכמה ותבחן הבנת סתרי ה' מביאה את האדם לחסות תחת כנפי ה'
את כל המונחים שהם משתמשים בהם ,ותבין כל מונח והשגחתו (מג) 52.כך ׂשם האל עין על האדם (מד)53,
משותף במשמעות המתאימה לו לפי אותה אמירה. ושומע לתפילותיו (מה) 54.אלה הן דרכי ההשאלה
דברינו אלה ,אם כן ,הם מפתח לחיבור זה ולאחרים" בתיאורי ה' המסייעות לאדם לקבע בדעתו את מציאות
(א,ח .)2ובסוף ההקדמות לספר ,הרמב"ם מבטיח ללומד: ה' (מו) 55,ומתוך עולמו של האדם בחושים (מז) 56,כמו
"אחל לציין את המונחים שראוי להעיר על פירושם שמדריך אונקלוס בתרגומו למונחי השמיעה והראייה
האמיתי המכוון בכל מקום כפי עניינו .דבר זה יהיה בזיקה לה' (מח) 57,עד לקליטת הכוחות השכליים,
מפתח להיכנס למקומות שננעלו עליהם השערים. הלוא הם המלאכים ,והידמות להם מתוך ההשגה
וכאשר ייפתחו אותם שערים ותיכנס לאותם מקומות,
ינוחו בהם הנפשות ,ויתענגו העיניים ,וינפשו הגופים המגוונת של בני האדם ,איש כפי יכולתו (מט)58.
מעמלם ומיגיעם" .נמצא שיש לפנינו הזמנה לקרוא
מחדש את דברי האלוהים ולמצוא בהם חיים.
