Page 47 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 47

‫מא‬

                         ‫למה רמב"ם?‬

‫מנחם קלנר *‬

                                                   ‫א‬

‫אבן פקודה‪ ,‬בספרו "תורת חובת הלבבות"‪ ,‬הרמב"ם‬           ‫קורא יקר‪ ,‬אתה עומד לקרוא חיבור סבוך בפילוסופיה‬
‫ניסח אותה ביתר עוז‪ ,‬במוחלטות יתרה ובסמכותיות‬          ‫יהודית‪ ,‬וייתכן שאתה שואל את עצמך‪ :‬למה לי לטרוח‬
‫רבה עד מאוד; שנית‪ ,‬שיש לחלק מן המצוות התבוניות‬        ‫לעשות זאת? בהקדמה קצרה זו‪ ,‬אני מבקש להשיב‬
‫הללו הגדרות מפורטות ביותר בעלות מעמד דוגמטי‬
‫במובן המחמיר ביותר של המונח‪ .‬הטענה השנייה‬                                                   ‫על שאלתך‪.‬‬
‫היתה חסרת תקדים ביהדות ושינתה את פניה של הדת‪.‬‬
                                                      ‫הבה נתחיל בניסוי מחשבתי‪ :‬כיצד היתה נראית‬
‫לולא עיצב הרמב"ם בכל תוקף סמכותו תפיסה שלמה‬                                    ‫היהדות בלעדי הרמב"ם?‬
‫המשלבת יהדות ומדע‪ ,‬הן בספר שלפניך הן בפרקים‬
‫הפותחים את ספר "משנה תורה"‪ ,‬כמה מרחב היה‬              ‫לולא כתב הרמב"ם את "משנה תורה"‪ ,‬החיבור‬
‫מאפשר העולם היהודי ליהודים רציונליים בימי‬             ‫הראשון השיטתי והמקיף שנכתב בהלכה היהודית‪,‬‬
‫הביניים והיום? העולם היהודי שאנו חיים בו מתפשט‬        ‫האם היו לבאים אחריו‪ ,‬ר' יעקב בן אשר‪ ,‬מחבר‬
‫באופן דרמטי למגוון רחב של תורות סוד שונות‬             ‫"ארבעה טורים"‪ ,‬ור' יוסף קארו‪ ,‬מחבר "שולחן ערוך"‪,‬‬
‫ומשונות‪ ,‬הזרות מאוד לקרבת ה' שבמשנת הרמב"ם‪.‬‬           ‫החזון והעוז להתחיל במה שמתפרש כחידוש מהפכני?‬
‫בלא סמכותו של הרמב"ם‪ ,‬לא היה אפשר לעצב גישה‬
‫יהודית בריאה למי שמשוכנעים שמהות האדם היא‬             ‫"משנה תורה" הוא מהפכני משלוש נקודות מבט‪:‬‬
‫השימוש בתבונתו‪ ,‬שהיא "צלם אלוהים" שבו‪ ,‬ולכן‬           ‫הוא מקיף את כל העניינים בהלכה היהודית‪ ,‬כולל‬
‫צריך האדם להשתמש בתבונתו באופן מושכל ומתוך‬            ‫תחומים נרחבים של עשייה יהודית שלא היו ישימים‬
‫אחריות עצמית‪ 2.‬לדעת הרמב"ם‪ ,‬באהבת ה' מודגשים‬          ‫בימי הרמב"ם; הוא שיטתי‪ ,‬כמעט גיאומטרי בגישתו‬
‫ההכרה והבירור המחשבתי‪ ,‬ולא אשליית הדמיון‬              ‫(מורגל אני לומר לתלמידיי שספר "משנה תורה"‬
‫והריגוש המיסטי‪ ,‬המביאים ליצירת אלוהים בצלמו‬           ‫הוא יישום של תוכן יהודי‪ ,‬ההלכה‪ ,‬במסגרת יוונית‪,‬‬
‫של האדם במושגי חוויה אנושיים‪ ,‬המביאים לידי‬            ‫שיטתיות ואקסיומטיות); הוא הכרעתי‪ ,‬כלומר אינו‬
‫ציפיות שווא‪ .‬רק על יסוד הכרה ביקורתית זו‪ ,‬יכולה‬       ‫מתאר את ההלכה לפי דעת הרמב"ם אלא את ההלכה‬
‫להיווצר חווית אמת‪ ,‬שבאחריתה ייטול האדם על עצמו‬        ‫המוחלטת‪ .‬זה דבר מהפכני מכל הבחינות‪ ,‬ובלי‬
‫אחריות לתיקון עצמו ולתיקון העולם באופן מעשי‬           ‫תקדימים מהפכניים כמותו‪ ,‬סביר שלא היה לפוסקים‬
‫בדרך הטבע‪ .‬ב"מורה הנבוכים"‪ ,‬הרמב"ם מציג לעולם‬
‫היהודי ניסוח תבוני של תורת הסוד של ה"פרדס"‪,‬‬                    ‫הבאים אחריו אומץ לעשות את מה שעשו‪.‬‬
‫"מעשה בראשית" ו"מעשה מרכבה"‪ ,‬כחלופה לתורות‬
‫סוד מיסטיות ואנטי רציונליות‪ .‬לולא מעשהו זה‪ ,‬כלום‬      ‫לולא הגדיר הרמב"ם את עיקרי היהדות על בסיס‬
‫לא היה העולם היהודי רואה רק בזרמים של הקבלה‬           ‫דוגמטי תקיף (שלושה־עשר עיקרים)‪ 1,‬ספק אם אפשר‬
                                                      ‫היה לדבר על אורתודוקסיה יהודית (‪ orthos‬ו‪ ,doxos‬הן‬
                            ‫ביטוי יהודי‪ ,‬ותו לא?‪3‬‬     ‫אמונות ישרות) במובן טכני של המונח‪ .‬הרמב"ם ביסס‬
                                                      ‫את כובד משקלה של סמכותו הרבנית על שתי טענות‪:‬‬
‫לחלופין‪ ,‬אם צודקת הטענה ההפוכה‪ ,‬שהקבלה‬                ‫ראשית‪ ,‬שיש ליהדות תחום של מצוות הפונות אל‬
‫נעשתה פומבית כתגובת מטוטלת למשנת הרמב"ם‪4,‬‬             ‫התבונה‪ .‬ואף על פי שהקדים אותו בטענה זו ר' בחיי‬
‫האם העולם היהודי היה נוטה לדרכים מיסטיות פחות‬
‫מנטייתו כיום? לפי טענה זו‪ ,‬יהודים עסקו במיסטיקה‬       ‫	* פרופ' מנחם קלנר הוא מומחה בעל שם עולמי להגות יהודית‬
‫מאז ומתמיד‪ ,‬אך בשקט ובהצנע‪ ,‬לא בפומבי‪ .‬האתגר‬
‫שהעמידה כנגדה היהדות הקפדנית והרציונליסטית‬            ‫בימי הביניים ולהגותו של הרמב"ם בפרט‪ .‬הוא פרופסור‬
‫שהציג הרמב"ם‪ ,‬כפה על המיסטיקה לצאת מן‬
                                                      ‫אמריטוס למחשבת ישראל באוניברסיטת חיפה וראש התכנית‬

                                                      ‫הבינתחומית בפילוסופיה ובהגות יהודית במרכז האקדמי‬

                                                      ‫שלם‪ .‬פרסם ספרים ומאמרים רבים‪ .‬שלושה מהם נזכרים‬

                                                                                                  ‫בהקדמה ‪ ‬זו‪.‬‬
   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51   52