Page 37 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 37
פתח דבר | פתחו שערים | לא הנבואה .כיום ,לעתים דווקא הכרה זו מאפשרת
לקרב אנשים שאינם מוכנים לקבל את הסיפור
הנבוכים" הוא כה קיצוני ,בין פרשנויות שאינן כפשוטו ומבקשים להבין את מצפוניו .דווקא העומק
נחלצות לצאת מן העולם הקפוא שהן מורגלות המבוסס על תבונה ואהבה שאינן סותרות את הדעת
לו ולהבחין בשינוי המרענן שהמחבר מציע ,ובין מזמין אותם לעסוק בהם .זו הסיבה הראשונה שראינו
פרשנויות המוציאות את הרמב"ם מדעתו ,עד ששוב לחשיפת הסוד בימינו ,ועדיין לא הוסר הלוט לגמרי,
חוזרת המבוכה להבנת הספר .ביקשנו לצעוד ככל
יכולתנו בדרך הנאמנה למשנת הרמב"ם ,תהא אשר והמשך הפענוח מוטל על הלומד.
תהא. הסיבה השנייה לחשיפתנו נעוצה בפרשנויות
הקיימות של הספר .חומר רב נצטבר בפרשנות
המהדורה שלפנינו מבקשת לקיים את ההזמנה שבספר הספר למן צאתו לאור ,ובמיוחד בעשרות השנים
זה גם בדורנו ,לנער את האבק ממנו ולהשיב לו את האחרונות ,עד שכמעט הכול נכתב עליו ,ושבועתו
חיוניותו ההכרחית ,לפתוח צוהר לעולמו של הרמב"ם של הרמב"ם הולכת ומתפוגגת ,מפני שכבר היו מי
בנאמנות לדרכו ולהעניק ללומד כרטיס כניסה כפי שקדמו לנו בחשיפה משוערת של מקצת סודותיו24.
כוחו למסע של התבוננות ומעשה ,של התמודדות עם מצד אחד ,הפרשנות לספר אגורה בספרים רבים ,הן
עצמת החיים שעומקה של התורה מעניק לנו .ראשיתו בעברית הן בלועזית ,וגם במאמרים שאינם נגישים
לכל אדם .ומצד שני מנעד הפרשנויות סביב "מורה
של המסע בהקשבה ישירה לקולו של מנחה הדרך.
ב .מאפייני הביאור במהדורתנו ותועלותיו
שאינו בקי בחדרי הפילוסופיה או המקרא ,אבל בלא ַּפ ַעם ִראׁשֹו ָנה ָא ָדם לֹו ֵמד ּו ֵמ ִבין.
אריכות רבה .גם הלומד המיומן יוכל למצוא פנינים ַּפ ַעם ְׁש ִנ ָּיה לֹו ֵמד ְותֹו ֶהה:
שיגענו לדלות ,מתוך שחיברנו את דברי הרמב"ם
המפוזרים במרחבי יצירותיו בחינת "צו לצו קו לקו ְמַׁשֶּטה ָה ִיי ִתי ִּבי ֶׁש ִּדִּמי ִתי ֵמ ִבין,
זעיר פה וזעיר שם" (ישעיהו כח,י; כדרך שהנחה ועשה ,ראו סוף מאמר ֲהֵרי ֵאי ִני ֵמ ִבין ְוֹלא ְכלּום.
תחיית המתים). ַּפ ַעם ְׁש ִליִׁשית ֵמ ִבין ְו ֵאינֹו ֵמ ִבין.
ַּפ ַעם ְר ִבי ִעית ֵמ ִבין ֶאת ֶׁשֹּלא ֵה ִבין
בביאור הפסקאות ,צעדנו כהנחייתו של הרמב"ם
(הקדמות,הוראות ,)1שדרש מן הקורא "השווה את פרקיו זה ְו ֵאינֹו ֵמ ִבין ֶאת ֶׁש ֵה ִבין.
עם זה" ,ולכן ציינו להפניות פנימיות המעשירות את ְו ֵכן ַעל ֶּדֶרְך ֶזה ַּפ ַעם ַא ַחר ַּפ ַעם.
רמזיו של הרמב"ם .ציינו גם הפניות לחיבוריו כדי ְו ִאם ָי ַגע ַהְרֵּבה ְו ָח ַזר ַהְרֵּבה ַעד ֶׁשּׁשֹו ֵכ ַח ַּכָּמה ְּפ ָע ִמים ָח ַזר,
להזמין חשיבה העולה מחידוד והתאמה של פשט ְו ֵיׁש לֹו ִסּיּו ַע ִמן ַהׁ ָּש ַמ ִיםֲ ,הֵרי הּוא ַמ ְת ִחיל ְל ָה ִבין.
דבריו על פי דבריו ברחבי משנתו ("הרמב"ם על פי
הרמב"ם") :במורה הנבוכים ,בספר משנה תורה, ְוזֹו ְּת ִחָּל ָתּה ֶׁשל ָח ְכ ָמה.
בפירוש המשנה ,במילות ההיגיון בשו"ת הרמב"ם,
בספרו כתבים רפואיים ובכתבי צאצאיו ,וגם כמו (ש"י עגנון ,עיר ומלואה)
שהעלו בכתביהם חכמי ישראל וחוקרים שהלכו
בדרך זו בהבנת הרמב"ם ,ובדורנו במהדורתו של מו"ר הביאור
הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל ,שהאיר את עינינו ועיצב את בכתיבת הביאור ,עמדה לנגד עינינו המטרה שתהא
תשתיתו של הספר מובנת לכל אדם המבקש ללמוד
דעתנו בהבנת משנת הרמב"ם. אותו .לא דינו של ספרו ההלכתי של הרמב"ם כדין
ספרו ההגותי .כאן נזקקנו לא רק להסברת מילים קשות
עמדנו גם על מהלך הפרק ,כדרישתו השנייה של והבהרת מושגים ומשפטים שאינם מובנים בעיון
הרמב"ם" :ולא תהא כוונתך בכל פרק להבין את ראשון ללומד המצוי ,והסברנו את מטרת הפסקה,
משמעותו הכללית בלבד ,אלא גם להשיג כל ביטוי הבהרנו את המסר הטמון בה ,כדי שתתאים גם למי
