Page 102 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 102

‫‪ | 44‬מורה הנבוכים | חלק ראשון | מבוא לפרקי המונחים‬

‫הערות‬

‫במשמעות השגה שכלית‪ .‬ונראה שהדברים שבפרק מתחברים‬                                            ‫‪ 4	 8‬פרק לט עוסק במשמעויותיו של המונח לב‪ ,‬ומגיע לשיאו‬
‫לאמור בפרק הקודם גם באמצעות הפסוק שהרמב"ם אינו‬                                             ‫בבירור מצוות "ְו ָא ַה ְב ָּת ֵאת ה' ֱאֹל ֶהיָך ְּב ָכל ְל ָב ְבָך"‪ ,‬כלומר בכל‬
‫מזכיר אותו‪ְ" :‬ו ָכל ְּבָׂשָרם ְו ַגֵּב ֶהם ִוי ֵדי ֶהם ְו ַכ ְנ ֵפי ֶהם‪ְ ,‬ו ָהאֹו ַפִּנים‬  ‫כוחות הנפש‪ ,‬שתכלית כל המעשים היא השגת ה'‪ .‬ואולי הוא‬

    ‫ְמ ֵל ִאים ֵעי ַנ ִים ָס ִביב ְל ַאְרַּב ְע ָּתם אֹו ַפֵּני ֶהם" (יחזקאל י‪ ,‬יב)‪.‬‬                         ‫המשך לעניין ההשגחה שבו סוים פרק לז‪.‬‬
‫‪ 5	 4‬פרק מה עוסק במונח שמע הן במשמעות ידיעת השגה הן‬                                        ‫‪ 4	 9‬פרק מ עוסק במשמעויותיו של המונח רוח‪ ,‬שיש לו זיקה‬
‫קבלת התפילה והזעקה‪ .‬ההקשר של אלה נזכר בפסוק שהביא‬                                          ‫לכמה ממשמעויות המונח לב‪ ,‬שעסק בו הרמב"ם בפרק‬
‫הרמב"ם בפרק הקודם בתחילת הפסוק‪ ,‬שלא נזכרה בדברי‬                                            ‫הקודם‪ .‬המונח רוח כולל הן את כוח ה ִחיות החולף שבאדם‪,‬‬
‫הרמב"ם‪ַ [" :‬ה ֵּטה ֱאֹל ַהי ָא ְז ְנָך ּוׁ ְש ָמע] ְּפ ַקח ֵעי ֶניָך ּוְר ֵאה"‪ .‬פרק‬        ‫שהוא "רּו ַח ַח ִּיים"‪ ,‬העתיד להידון בפרק מב‪ ,‬הן את הכוח‬
‫זה מסתיים בהנחיית הקורא בעניין ההשאלות‪" :‬בהשאלות‬
                                                                                                                  ‫הנצחי‪ ,‬באמצעות הנבואה ורצון ה'‪.‬‬
  ‫ובדימויים האלה יבוא מה שירווה צמאונך ויפשוט ספקך"‪.‬‬                                       ‫‪ 5	 0‬פרק מא עוסק במונח נפש‪ ,‬שכמה ממשמעויותיו זהות‬
‫‪ 5	 5‬פרק מו דן בבחירת ביטויי ההגשמה ומציין את כל ההשאלות‬                                   ‫למשמעויות המונח רוח‪ .‬ברקע הדיון‪ ,‬עומד פסוק שהרמב"ם‬
‫הגופניות‪ ,‬ובכללן שמיעה וראייה‪ ,‬שחלקן נידונו בפרקים‬                                         ‫אינו מזכיר אותו‪ְ " :‬ל ַא ֲה ָבה ֶאת ה' ֱאֹל ֶהיָך ְּב ָכל ְל ָב ְבָך ּו ְב ָכל‬
‫הקודמים‪ ,‬כדי לקרב את הדברים אל האדם‪ ,‬בחינת "ְו ַעל ְ ּדמּות‬                                ‫ַנ ְפְׁשָך ְל ַמ ַען ַח ֶּייָך" (דברים ל‪,‬ו)‪ .‬המונח חיים עתיד להיות‬

                                ‫ַה ִּכ ֵּסא ְ ּדמּות ְּכ ַמְר ֵאה ָא ָדם"‪.‬‬                                                        ‫מוסבר בפרק הבא‪.‬‬
‫‪ 5	 6‬פרק מז עוסק במונחים טעם ומישוש ודמיון‪ ,‬ובהבדלים‬                                       ‫‪ 5	 1‬פרק מב עוסק במשמעות הפיזית והרוחנית של המונחים חיים‬
                                                                                           ‫ומוות‪ ,‬במשמעותה העמוקה של תחיית המתים והדרך להשגת‬
                    ‫שביניהם לבין המונחים שמיעה וראייה‪.‬‬
   ‫‪ 	57‬פרק מח עוסק במונחים ראייה ושמיעה בתרגום אונקלוס‪.‬‬                                                                               ‫"חיים טובים"‪.‬‬
‫‪ 5	 8‬פרק מט עוסק בתיאור הנבואה באמצעות מלאכים כמייצגים‬                                     ‫‪ 5	 2‬פרק מג עוסק במונח כנף‪ ,‬הן במשמעות הסתר והשגחה כלפי‬
                                                                                           ‫האדם וכלפי המלאך‪ ,‬ומסביר גם את הפסוק שסופו אינו נזכר‪:‬‬
                     ‫שכלים נבדלים ובציון כנפיים למלאך‪.‬‬
         ‫‪ 5	 9‬הפסקאות המדויקות‪ :‬א‪,‬יח‪ ;4‬א‪,‬כח‪ ;1‬א‪,‬ח‪ ;3‬א‪,‬יג‪.2‬‬                                         ‫"ְוֹלא ִיָּכ ֵנף עֹוד מֹוֶריָך [ְו ָהיּו ֵעי ֶניָך רֹאֹות ֶאת מֹוֶריָך]"‪.‬‬
                                                                                           ‫‪ 5	 3‬פרק מד עוסק בבירור המונח עין הן במשמעות השגחה‪,‬‬
                                                                                           ‫העולה מן הפסוק "ְו ָהיּו ֵעי ַני ְו ִל ִּבי ׁ ָשם ָּכל ַה ָּי ִמים"‪ ,‬הן‬
   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107