Page 43 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫לז‬

‫אמונות ודעות‬

‫נחום אליעזר רבינוביץ' *‬

‫א‬

‫שומר מצוות יכול לאכול אצל יהודי שומר מצוות אחר‪.‬‬ ‫מושגי היסוד של האמונה היהודית‪ ,‬כגון ייחוד ה'‬
‫אולם בתחום המחשבה תמיד היו הבדלים גדולים בין‬ ‫ובחירת ישראל‪ ,‬יסודם במקרא‪ .‬העיסוק בענייני‬
‫הוגים יהודיים שונים‪ .‬ענייני אמונות ודעות‪ ,‬אין בהם‪,‬‬ ‫אמונות ודעות הוא קדום‪ .‬בתלמוד מסופר על "ארבעה‬
‫מבחינה עקרונית‪ ,‬מושג של פסיקה‪ ,‬מלבד בעיקרי‬ ‫שנכנסו לפרדס"‪ ,‬וברור שמדובר על עניינים מסוג אלו‬
‫האמונה שמנה הרמב"ם; ויש מהראשונים שנחלקו‬ ‫המכונים בימינו "לימודי מחשבה" – לימוד עקרונות‬
‫האמונה בצורה עיונית‪ .‬בניגוד לפסיקת הלכה‪ ,‬שהיא‬
‫עליו אף באלו‪.‬‬ ‫תחום עיסוק מובהק של הרבנים‪ ,‬התחום של ענייני‬
‫אמונות ודעות אינו מסור רק לרבנים‪ .‬אולם למעשה‪,‬‬
‫הרמב"ם מדגיש כי הבסיס של כל התורה כולה הוא‬ ‫במשך הדורות עסקו רק יחידי סגולה במחשבה דתית‬
‫חופש הבחירה של האדם‪ ,‬אמנם בגבולות מסוימים‪,‬‬ ‫מופשטת – בניגוד לחשיבה הלכתית מעשית – והציבור‬
‫אבל במרחב עצום‪ .‬אלמלא יכול היה האדם לבחור‪,‬‬ ‫הרחב‪ ,‬ואפילו רוב החכמים‪ ,‬נמנעו מלעסוק בתחום זה‪.‬‬
‫מה מקום יש לכל ציוויי התורה? בנוסף לעיקרון זה‬
‫קבע הרמב"ם בצורה ברורה שיש עוד שלושה עשר‬ ‫העיסוק במחשבה מושפע גם מדרכי החשיבה של‬
‫עיקרים של האמונה; אך יש שכללו אותם בשלושה‬ ‫ההגות הכללית‪ .‬כך לדוגמה אנו מוצאים שחכמי‬
‫עיקרים בלבד‪ :‬מציאות האל‪ ,‬מתן תורה ושכר ועונש‬ ‫ישראל בימי הביניים שאלו מהוגים ערביים רעיונות‬
‫(רבי יוסף אלבו בספר העיקרים); עיקרון אמונה יסודי‬ ‫פילוסופיים שמקורם בדברי חכמי יוון העתיקה‪.‬‬
‫נוסף הוא בחירת ישראל‪ .‬אבל ביחס לשאר ענייני הגות‬ ‫ברור שחכמי ישראל אימצו רק רעיונות שהתאימו‪,‬‬
‫ומחשבה‪ ,‬אומר הרמב"ם במפורש שכל דבר שאין לו‬ ‫לדעתם‪ ,‬למסורת היהודית‪ ,‬ואשר מצאו להם סימוכין‬
‫השלכה למעשה‪ ,‬לא שייכת בו פסיקה ואין לגביו‬ ‫גם במקורות יהודיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬לאורך הדורות היתה‬
‫גם מסורת של מחשבת סוד בעלת שורשים עתיקים‪.‬‬
‫סמכות מחייבת‪:‬‬ ‫אמנם קשה לדעת עד כמה מסורת זאת היתה מושלמת‬
‫ורציפה‪ ,‬הואיל והדברים לא היו פתוחים בפני כלל‬
‫וכבר אמרתי לך לא פעם שאם נחלקו חכמים‬
‫באיזה השקפה ודעה שאין תכליתה מעשה מן‬ ‫החכמים‪.‬‬

‫המעשים – הרי אין לומר שם הלכה כפלוני‪1.‬‬ ‫יש לעמוד על שוני מרכזי בין עולם המחשבה לעולם‬
‫המעשה‪ ,‬שהוא תחומה של ההלכה‪ .‬בעולם המעשה‬
‫אמנם היו שחלקו על כך‪ ,‬אבל בעלי ההלכה‪ ,‬בעקבות‬ ‫יש סמכות‪ ,‬מחויבות ופסיקה‪ .‬למשל‪ ,‬למרות מחלוקות‬
‫הרמב"ם‪ ,‬הקפידו תמיד להדגיש שאין לקבוע חובה‬ ‫שונות – בסופו של דבר הלכות כשרות הן אותן הלכות‬
‫בדברים של אמונה ומחשבה‪ ,‬מעבר לי"ד עיקרים‬ ‫כשרות בכל החוגים של שומרי התורה‪ ,‬וגם אם יש‬
‫(הבחירה החופשית ושלושה עשר העיקרים הנוספים)‪.‬‬ ‫הבדלים מסוימים – הם אינם גדולים‪ ,‬ולכן כל יהודי‬

‫לתפיסה זו שורשים בדברי הגאונים‪ ,‬כגון בתשובת‬ ‫ * הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ' הוא ראש ישיבת "ברכת‬
‫רב האי גאון‪:‬‬ ‫משה" במעלה אדומים‪ ,‬פוסק חשוב‪ ,‬ומגדולי המומחים‬
‫והפרשנים בדורנו על הרמב"ם‪ .‬מחבר ספרים רבים "מלומדי‬
‫דברי אגדה – לאו כשמועה הם‪ ,‬אלא כל אחד דורש‬ ‫מלחמה"‪" ,‬עיונים במשנתו של הרמב"ם"‪" ,‬שיח נחום –‬
‫מה שעלה על לבו‪ ,‬כגון אפשר ויש לומר‪ ,‬לא דבר‬ ‫שו"ת על סדר השולחן ערוך"‪" ,‬מסילות בלבבם – פרקי‬
‫הגות‪ ,‬היחיד החברה והמדינה בראי התורה"‪" ,‬סבירות‬
‫חתוך‪ ,‬לפיכך אין סומכין עליהן‪2.‬‬ ‫והסתברות בספרות חז"ל והראשונים" ועוד‪ .‬גולת הכותרת‬
‫של מפעלו‪ ,‬הנמצא בעיצומו‪ ,‬היא החיבור "יד פשוטה" על‬
‫האם מכך שייתכן מרחב גדול בתחום האמונות והדעות‬
‫נגזר שאין ליהדות בשורה רעיונית? ודאי שלא! יש‬ ‫"משנה תורה" לרמב"ם‪.‬‬
‫במקרא ובחז"ל הרבה יסודות רעיוניים‪ ,‬ואלו השפיעו‬
‫על העולם וחוללו תמורה עצומה‪ .‬לא רק אמונת הייחוד‬
‫והאמונה בבחירה חופשית ובאחריות האדם למעשיו‬