Page 53 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫פתח דבר | דברים אחדים | מז‬ ‫וכיון שדברי ר' יהודה הם בשם בית שמאי ודברי‬
‫בית שמאי דחוים‪ ,‬לא אכפת לנו אמרו איך‬
‫מסופק האם ה' גוף בעל עין ויד ורגל ומעים כפי‬
‫שנאמר במקראות או שאינו גוף‪ .‬אבל אחדים‬ ‫שאמרו‪9.‬‬
‫ממי שמצאתי מאנשי ארץ מסוימת החליטו‬
‫שהוא גוף‪ ,‬וחשבו לכופר מי שאומר היפך זה‪,‬‬ ‫משמעות המושג "לימוד תורה"‬
‫וקראוהו מין ואפיקורוס‪ ,‬ותפשו דרשות ברכות‬
‫כפשטיהם‪ ,‬וכדומה לזה שמעתי על מקצת מי‬ ‫בימינו היו דוחים גישה זו בשצף קצף‪" ,‬עמארצות"‪,‬‬
‫שלא ראיתיו‪ .‬וכאשר ידענו את אלה המפסידים‬ ‫והמיושבים היו אומרים "בעל ביתיות"‪ 10,‬ואלו רבנו‬
‫מאוד‪ ,‬ושהם מסופקים‪ ,‬והם מדמים שהם חכמי‬ ‫הגדול לא כן עמו‪ .‬יודע הוא היטב את היקף החומר‬
‫ישראל‪ ,‬והם היותר סכלים בבני אדם ויותר תועים‬ ‫העצום שעל האדם מישראל ללמוד כדי לדעת את‬
‫מן הבהמות‪ ,‬וכבר נתמלאו מחותיהם פלאות‬ ‫מצוות ה' אלהיו‪ ,‬אשר על כך נצטוינו‪" ,‬ולמדתם אתם‬
‫והזיות ודמיונות נפסדות כנערים וכנשים‪ ,‬ראינו‬ ‫ושמרתם לעשותם" (דברים ה‪,‬א) – למידה הבאה לידי‬
‫שכן ראוי שנבאר בחבורינו ההלכתיים יסודות‬ ‫שמירה‪ ,‬למידה הדרושה לחיי יום יום‪ ,‬לבל יהיה האדם‬
‫הדת על דרך ההודעה‪ ,‬לא על דרך הלמידות‪ ,‬כי‬ ‫בור המדמה להיות ירא חטא‪ 11.‬יודע הוא רבנו רוחב‬
‫הלמידות על אותן היסודות דרוש לה בקיאות‬ ‫הקף ההכנות במדעים הלמודיים שחייב אדם ללמוד‬
‫במדעים רבים שאין חכמי התורה יודעים מהם‬ ‫כדי שיהא בו הכח והיכולת לחדור לעומק הדברים‬
‫מאומה‪ ,‬כמו שבארנו במורה [ח"א פרק לד‪ ,‬שבו‬ ‫שהוא חייב לדעתם‪ ,‬שהם "יסוד היסודות ועמוד‬
‫סקר את המדעים ההכשרתיים שחייב אדם ללמוד‬ ‫החכמות לדעת את ה"‪ 12.‬וכך מדגיש הרמב"ם יסוד‬
‫בטרם יעסוק במדעי האלוהות‪ .‬ראה שם ובהערה]‪.‬‬ ‫זה בכל מקום מאז שחר עלומיו‪ ,‬ואם אפשר לומר‪,‬‬
‫ולפיכך העדפנו שיהו הדברים האמתיים מקובלים‬ ‫מאז הכירו את בוראו ועד אחרית ימיו‪ 13.‬וכך כתב כבר‬
‫אצל הכל לא פחות מזה‪ ,‬ולפיכך הזכרנו בהקדמת‬ ‫בתחלת פירושו למשנה סוף מסכת ברכות‪" ,‬כי חשוב‬
‫חבור המשנה יסודות [‪ ,]...‬כלומר מה שקשור‬ ‫אצלי להסביר יסוד מהיסודות יותר מכל דבר אחר שאני‬
‫ביחוד‪ ,‬ובעולם הבא‪ ,‬עם שאר היסודות‪.‬וכך עשינו‬ ‫מלמד"‪ ,‬ועד אחרית ימיו‪ ,‬בחברו ספרו זה [‪ ]...‬כלום‬
‫גם בחבור הגדול הנקרא משנה תורה [‪ ]...‬והזכרנו‬ ‫מסוגלים אנו לחדור לעומק דבריו אלה שהוא חוזר‬
‫כל הכללים הדתיים והמשפטיים‪ ,‬מתוך מטרה‬ ‫עליהן גם בפתיחתו לספרו הגדול "משנה תורה"?‬
‫שיהו אותם הנקראים תלמידי חכמים או גאונים‬ ‫דומה שכולנו קוראים אותן כמלהג לחש לסגולה ולא‬
‫או איך שתרצה לקרוא אותם‪ ,‬בונים את פרטי‬
‫הדינים על יסודות משפטיים [‪ .]...‬וכל זה נבנה‬ ‫יותר‪.‬‬
‫על יסודות דתיים‪ .‬ולא ישליכו ידיעת ה' אחרי‬
‫גום‪ ,‬אלא ישימו שאיפתם הגדולה והשתדלותם‬ ‫ומכאן באה התקפתו העזה של רבנו על אותם‬
‫המתקדשים והמטהרים‪ ,‬הלוך וטפוף ילכו‪ ,‬האומרים‬
‫במה שיביאם לשלמות ויקרבם לבוראם‪18.‬‬ ‫אל תגש בי כי קדשתיך‪ ,‬אשר נדמה להם שהם יודעים‬
‫לישא וליתן במלחמתה של תורה‪ ,‬ולמה לי לומר מלים‬
‫ראה שם מהדורתי‪ .‬ולפיכך תקנו לנו אנשי כנסת הגדולה‬ ‫משלי‪ ,‬אביא לשון רבנו כלשונו ודיי‪ .‬וז"ל בפתיחתו‬
‫[לפי שטת רבנו בהלכות תפלה פ"א ה"ד] בברכת‬
‫אמת ויציב‪" ,‬אשרי איש אשר ישמע אל מצוותיך"‪.‬‬ ‫למאמרו הנפלא‪ 14‬מאמר תחית המתים‪:‬‬
‫העשייה המופשטת באברים החיצוניים עדיין אינה‬
‫הכל‪ .‬לא זכה ל"אשרי" מפי אנשי כנסת הגדולה אלא‬ ‫וכאשר נחלצנו לכך [לחבר את ספר "משנה‬
‫מי ששומע אל המצוות‪ 19.‬מי שחש אותן באדמיותו או‬ ‫תורה"]‪ 15,‬ראינו שאין מן הצדק ש ִנגש‪ 16‬למה‬
‫כלשון התורה "בצלם אלוהים" אשר בו‪ ,‬וכפי שהגדיר‬ ‫שרצינו לבאר ולקרב פרטי הדינים [דיני התורה‬
‫רבנו את הדבר היטב בחבורו בהלכות אסורי ביאה‪,‬‬ ‫והלכותיה ומשפטיה]‪ ,‬ואניח יסודותיו מוזנחים‪,‬‬
‫"שאין צדיק גמור אלא בעל החכמה שעושה מצות‬ ‫לא אבארם ולא אדריך לאמתתם‪ 17,‬ובפרט כאשר‬
‫אלו ויודען"‪ 20,‬וברור כי כוונתו ב"בעל החכמה"‪21,‬‬ ‫מצאנו אחד המדמים שהוא חכם ושהוא מחכמי‬
‫מי שידע את ה' והכיר את בוראו ידיעה אמתית כפי‬ ‫ישראל באמת‪ ,‬ושהוא יודע דרך הלכה‪ ,‬וישא ויתן‬
‫במלחמתה של תורה מנעוריו לפי דמיונו‪ ,‬והוא‬