Page 38 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 38
תורת חיים לב | פתח דבר | יוחאי מקבילי
פרקים רבים בחיבור מתורגמים לעברית פשוטה, שנאמר בו תוך כדי הדברים ,גם אם אינו ממטרת
ואפשר שהלומד אותם צריך להתאמץ להבין כל הפרק" ,ועשינו זאת כמידת יכולתנו וכמידת המקום
מה שכתוב ,ועדיין יישאר תוהה מה רצה הרמב"ם שקבענו לעצמנו ,להזמין את הלומד ולא להאכילו
ללמד בפרק זה (למשל א,ו) .לנוכח זאת ,התאמצנו מאוד בכפית .הערנו על מטבעות לשון ,על חריגות מכוונות
להסביר את הדברים שברקע הפרק" ,להסגיר" את אוצרות־סוד ,כדברי המורה" :ולא נאמר בו דבר שלא
הפסוקים הסמויים ולהזמין את הלומד להבין את במקומו אלא כדי לבאר עניין מסוים במקומו" ,והפנינו
התמונה הגדולה ,על אף המסגרת המצומצמת שקבענו
לעצמנו .השקענו בהבנה מעמיקה מחד וקצרה מאידך, למקום שהדברים מאירים אותו ושייכים לו.
למשל בפרקי הכלאם ,כדי שהקורא יוכל להבחין
במרכיבים הפילוסופיים הרלוונטיים לימינו ובדרכי הסתייענו בביאורנו בנושאי כליו של החיבור
לדורותיהם ובמאמרים חדשים גם ישנים ,בעברית
המאבק נגדם. ובאנגלית (לחלק מרשימת המקורות ,ראו הנספח בסוף
הכרך) ,ומבחינה זו זהו "קנקן חדש מלא ישן" ,ועם
את הביאור אי אפשר לקרוא מבלי לקרוא את הרמב"ם זאת השתדלנו שלא להעמיס על הרמב"ם מה שאינו
(שלא כדרכם של ביאורים חדשים דוגמת פירוש קהתי עולה משיטתו .כשהמפרשים חלוקים בשאלת הבנת
למשנה) ,וזאת כדי שיתרגל הקורא לקרוא את הרמב"ם פשטם של דברי הרמב"ם ,נקטנו את הפירוש הנראה
כמו שהוא .הביאור הוא בגדר נספח ,ואינו העיקר ,אלא לנו קרוב יותר לפשט דברי הרמב"ם לפי עניות דעתנו.
בבחינת כרטיס כניסה לעולמו המקיף של הרמב"ם לעתים רחוקות ,אף הנחנו שני פירושים .בשל קוצר
וכלי עזר להבנת דבריו הסוללים שבילי מחשבה היריעה ,לא נוכל לפרט כאן את השיקולים שהנחו
אותנו בכל פרט .בהפניות בסוגריים סימנו את המקורות
עמוקים לחיי כל איש מישראל. לפירוש ,והרוצה לעיין בהם יכול לעשות זאת בקלות.
וראוי שייתן הקורא את דעתו שלפעמים דברי הביאור
הכותרות ומבנה הפרקים אפשר שיימצאו כדברי מפרש מסוים ,שמקורו אינו
מצוין כאן ,אולי מפני שאחד מצוות מפרשי המהדורה
נתנו כותרת ראשית לכל פרק וכותרות משנה לפסקה קרא אותו בזמנו ואימץ אותו כאילו הוא שלו בשוגג.
אחת או לכמה פסקאות .הכותרות מועילות לסקירת ואף על פי שיש בידנו חומר רב לביאור נרחב ,ראינו
נושאו של כל פרק במבט אחד ,הן כהקדמה ללימוד לפתוח במהדורה זו רק צוהר ראשוני לפני הקורא
המסייעת להתמצאות הן כסיוע לזיכרון לאחר הלימוד. להבין תחילה את דברי הרמב"ם כפשוטם ,ונשמח
מקום החלוקה של כותרות המש ֶנה רופף ,ואף על פי לקבל הערות לשכלול הפירוש במהדורות הבאות,
שיש פסקאות שקיבוצן יחד ניכר ומוכרח ,לעתים אין
הדבר ברור ,ואפשר לשייך פסקה לכותרת שלפניה בעזרת השם.
או לכותרת שלאחריה .אפשר לחלק חלוקה קלה
ואפשר לחלק חלוקה גסה .מכל מקום ,פעמים רבות לא נתנו לאהבה לקלקל את השורה ,ולעתים רחוקות
הכותרות הן גם בגדר סיכומה של הפסקה ,ולעתים ביותר נאלצנו לציין שהתמונה שהרמב"ם מתאר
כותרת טובה מייתרת את הצורך להבהיר את הקשר בין אינה נכונה לאור הידע המדעי בימינו ,כמו בתפיסות
המדעיות של אריסטו (כגון א,א 8בהרחבות) או בתיאור
הפסקאות. היסטורי (כגון א,עא 5בהרחבות) ,מפני "שאין הקנאות מעלה
אפילו למען אדם גדול" (בכתביו הרפואיים ,מובא באיגרות ,מהד'
פסוקי המקרא קאפח ,עמ' קמה) .באופן כללי ,השתדלנו להעיר בביאור על
דגש מיוחד נתנו לביאור פסוקי המקרא ,נוסף על אפשרות תקפות הרעיונות המדעיים בימינו.
העיסוק בו בטור הנוסח ,וציינו את הקשר הפסוק,
בעיקר לצורך הקורא שאינו בקי בחדרי התנ"ך ,מפני הוספנו סיכומים ,איורים ,ורישומים ככל שניתן.
שמטרתו העיקרית של הספר לבאר את המקרא מחדש. הביאור כולל גם ביאור לחילופי הנוסח כשיש צורך
מבואות והרחבות בדבר.
לכל חטיבת פרקים ,צירפנו מבוא המסביר את מטרת
החטיבה ,רעיונות היסוד שבה ,מהלך הפרקים ,פרק
אחר פרק ,והזמנה להמשך עיון .אלו עשויים הן כפשט

