Page 99 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 99

‫מורה הנבוכים | חלק ראשון | מבוא לפרקי המונחים | ‪41‬‬

‫‪‬‬                                                                             ‫נוכחות ה' בקרב בני האדם (כה)‪ 34.‬זו תנועתו של האדם‬
                                                                                                       ‫להשגת קרבת ה' והשגחתו‪.‬‬
     ‫הזמנה‬
                                                                                ‫לאחר שהאדם מבין את אופני ההגשמה במקרא‪ ,‬בחינת‬
‫פרקי המונחים שהרמב"ם בוחר לבאר הם רק דוגמאות‬                                    ‫דיברה תורה כלשון בני אדם‪ ,‬המעדיף מונחי תנועה‬
‫שמטרתן להביא את הלומד לקריאה מחודשת בכתבי‬                                       ‫על פני מונחי אכילה ושתייה (כו)‪ 35,‬ומצליח להבין‬
‫הקודש‪ .‬דוגמה ראשונה היא הפסוק בדברי ה' למשה‬                                     ‫גם את מטרתו של אונקלוס בתרגום המונח ירידה‪,‬‬
‫במעמד הסנה‪ַ " :‬וּיֹא ֶמר ַאל ִּת ְקַרב ֲהֹלם‪ַׁ ,‬של ְנ ָע ֶליָך‬                  ‫שמשמעו ההתגלות הנבואית במקרא (כז)‪ 36,‬וכך גם‬
‫ֵמ ַעל ַר ְג ֶלי ָך ִּכי ַה ָּמק ֹום ֲאֶׁשר ַא ָּתה ע ֹו ֵמד ָע ָליו ַא ְד ַמת‬  ‫בתרגום המונח רגל ודרך השגת תוכן הנבואה (כח)‪37.‬‬
‫ֹק ֶדׁש הּוא" (שמות ג‪,‬ה)‪ ,‬שהרמב"ם מבקש להראות בו‬                                ‫השגותיו של האדם נעשות במאמץ רב‪ ,‬ולכן נדרשת‬
‫לקורא שהפסוק‪ ,‬בדרכו הציורית‪ ,‬מנחה את האדם‬                                       ‫ממנו זהירות רבה שלא להכעיס ולא להעציב (כט)‪38,‬‬
‫להשקיע בהכנות ולהתקרב אט אט אל הקודש‪ ,‬אלא‬                                       ‫ולכן עליו ללמוד או בלשון המשל לאכול ולשתות טוב‬
‫שהפקעתו של הפסוק מפשטו היא בגדר תהליך ארוך‬
‫ומסוכן להמון העם‪ .‬לכן‪ ,‬הרמב"ם בוחר להנחות את‬                                                                                ‫(ל)‪39.‬‬
‫הקורא באמצעות הסברת המונחים העיקריים בפסוק‪,‬‬
‫המודגשים לעיל‪ :‬המונח "קרב"‪ ,‬שהוא ביטוי להשגת‬                                    ‫בעניין הלימוד של סודות ומעשה המרכבה‪ ,‬על האדם‬
‫ידיעה‪ ,‬מבואר בפרק יח של החלק הראשון; "רגל"‪,‬‬                                     ‫להכיר את מגבלותיו (לא)‪ 40,‬לדעת לבלום את מאמציו‬
‫שהוא ביטוי לסיבה‪ ,‬מבואר בפרק כח; "מקום"‪ ,‬שהוא‬                                   ‫ולא להתאמץ מעבר לכוחותיו (לב)‪ 41,‬להתקדם‬
‫ביטוי לדרגת מעמד ונקודת מבט‪ ,‬מבואר בפרק ח;‬                                      ‫בשלבים של מסורת ועיון (לג)‪ 42‬ולהבין את דרישות‬
‫ו"עמד"‪ ,‬שהוא ביטוי ליציבות מחשבתית‪ ,‬מבואר‬                                       ‫הלימוד ותנאיו המקדימים (לד)‪ 43,‬כל אדם כפי כוחו‪.‬‬
‫בפרק יג‪ 59.‬נמצא שההסברים למונחים המשתקפים‬                                       ‫ההמון צריך רק להסיר את הגשמיות מתיאורי המקרא‪,‬‬
‫בפסוק זה מפוזרים ברחבי הספר‪ ,‬ובשום מקום אין‬                                     ‫ואילו החכמים מוזמנים להמשיך ולעיין במובנים‬
                                                                                ‫מעמיקים של המקרא (לה)‪ 44.‬יש להבין את החריפות‬
                   ‫הרמב"ם מביא את לשון הפסוק‪.‬‬                                   ‫של ההגשמה וייצוג הגשמי‪ .‬אין נסיבות מקילות‬

‫דוגמה שנייה היא הפסוק "ּו ֵמ ֵעץ ַה ַּד ַעת ט ֹוב ָוָרע ֹלא‬                          ‫לעבודה זרה‪ ,‬והלימוד מוטל על כל אדם (לו)‪45.‬‬
‫ֹתא ַכל ִמֶּמּנּו‪ִּ ,‬כי ְּביֹום ֲא ָכ ְל ָך ִמֶּמּנּו מ ֹות ָּתמ ּות" (בראשית‬
                                                                                ‫הנוכחות האלוהית היא חד כיוונית‪ .‬אין האדם מכיר‬
‫ב‪,‬יז)‪ .‬את הצירוף "טוב ורע"‪ ,‬הרמב"ם מסביר בתחילת‬                                 ‫מטבעו את ה'‪ ,‬אבל אם הוא ׂשם במעשיו את ה' לפניו‪,‬‬
                                                                                ‫ה' משגיח עליו ונושא אליו פנים (לז)‪ 46,‬וזאת היא‬
‫פרק ב‪ ,‬ואילו את המונח "אכל" והמונח "מוות" הוא‬                                   ‫משמעות ההליכה אחר האל והמצווה להידמות לו‬
                                                                                ‫(לח)‪ 47.‬ראוי שיעבוד האדם את האל בכל לבו‪ ,‬מתוך‬
‫מסביר בפרק ל ובפרק מב בהתאמה מבלי לרמוז לפסוק‬                                   ‫רצון‪ ,‬במחשבה‪ ,‬בכל כוחות נפשו (לט)‪ 48‬ובמלוא רוחו‪,‬‬
                                                                                ‫כדי שישיג את רוח הנבואה ואת רצון ה' (מ)‪ 49.‬אם‬
                                              ‫זה‪.‬‬                               ‫יתאמץ האדם בכל נפשו ובכל מאודו‪ ,‬ייטיב לנצחיות‬
                                                                                ‫נפשו (מא)‪ 50.‬זאת היא משמעותם העמוקה של החיים‪,‬‬
‫הזמנה זו אינה פרשנות‪ ,‬אלא קריאתו המפורשת של‬
‫הרמב"ם‪ ,‬האומר‪" :‬אנו פותחים בכך שער ומעירים‬                                                             ‫שהפכם הוא המוות (מב)‪51.‬‬
‫לך על משמעויות המונח הזה‪ ...‬ואתה תתבונן בספרי‬
‫הנבואה ובחיבורים אחרים של אנשי החכמה ותבחן‬                                      ‫הבנת סתרי ה' מביאה את האדם לחסות תחת כנפי ה'‬
‫את כל המונחים שהם משתמשים בהם‪ ,‬ותבין כל מונח‬                                    ‫והשגחתו (מג)‪ 52.‬כך ׂשם האל עין על האדם (מד)‪53,‬‬
‫משותף במשמעות המתאימה לו לפי אותה אמירה‪.‬‬                                        ‫ושומע לתפילותיו (מה)‪ 54.‬אלה הן דרכי ההשאלה‬
‫דברינו אלה‪ ,‬אם כן‪ ,‬הם מפתח לחיבור זה ולאחרים"‬                                   ‫בתיאורי ה' המסייעות לאדם לקבע בדעתו את מציאות‬
‫(א‪,‬ח‪ .)2‬ובסוף ההקדמות לספר‪ ,‬הרמב"ם מבטיח ללומד‪:‬‬                                 ‫ה' (מו)‪ 55,‬ומתוך עולמו של האדם בחושים (מז)‪ 56,‬כמו‬
‫"אחל לציין את המונחים שראוי להעיר על פירושם‬                                     ‫שמדריך אונקלוס בתרגומו למונחי השמיעה והראייה‬
‫האמיתי המכוון בכל מקום כפי עניינו‪ .‬דבר זה יהיה‬                                  ‫בזיקה לה' (מח)‪ 57,‬עד לקליטת הכוחות השכליים‪,‬‬
‫מפתח להיכנס למקומות שננעלו עליהם השערים‪.‬‬                                        ‫הלוא הם המלאכים‪ ,‬והידמות להם מתוך ההשגה‬
‫וכאשר ייפתחו אותם שערים ותיכנס לאותם מקומות‪,‬‬
‫ינוחו בהם הנפשות‪ ,‬ויתענגו העיניים‪ ,‬וינפשו הגופים‬                                    ‫המגוונת של בני האדם‪ ,‬איש כפי יכולתו (מט)‪58.‬‬
‫מעמלם ומיגיעם"‪ .‬נמצא שיש לפנינו הזמנה לקרוא‬

      ‫מחדש את דברי האלוהים ולמצוא בהם חיים‪.‬‬
   94   95   96   97   98   99   100   101   102   103   104