Page 36 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫וערב לסכלותם לעשות את התורה והשכל שני‬ ‫ל | פתח דבר | יוחאי מקבילי‬
‫קצוות הסותרים זה את זה‪ ,‬ומבארים כל דבר נגד‬
‫המושכל‪ ,‬וטוענים בו שהוא נס‪ ,‬ומתרחקים מכך‬ ‫כדרכו‪ ,‬הוא עורך את הדברים בדרכים הראויות‬
‫שיהא דבר על דרך הטבע [=רואים דווקא את‬ ‫לעניין עמוק זה‪ :‬בראשי פרקים (=התחלות) שעל‬
‫המיסטי‪ ,‬דבר שאינו מובן‪ ,‬דבר נפלא וגדול]‪...‬‬ ‫הלומד להשלים אותם; בהעלאת סתירות מדומות‪,‬‬
‫ואנחנו שואפים לאחד בין התורה והמושכל‪,‬‬ ‫כדי שיעמוד עליהן הלומד ויחשוף אט אט את הכוונה‬
‫ונתאר כל הדברים כפי סדר טבעי אפשרי בכל‬ ‫הנסתרת בהן; בפיזור הרעיונות בהתאם להנחיה‬
‫אלה [=רואים את גדלות ה' במה שמובן יותר‪,‬‬ ‫"השווה את פרקיו זה עם זה" (הקדמות‪,‬הוראות‪ ;)1‬ובדרכים‬
‫אף אם הוא נראה פשוט]‪ ,‬זולתי מה שנאמר בו‬ ‫נוספות‪ .‬בהקדמה לחיבור‪ ,‬בחלק "הוראות חיבור זה"‪,‬‬
‫בפירוש שהוא נס‪ ,‬ואין שום אפשרות לבארו כלל‪,‬‬ ‫הרמב"ם משביע את הלומד שלא יגלה את החידושים‬
‫שבספר‪ ,‬אלא אם כן הוא יכול לייחס את הדברים גם‬
‫רק אז נאלץ לומר שהוא נס‪.‬‬ ‫למי שקדמו לרמב"ם בשרשרת מסירת התורה‪ ,‬והוא‬
‫מבקש מקוראיו להיות זהירים בהבנת הספר‪ .‬והוא‬
‫ונשאלת השאלה‪ :‬מה ראה הרמב"ם להסביר שאין אלו‬ ‫מסכם את הטעמים לחשיפת דברי הסתר (הקדמות‪,‬הוראות‪:)5‬‬
‫אלא משלים? למה לא דמיין עולם שבו הזאב והכבש‬
‫אוכלים בו יחד מעדנים מצלחת אחת? הבעיה היא שמי‬ ‫אך הסתמכתי על שתי הנחות מוקדמות‪:‬‬
‫שחולם על דברים מעין אלו‪ ,‬אינו רואה את המציאות‬ ‫הראשונה‪ ,‬דבריהם (של חז"ל) בכגון זה‪ֵ " :‬עת‬
‫העומדת לנגד עיניו‪ .‬הוא ממתין לשינוי טבע העולם‪,‬‬ ‫ַל ֲעׂשֹות ַלה' [ ֵה ֵפרּו ּתֹו ָר ֶתָך]" (תהילים קיט‪,‬קכו; למשל בבלי‬
‫שינוי שלא יגיע‪ ,‬וכשה' עושה לו נסים טבעיים הוא‬ ‫גיטין ס‪,‬א); והשנייה‪ ,‬דבריהם‪" :‬וכל מעשיך יהיו‬
‫דוחה אותם כלאחר יד‪ ,‬ואינו מכיר בנס הגדול מכולם‪,‬‬ ‫לשם שמים" (משנה אבות ב‪,‬טו)‪ .‬הנה כי כן על שתי‬
‫פלא הבריאה וסדרי הטבע‪ .‬הוא אינו חי את ההווה‪,‬‬ ‫ההנחות הללו הסתמכתי במה שכתבתי בחלק‬
‫מפני שתפיסתו שגויה‪ .‬הפנטזיות יש בהן נזק ממשי‬
‫מפרקי חיבור זה‪.‬‬
‫לחיים במציאות הקיימת‪.‬‬
‫אף אנו הסתמכנו במהדורה זו על שתי ההנחות הללו‬
‫הכרת תפיסתו של הרמב"ם עשויה לספק לנו כלים‬ ‫(ראו ביאורנו לפסקה זו)‪ ,‬אבל לא עליהן בלבד‪.‬‬
‫להתמודדות גם במציאות של ימינו‪ .‬אמנם לא כל‬
‫דבר בחיבור זה ניתן לאימוץ‪ ,‬כמו שנסביר בהמשך‬ ‫הצורך בימינו‬
‫דברינו‪ ,‬אבל מה רבה עבורנו חשיבותן של גישתו‬ ‫דור דור ואתגריו‪ .‬ניכר כי גם בזמננו יש צורך גדול‬
‫היסודית ותובנותיו הייחודיות‪ .‬הרמב"ם אומר‬ ‫לבנות תפיסת עולם תבונית יהודית מול ההגות‬
‫בגלוי שיש בספר הזה סודות‪ .‬בהצהרתו זו‪ ,‬הרמב"ם‬ ‫לגֹוניה‪ ,‬בין מקורה במחנה שלנו בין מקורה מחוצה‬
‫אינו מבקש להסתיר את הסודות אלא להזמין את‬ ‫לו‪ ,‬ויש בזה משום אתגר לא קטן‪ .‬התבוננות בדרך‬
‫מי שראוי לכך להיחשף להם‪ .‬דא עקא‪ .‬באופן‬ ‫שהרמב"ם מסביר בה את ההבטחות שנאמרו על ידי‬
‫פרדוקסלי‪ ,‬השפה ושכבות ההסתרה גורמות להזנחת‬ ‫הנביאים לימות המשיח‪" ,‬וגר זאב עם כבש" וכדומה‪,‬‬
‫הספר על ידי קהלים רבים שהספר מיועד דווקא‬ ‫שאינן אלא בגדר משלים (מלכים יב‪,‬א)‪ ,‬יכולה לפתוח‬
‫להם‪ .‬הציבור בימינו נחשף לתורות סוד‪ ,‬שלעתים‬ ‫לקורא צוהר לדרכו בהכרת האמת (איגרות‪ ,‬מהד' קאפח‪ ,‬מאמר‬
‫"עושות את התורה והשכל שני קצוות הסותרים‬
‫זה את זה"‪ ,‬ולפעמים מסיטות את האדם מן האמת‬ ‫תחיית המתים‪ ,‬עמ'‪ ‬פז‪-‬פח)‪:‬‬
‫ובונות לו עולם שלם של דמיונות וחזונות שווא‪.‬‬
‫אך דווקא החשיפה של הציבור בימינו למשמעויות‬ ‫ודע כי ההבטחות הללו ודומיהן‪ ,‬שאנו אומרים‬
‫הסוד מביאה את ציבור הלומדים להיות בשלים‬ ‫שהן משל‪ ,‬אין דברינו זה מוחלט‪ ,‬מפני שלא בא‬
‫לקבלת רעיונות שבזמנו של הרמב"ם היה צורך‬ ‫לנו חזון מאת ה' להודיענו שהם משל‪ ,‬ולא מצאנו‬
‫גדול להסתירם‪ ,‬כגון העובדה שסיפורים מסוימים‬ ‫מסורת לחכמים מפי הנביאים בפירוש בפרטי‬
‫בתנ"ך לא התרחשו במציאות אלא בחלום או במראה‬ ‫עניינים אלו שהם משל‪ ,‬אבל הביא אותנו לידי‬
‫כך עניין שאבאר לך אותו‪ :‬שאיפתנו ושאיפת‬
‫כל אנשי החכמה מיחידי סגולה הפך שאיפת‬
‫ההמון‪ .‬כי המוני בעלי התורות יותר חביב עליהם‬