Page 98 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 98

‫וצריך להיזהר בראייה‪ ,‬להתקדם אט אט‪ ,‬צעד אחר‬          ‫‪ | 40‬מורה הנבוכים |חלק ראשון |מבוא לפרקי המונחים‬
‫צעד (ה)‪ 14.‬וכמו במשל אדם וחוה‪ ,‬כל אדם מורכב‬
‫מאיש ומאישה (ו)‪ 15,‬והלידה הגדולה של האדם היא‬        ‫ִויָׁש ִרים ֵהן‪ְ ,‬ו ַח ָּיב ָא ָדם ְל ַה ְנ ִהיג ַע ְצמֹו ָּב ֶהן ּו ְל ִה ַ ּד ּמ ֹות‬
‫ההבנה שהוא לומד ומלמד (ז)‪ 16.‬אלו הם צלמו של‬                                                  ‫ְּכ ִפי ּכֹח ֹו‪.‬‬

                                  ‫האדם ותכליתו‪.‬‬     ‫[‪ּ ]...‬ו ְל ִפי ֶׁש ַהׁ ֵּשמֹות ָה ֵאּלּו ֶׁשִּנ ְקָרא ָּב ֶהן ַה ּי ֹו ֵצר ֵהן ַה ֶּדֶרְך‬
                                                    ‫ַהֵּבינֹו ִנית ׁ ֶש ָאנ ּו ַח ָּי ִבין ָל ֶל ֶכת ָּבּה – ִנ ְקֵראת ֶּדֶרְך זֹו ׳ ֶ ּדֶר ְך‬
‫מקומו של ה'‪ ,‬שהוא המקום שהאדם צריך להשיג‬            ‫ה׳‪ְ ,‬ו ִהיא ֶׁשִּלְּמ ָדּה ַא ְבָר ָהם ָא ִבינּו ְל ָב ָניו‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ִּ" :‬כי‬
‫אותו‪ ,‬אינו מקום פיזי אלא נקודת מבט עיונית על‬        ‫ְי ַד ְע ִּתיו ְל ַמ ַען ֲאֶׁשר ְי ַצֶּוה ֶאת ָּב ָניו ְו ֶאת ֵּביתֹו ַא ֲחָריו‬
‫המציאות (ח)‪ 17.‬מקום מושבו של ה'‪ ,‬כיסא‪ ,‬מציין‬
‫הן את המקומות שהם מעשי ה'‪ ,‬כמו השמים‪ ,‬הן את‬           ‫ְוָׁש ְמרּו ֶּד ֶרְך ה' ַל ֲעׂשֹות ְצ ָד ָקה ּו ִמְׁשָּפט" (בראשית יח‪,‬יט)‪.‬‬
‫המקומות שהם מעשי האדם‪ ,‬כמו המקדש‪ ,‬ושניהם‬
‫מלמדים את האדם על נוכחותו ורוממותו של ה' (ט)‪18.‬‬                                  ‫‪‬‬
‫על האדם לעלות בתודעתו אל ה'‪" ,‬לשמים"‪ ,‬מקום‬
‫מושבו של ה'‪ ,‬ואחר כך לרדת בתודעתו "לארץ"‬                                        ‫מהלך פרקי הפתיחה‬
‫ולהנהיג את בני האדם (י)‪ 19.‬מקומו של ה' מיושב‬
‫ויציב‪ ,‬וניהולו את העולם קבוע‪ ,‬ויציבות זו היא מה‬     ‫קשה לבסס הסבר ודאי למהלך פרקי הפתיחה ולמצוא‬
‫שהאדם משיג בדבקותו בה' (יא)‪ 20.‬קיום מתמיד של‬        ‫קו העובר כחוט השני בין המונחים באופן משכנע‬
‫מעשי ה' משתקף בענישת הפושעים‪ ,‬לא רק בתיאורי‬         ‫ובלעדי‪ 9.‬ציינו את הכותרות הראשיות וכותרות‬
‫ישיבה אלא גם בתיאורי קימה‪ ,‬בהדגשה שזה הוא‬           ‫המשנה ברובד הראשוני והגלוי במבנה הפרקים‪ ,‬וכאן‬
‫הדבר שהאדם חייב לעשות אותו (יב)‪ 21.‬התיאורים‬         ‫ננסה להראות את האפשרות שסדר הפרקים בונה את‬
‫הללו מכוונים להדרכת האדם לשמור על קשר עמיד‬          ‫הרובד השלישי שציינו‪ ,‬את סיפור התודעה שעל האדם‬
‫ומתקיים עם ה' (יג)‪ 22.‬זו היא משמעות חייו של‬         ‫לאמץ‪ .‬לכן‪ ,‬למשל‪ ,‬נציין שפרק א מטפל בהיגד "צלם‬
‫האדם המבקש להתעלות מעל ההמון ולהימנות עם‬            ‫אלוהים"‪ ,‬ושאין מטרתו רק לשלול את ההגשמה בזיקה‬
‫בני האלוהים (יד)‪ 23.‬כלומר‪ ,‬הנביאים עולים בסולם‬      ‫לאל‪ ,‬אלא ללמד את משמעות האמירה שהאדם נברא‬
‫אל ה' הניצב בקצה הסולם‪ ,‬ויורדים לארץ להנהיג את‬      ‫בצלם אלוהים‪ .‬כאמור‪ ,‬מהלך הפרקים המוצע כאן‬
‫העם (טו)‪ 24,‬תוך הישענות על הצור‪ ,‬כלומר ההבנה‬        ‫הוא רק בגדר אפשרות‪ ,‬ובעיקר הזמנה לשוב ולעיין‬
‫שה' הוא ראשית כל המציאות (טז)‪ 25,‬ומתוך הכרת‬
‫מרכיביה הראשוניים של המציאות‪ .‬הם מהותו של‬                                            ‫במהלך הפרקים‪.‬‬
‫האדם‪ ,‬החומר שלו‪ ,‬והכוח הגלום בו למלא את מימושו‬
‫(יז)‪ 26.‬זהו מקומו של האדם במאמציו להגיע אל מקומו‬    ‫מנקודת מבט כללית‪ ,‬הפרקים עוסקים בצלם אלוהים‪,‬‬
                                                    ‫ולמעשה בצלם האדם ובהידמותו לאלוהיו (א‪-‬ז)‪,‬‬
                                          ‫של ה'‪.‬‬    ‫ולאחר מכן מבררים את מקומו של ה' בעולם‪ ,‬ולמעשה‬
                                                    ‫את מקומו של האדם בזיקה לנוכחות ה' בשמים ובארץ‬
‫קרבת ה' אל האדם היא למעשה קרבת האדם בתודעת‬          ‫(ח‪-‬יז)‪ ,‬בתנועתו לקרבת ה' והשגת שכינתו (יח‪-‬כד)‪.‬‬
‫אמת אל ה'‪ ,‬הנעשית באמצעות הידע‪ ,‬והיא הגישה‬          ‫האדם חייב להבין את לשון ההתגלות הנזכרת במקרא‬
‫אליו (יח)‪ 27,‬והיא כבוד ה' הממלא את נוכחותו של‬       ‫ולהשקיע מאמץ בלימוד (כה‪-‬ל)‪ .‬הלימוד עצמו דורש‬
‫ה' (יט)‪ 28,‬והיא דרגה רמה ונישאת (כ)‪ 29.‬כדי להבין‬    ‫מאמץ וגם הכרה במגבלות האדם (לא‪-‬לו)‪ .‬בדרך זאת‪,‬‬
‫את ה'‪ ,‬על האדם לעבור מן הניסיון להבין את מהות‬       ‫ישיג האדם את נוכחות ה' בחייו (לז‪-‬מב) וישיג את‬
‫ה' אל הניסיון להבין את דרכיו (כא)‪ 30.‬זו משמעות‬
‫האמירה שה' בא אל האדם (כב)‪ ,31‬כלומר יוצא לקראתו‬       ‫הזיקה לה' בהשגחה מקיפה כפי יכולתו (מג‪-‬מט)‪.‬‬
‫ונגלה לו‪ ,‬לעומת היותו שב ומסתתר מפניו (כג)‪ 32,‬והיא‬
‫ההליכה אל ה' באמצעות הידמות לו‪ ,‬והיא המעניקה‬                            ‫נעבור להתבונן פרק אחר פרק‪:‬‬
‫לאדם את השגחת ה' עליו‪ ,‬לעומת הליכת ה' מן האדם‬
‫(כד)‪ 33.‬ההשגחה משמעותה התמדת השכינה‪ ,‬כלומר‬          ‫צלם אלוהים מציין את מהותו של האדם‪ ,‬להתחבר‬
                                                    ‫בשכלו עם האל‪ ,‬שהיא ההידמות‪ ,‬וכך נברא האדם‬
                                                    ‫(פרק א)‪ 10.‬חטאי האדם‪ ,‬כמו במשל אדם וחוה‪,‬‬
                                                    ‫מתמצים בבחירתו לוותר על כוח שכלו ולהתחבר‬
                                                    ‫לכוחות הדמיון ולהידמות לבעלי החיים (ב)‪ 11,‬על‬
                                                    ‫האדם להשתחרר מן הדמיון ליצור תבנית פיזית‬
                                                    ‫ולהתאמץ לראות תמונה (ג)‪ 12,‬שהרי יש שתי ראיות‪:‬‬
                                                    ‫הפיזית והמופשטת‪ ,‬שהיא הראייה האמיתית (ד)‪13.‬‬
   93   94   95   96   97   98   99   100   101   102   103