Page 51 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 51

‫פתח דבר | למה רמב"ם? | מה‬

‫בעיסוק בציוויי ה' יתעלה על פני עיסוק בהבלי העולם הזה‪,‬‬                                     ‫היה גורל האמונה‪ ,‬לולא עבודתו הקדושה הזאת אשר עבד‬
‫כאילו אתה מתעסק בו יתעלה ולא בשום דבר אחר‪ .‬ואם אתה‬                                        ‫בה במסירות נפש כל כך ואשר סבל עליה סבלות כל כך‬
‫מתפלל בהנעת שפתיך כאשר אתה פונה אל הקיר וחושב על‬                                          ‫נוראה‪ ,‬אשר רק נפש קדושה כנפשו הגדולה היתה יכולה‬
‫המקח והממכר שלך‪ ,‬וקורא בתורה בלשונך ולבך עוסק בבניין‬                                      ‫לעבור עליה בכל כך דרך נועם ושלום‪ ,‬ומפעלו זה גרם שב"ה‬
‫ביתך בלי שתתבונן במה שאתה קורא‪ ,‬וכיוצא בזה בכל מצוה‬                                       ‫בכלל תמה ונכרתה אמונת טעות זו מלב האומה כולה‪ ,‬ונקבע‬
‫שתעשה‪ ,‬אתה עושה אותה באבריך כמו החופר בור באדמה‬                                           ‫יסוד בכל לב בעיקר הדת‪ ,‬להאמין באמונה שלמה שהקב"ה‬
‫או חוטב עצים מן היער‪ ,‬בלי להתבונן על משמעות הפעולה‬                                        ‫אין לו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף ואין לו שום דמיון כלל‪.‬‬
‫הזו‪ ,‬לא מי ציווה אותה ולא מה תכליתה – אל תדמה בנפשך‬                                       ‫וד' יודע עד איזה דרגה של הבל והזיה היתה יכולה הטעות‬
‫שהגעת אל התכלית‪ ,‬אלא אתה תהיה אז קרוב למי שנאמר‬                                           ‫של אמונת ההגשמה להגיע לולא בא רבינו להציל את נשמת‬
‫עליהם ' ָקרֹוב ַא ָּתה ְּב ִפי ֶהם‪ְ ,‬וָרחֹוק ִמִּכ ְליֹו ֵתי ֶהם' (ירמיהו יב‪,‬ב)"‬          ‫האמונה ממצולות הטעיה הזאת‪ ,‬ועד כמה היתה הכפירה‬
                                                                                          ‫והשלילה אוכלת אותנו אלמלי היה המצב של האמונה‬
                                                  ‫(ג‪,‬נא)‪.‬‬                                 ‫כל כך המוני וגס גם בדורות אשר המדעים וחופש הדעות‬
‫‪" 1	 1‬כוונת כל התורה שני דברים‪ ,‬והם תקינות הנפש ותקינות‬                                   ‫התפשטו בהמון במדה כל כך גדולה‪ ,‬והדבקות של קדושת‬
‫הגוף‪ .‬תקינות הנפש תהיה בכך שתוׂשגנה להמון דעות נכונות‬                                     ‫התורה והמסורת היא כל כך רפה בלב המונים רבים‪ ,‬ואיך‬
‫כפי יכולתם‪ ...‬תקינות הגוף תהיה בתקינות מצבי חייהם אלה‬                                     ‫היתה ההרגשה הכללית כלפי האמונה בכללה לולא קדם‬
                                                                                          ‫רבינו הגדול להופיע עליה באור טהרתו הנפלאה"‪ .‬לצערנו‬
                                         ‫עם אלה" (ג‪,‬כז)‪.‬‬                                  ‫גם כיום נפוץ השימוש בקמיעות‪ ,‬תפילות בציוני קברים‪,‬‬
                    ‫‪ 1	 2‬הקדמה לפה"מ‪ ,‬עמ' כא (מהד' קאפח)‪.‬‬                                 ‫"נרות קדושים"‪ ,‬ביקורים (יקרים בדרך כלל) אצל "רבנים"‬
‫‪ 1	 3‬המצב הרבני בזמנו של הרמב"ם היה קשה מאוד‪ ,‬והוא מבקר‬                                   ‫עושי ניסים‪ ,‬הענקת סמכות רבנית בתחומים שאינם הלכתיים‬
‫קשות את בני דורו‪ .‬בהקדמתו ל"משנה תורה"‪ ,‬פסקה לז‪,‬‬                                          ‫וכיוצא בזה‪ ,‬הזרים מאוד לקרבת ה' שבמשנת הרמב"ם‪ ,‬ואלו‬
‫הוא רומז‪ְ" :‬ו ָא ְב ָדה ָח ְכ ַמת ֲח ָכ ֵמינּו ּו ִבי ַנת ְנבֹו ֵנינּו ִנ ְס ַּת ְּתָרה"‬
‫(על פי ישעיהו כט‪,‬יד)‪ .‬וראו למשל‪" :‬מאלה הטוענים שהם‬                                                                         ‫דברים שהוא נאבק נגדם‪.‬‬
‫חכמי ישראל" (מו"נ ב‪,‬ו); מאמר תחיית המתים‪ ,‬עמ' עא‬                                          ‫‪See Moshe Idel, Kabbalah: New Perspectives (New 	4‬‬
‫(מהד' קאפח); "כאשר מצאנו אחד המדמים שהוא חכם‬
‫ושהוא מחכמי ישראל באמת‪ ,‬ושהוא יודע דרך הלכה ויישא‬                                                                                 ‫‪.Haven, 1988), p. 253‬‬
‫וייתן במלחמתה של תורה מנעוריו לפי דמיונו‪ ,‬והוא מסופק‬
‫האם ה' בעל גוף בעל עין ויד ורגל ומעיים כפי שנאמר‬                                          ‫	‪ 5‬ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬מלכים ומלחמות יב‪,‬א‪ ,‬ושימו לב לניסוחים‬
‫במקראות או שאינו גוף"‪ .‬וכן בהמשך העמוד שם‪ .‬וראו פה"מ‬                                      ‫"ְו ַי ַח ְזרּו ֻּכָּלם ְל ַדת ָה ֱא ֶמת"‪ ,‬ובהמשך‪ ,‬בסוף הספר‪ְ" :‬וֹלא ִי ְה ֶיה‬
                                                                                          ‫ֵע ֶסק ָּכל ָהעֹו ָלם ֶאָּלא ָל ַד ַעת ֶאת יי ִּב ְל ַבד‪ּ .‬ו ְל ִפי ָכְך ִי ְהיּו ֲח ָכ ִמים‬
                                             ‫בכורות ד‪,‬ד‪.‬‬                                  ‫ְּגדֹו ִלים"‪ .‬כמובן‪ ,‬משנתו זו פרוסה ברחבי כתביו‪ ,‬ובספרי‬
‫‪ 1	 4‬ראו הרב יוסף קאפח‪" ,‬לימודי חול במשנת הרמב"ם"‪ ,‬תחומין‬
‫ב (תשמ"א)‪ ,‬עמ' ‪ ,251-242‬המובא גם בק"י‪ ,‬כתבים‪ ,‬כרך ב‪,‬‬                                                                                       ‫הארכתי‪.‬‬
                                                                                          ‫	‪ 6‬סדר אליהו רבה‪ ,‬פרק י‪ ,‬עמ' ‪ .48‬אפשר להבין את המונח סגולת‬
                                           ‫עמ' ‪.596-587‬‬                                   ‫ישראל כתכונה מוטבעת‪ ,‬ואכן לפי ריה"ל סגולת ישראל היא‬
‫‪ 1	 5‬עיינו היטב במו"נ ג‪,‬נא‪ ,‬במשל הארמון ודרגות הקרבה לאל‪,‬‬                                 ‫תורשתית‪ ,‬ולכן המתגייר אינו שווה ליהודי‪ ,‬ולמשל אינו יכול‬
‫כשהנבואה היא הדרגה השביעית‪ ,‬והחכמים במעשה המרכבה‬                                          ‫להפוך לנביא (הכוזרי א‪:‬כז‪ ,‬צה‪ ,‬קטו)‪ .‬ואפשר להבין את‬
‫הם בדרגה השישית‪ .‬ראוי לציין כי לדעתי‪ ,‬משל הארמון‬                                          ‫המונח כאוצר (וראו ספורנו שמות יט‪,‬ה)‪ ,‬ואכן‪ ,‬לעומת ריה"ל‪,‬‬
‫מדבר על דרגות בתוך עולמו של היהודי‪ .‬על אריסטו‪ ,‬כמי‬                                        ‫הרמב"ם סבור שסגולת ישראל היא התורה‪ ,‬והגר המקבל עליו‬
‫ששלם מוסרית ומדעית‪ ,‬הרמב"ם אומר באופן חריג ‪" :‬דעת‬                                         ‫את התורה שווה ליהודי‪" ,‬אין כאן הפרש בינינו ובינך" הוא‬
‫אריסטו – היא תכלית דעת האדם‪ ,‬מלבד מי שנשפע עליהם‬                                          ‫כותב לעובדיה הגר (שו"ת הרמב"ם‪ ,‬רצג; אף תכונות ישראל‬
‫השפע האלוהי עד שישיגו אל מעלת הנבואה‪ ,‬אשר אין מעלה‬                                        ‫כביישנים רחמנים וגומלי חסדים (איסורי ביאה יט‪,‬יז)‪ ,‬באים‬
‫למעלה ממנה" (איגרות‪ ,‬מהד' שילת‪ ,‬עמ' תקנג)‪ .‬כמובן‪ ,‬אין‬                                     ‫מן התורה‪ַ " :‬זְרעֹו ֶׁשְּל ַא ְבָר ָהם ָא ִבינּו‪ְ ,‬ו ֵהם ִיְׂשָר ֵאל‪ֶׁ ,‬ש ִהְׁשִּפי ַע‬
‫מדובר בחכמה בלבד‪ ,‬כאוסף ידיעות של פיזיקאי‪ ,‬אלא על‬                                         ‫ָל ֶהם ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא טֹו ַבת ַהּתֹוָרה‪ְ ,‬ו ִצָּום ְּב ֻחִּקים ּו ִמְׁשָּפ ִטים‬
‫חיים בחכמה שהיא חלק ממעשיים מוסריים ומתודעה נכונה‪.‬‬                                        ‫ַצ ִּדי ִקים ‪ַ -‬ר ֲח ָמ ִנים ֵהם ַעל ַהּ ֹכל" (עבדים ט‪,‬ח)‪ .‬ולגבי נבואה –‬
‫לדעת הרמב"ם‪ ,‬אין האדם יכול להיות פיזיקאי דגול בלא‬                                         ‫אין היא בלעדית לעם ישראל‪ ,‬ואף גויים יכולים להיות נביאים‬
                                                                                          ‫(איגרות‪ ,‬מהד' שילת‪ ,‬עמ' קלח)‪ .‬ומאלפת היא תשובת הרב‬
                             ‫להיות בעל מעלות מידותיות‪.‬‬                                    ‫קאפח‪ ,‬אולי הרמב"מיסט המובהק ביותר במאה העשרים‪,‬‬
                            ‫‪ 1	 6‬תשובה פרק י; מו"נ א‪,‬לד‪-‬לה‪.‬‬                               ‫לראש הממשלה דאז‪ ,‬דוד בן גוריון‪ ,‬ראו ק"י‪ ,‬כתבים עמ'‬
‫‪ 1	 7‬שמיטה ויובל יג‪,‬יג‪ .‬זו ההלכה האמצעית בספר "משנה תורה"‪.‬‬                                 ‫‪ ,1091-1087‬הבאתי בספרי (בהערה הבאה) ‪ ,‬עמ' ‪.220-219‬‬
‫‪ 1	 8‬ראו ג‪,‬נא במשל הארמון בדרגה השלישית‪ ,‬שהמקיימים מצוות‬                                  ‫	‪ 7‬להרחבה‪ ,‬ראו ספרי "גם הם קרויים אדם – הנכרי בעיני‬
‫באופן טכנוקרטי הם "עמי הארץ העוסקים במצוות" (נכתב‬
‫בעברית!)‪ .‬וראו השוואתו של הרמב"ם בא‪,‬לו‪ 6‬שהמתפלל‬                                                       ‫הרמב"ם"‪ ,‬אוניברסיטת בר־אילן‪ ,‬רמת־גן ‪.2016‬‬
‫לאל ומאמין שיש לאל רגשות גרוע ממי שעובד עבודה זרה‬                                                        ‫‪ 	8‬לאו שטראוס‪ .‬ראו ספרו‪ .‬וראו ק"נ‪,‬שטראוס‪.‬‬
                         ‫היודע שהפסל רק מייצג את האל‪.‬‬
‫‪ 	19‬ראו ג‪,‬נד‪" ,8‬ובה האדם אדם"‪ ,‬ומהלך הפרק עד סופו‬                                         ‫	‪ 9‬כגון‪ְ" :‬וזֹו ִהיא ָח ְכ ַמת ֶחְׁשּבֹון ְּתקּופֹות ּו ַמ ָּזלֹות‪ּ ,‬ו ְס ָפִרים ַרִּבים‬
                                                                                                         ‫ִחְּברּו ָּבּה ַח ְכ ֵמי ָי ָון" (יסודי התורה ג‪,‬ה) ועוד‪.‬‬
                                       ‫במנהיגות הארצית‪.‬‬
                                                                                          ‫‪" 1	 0‬ודע שכל מעשה העבודות הללו‪ ,‬כמו קריאת התורה‬
                                                                                          ‫והתפילה ועשיית שאר המצוות‪ ,‬אין תכליתו אלא שתתאמן‬
   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55   56