Page 44 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫לח | פתח דבר | נחום אליעזר רבינוביץ׳‬

‫אין ספק שהמאמינים בהתקדמות צודקים‪ .‬העולם‬ ‫השפיעו על רוב העולם‪ ,‬אלא גם היחס לעבדות‪ ,‬היחס‬
‫מתקדם‪ .‬אמנם יחד עם ההתקדמות – גם הרוע אוגר‬ ‫לחלש‪ ,‬הרעיון של יום מנוחה שבועי‪ ,‬ועוד ועוד‪.‬‬
‫כוחות חדשים; ברם בכל זאת העולם מתקדם במישור‬
‫המוסרי והערכי‪ .‬בעולם המודרני התעצמו מאוד‬ ‫אולם יש לעמוד על כך שהרעיונות אינם מנוסחים‬
‫היכולות וכישרון המעשה של בני האדם‪ .‬נפתחה לפני‬ ‫בצורה של ציוויים מחייבים‪ .‬הסיבה לכך היא שעולם‬
‫האדם האפשרות לפעול לטובה‪ ,‬ובמקביל‪ ,‬חס ושלום‪,‬‬ ‫ההגות מעצם טיבו מתפתח‪ ,‬ככל שאדם לומד יותר‬
‫גם לרעה‪ ,‬במידה שמעולם לא היתה לו‪ .‬אדם יכול היום‬ ‫ומכיר יותר את המציאות‪ .‬האדם נברא עם כוח שכלי‬
‫במגע אצבע להחריב עולם ומלואו‪ ,‬ומאידך – להמציא‬ ‫היכול לחדור לתוך סתרי הבריאה‪ .‬הדחיפה להכרת‬
‫טובה להמונים‪ .‬עובדה זו מהווה גם אתגר וגם ניסיון‬ ‫המציאות והטבע היא כוח עצום להעמקת החשיבה‬
‫בממדים שלא היו כמותם‪ ,‬ומטילה אחריות עצומה‬
‫של בני האדם‪ .‬זהו תהליך מתמשך ואין־סופי‪.‬‬
‫על כל אדם‪.‬‬
‫האנושות הולכת ומגלה עד כמה בריאתו של ה'‬
‫מטרת התורה היא לפתוח בפני בני האדם את‬ ‫עוטפת בתוכה נסתרות שהדורות הקדמונים לא יכלו‬
‫האפשרויות האינסופיות הטמונות בבריאה‪ ,‬ולשם כך‬ ‫לשער‪ ,‬ואף נו ָצרים תנאים שמכוחם בני אדם מסוגלים‬
‫נדרש חופש רעיוני‪ .‬אדרבה‪ ,‬הבדלי גישה הם פוריים‬ ‫להעמיק הרבה מעבר למה שהעמיקו בדורות הקדומים‪,‬‬
‫להתפתחות המחשבה‪ .‬זאת ועוד – חופש הבחירה‬ ‫ולגלות סודות בריאה מפתיעים‪ .‬התורה לא הגבילה את‬
‫בתחום המעשה הוא המאפשר לאדם להתעלות‬ ‫עולם המחשבה בתוך גבולות מאוד מוגדרים‪ .‬הגבלת‬
‫ולהתפתח‪ ,‬וחופש הבחירה מעוגן בחופש בתחום‬ ‫עולם המחשבה בגבולות מוגדרים – כפי שעשו דתות‬
‫מסוימות – היא טרגדיה שאין כמותה‪ ,‬כי בכך גוזרים‬
‫הרעיוני‪.‬‬ ‫על רוח האדם להיות כאילו כלואה בתוך בית סוהר של‬
‫תקופות קודמות‪ ,‬ולא ניתנת לאדם האפשרות להתקדם‬
‫אמנם שונה תחום המעשה מעולם הרעיונות‪ .‬בתחום‬ ‫אל מעבר להשגות של אותם דורות‪ .‬זאת אינה מטרת‬
‫המעשה הציוויים הם הכרחיים‪ ,‬כי בחירה מוטעית או‬
‫עשיית מעשים שיש בהם נזק יכולה להביא חורבן לא‬ ‫התורה בשום פנים ואופן‪.‬‬

‫רק על האדם הפרטי אלא על העולם כולו‪.‬‬

‫ב‬

‫מתמודדים עם השאלות האלה הן ברמה פילוסופית‬ ‫היהדות הנחילה לעולם רעיונות רבים‪ ,‬ומצד שני יש‬
‫מופשטת והן ברמה מעשית – איזה שלטון מביא את‬ ‫רעיונות שהעלו חכמי אומות העולם‪ ,‬וכבר לימדנו‬
‫שתי התוצאות הללו בצורה הטובה ביותר‪ .‬אין ספק‬ ‫הרמב"ם‪" :‬שמע האמת ממי שאמרה"‪ 3.‬למשל‪ ,‬עיקרון‬
‫שניתן ללמוד דברים אלה משיטות שהתפתחו באומות‬ ‫גדול בתורה ובהלכה הוא שכל מבנה חברתי‪ ,‬כהנהגת‬
‫המתקדמות בעולם‪ .‬לימוד זה‪ ,‬של יישום שיטת דרכי‬ ‫עיר או מדינה‪ ,‬צריך להיות מתוכנן כך שישקף את‬
‫הממשל‪ ,‬אינו רק לימוד טכני‪ ,‬שכן הוא נושא בחובו‬ ‫רצון הציבור ודעתו‪ .‬ברם היישום המעשי של עיקרון‬
‫זה אינו מוגדר בשום מקום‪ .‬במשך הדורות היו אצל‬
‫גם משמעויות וערכים מוסריים‪.‬‬ ‫היהודים מערכות שונות לבחירת מנהיגי הציבור‪ ,‬ולא‬
‫תמיד היו אלו המערכות המוצלחות ביותר שיכולות‬
‫ההיסטוריה של הרעיונות ושל המעשים מוכיחה‬ ‫להיות‪ .‬כל העולם התרבותי מתמודד עם בעיה זו – מהי‬
‫שכאשר נולדים רעיונות חדשים‪ ,‬חולף זמן מה עד‬ ‫שיטת הממשל העשויה להגשים בצורה המיטבית את‬
‫שהם חודרים לתוך החברה ומשפיעים על תנאי החיים‪.‬‬ ‫רעיון השוויון ואת הצורך ביעילות שלטונית‪ ,‬המספקת‬
‫כל עוד נשמרים הגבולות המעשיים והדברים נעשים‬ ‫את צורכי הציבור כולו‪ ,‬בלי אפליה‪ .‬כבר מאות שנים‬
‫בזהירות ובהדרגה – השינויים הללו יכולים להיות‬

‫לטובה‪ ,‬ובדרך כלל הם מביאים ברכה‪.‬‬