Page 52 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 52
מו
דברים אחדים
יוסף קאפח*
"אז תפקחנה עיני עורים ,ואזני חרשים תפתחנה" (ישעיהו לה,ה);
"העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ,ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם" (ישעיהו ט,א)1.
יודע אם יארעו אי פעם ,והזניחו את יסוד היסודות פתיחת הודאה והצורך בתרגום
ועמוד החכמות ,ידיעת ה' ברוך הוא ,כמו שפתח רבנו
את ספרו הגדול משנה תורה" 7יסוד היסודות ועמוד ברוך אתה ה' אלהי ואלהי אבותי ,אלהי אברהם יצחק
החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון ,והוא ממציא וישראל עבדיך ,שהחייתני וקיימתני והגעתני עד
כל נמצא ,וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם כה ,למלא רצונו חפצו כספו וכמהו של רבנו הגדול
לא ימצאו אלא מאמתת המצאו ...הוא שהנביא אומר הרמב"ם ,אשר אוה כל שארית ימיו להריק מכלי אל
וה' אלוהים אמת" .כי בלעדי ידיעת היסוד הגדול הזה כלי את ספריו הערביים ,ולהלבישם מחלצות השפה
כפי היכולת ,עלול האדם להיות חיצוני שומר מצוות8 העברית החביבה עליו ,כמו שכתב בתשובה לחכמי
בלי שירגיש בכך ,אשר לדעת רבנו עצם עשיית אותן צור ביחס לספר המצוות "וניחמתי מאוד על שחברתיו
המצות באיברים החיצוניים ללא ידיעת המצווה בהן בלשון ערבי מפני שהכל צריכים לקרותו ואני מצפה
וללא ידיעת מהותן ומטרתן אינן אלא כפי הגדרת רבנו
בח"ג פנ"א" :כמי שחופר גומה בקרקע וכמי שחוטב עתה להעתיק אותו ללשון הקדום בעזרת שדי"2.
עצים ביער" .ושמא כדאי להביא את פירושו במסכת
נדה ספ"ו" :א"ר יהושע עד שאתם מתקנין את השוטות חובת הלימוד בספר מורה הנבוכים
באו ותקנו את הפקחות". כל שכן וקל וחומר הספר הקדוש הזה 3,שבו אצורה
גנוזה נשמתה של היהדות ,מהותה של דת משה
ועניין דברי ר' יהושע ,שהוא אומר :במקום וישראל 4.שכל אדם מישראל חייב ללמדו ולשננו ,כדי
שנדבר ונדון בטועות ,נדון בשאינן טועות ,היאך שיוכל לפחות ל"סור מרע" ,ויזכה הזוכה להגיע ל"ועשה
דיניהן ,כאלו רומז שסוג זה של דיון שאנחנו בו טוב" 5.שבודאי הייתה משאת נפשו של רבנו לתרגמו
קשה מאוד ,ודיניו מרובין ,ואין אנו יכולים להגיע ללשון הקדש כדי להטיב עד כמה שאפשר ליותר
לתכלית החלוקים הרבים שאפשרות מציאותן ויותר בני אדם .להציל נפשות רבות מרחף במרחבי
קרובה ,ולמה לנו להניח הנחות שאפשרותן התהו המחשבתי 6ולהביאם אל מרבצי הדעת והתבונה,
רחוקה ,כגון זו ,שתראה בין השמשות דוקא למלטם מן ההעדר ולהנחותם אל היש ,ומן האפסות אל
וביום ידוע ומסוים ,וזה רחוק שיארע .ואם נתעסק
בדיון במה יהיה הדין בזה ,יתרחב הדבר ,ונטרד המציאות.
מלעסוק בנחוץ יותר. תוצאת ההימנעות מלימוד "מורה הנבוכים"
והדברים ברורים .שר' יהושע מזהיר אותנו לבל נרבה כי רבים רבים הם אשר עסקו בפרטים ושכחו את עיקר
לעסוק בהמצאות פלפוליות לשמן ,כי אינן אלא הטרדת העיקרים .ויש אשר אמנם פנו אל דרך הקדש ,אך שקעו
זמן יקר שחייבים היינו למצותו בידיעת "מה יעשה את ימיהם בדיונים ובפלפולים בהמצאות אשר מי
ישראל" ,כלומר בידיעת האסור והמותר המציאותי,
וביסוד היסודות אשר עליו צוה דוד לשלמה בנו "דע * מו"ר הרב יוסף קאפח ( ,)2000-1917פוסק ,חבר בית
את אלהי אביך ועבדהו" .ועקבי הוא רבנו לגישתו זו, הדין הרבני הגדול ,ומגדולי המומחים לפרשנות הרמב"ם,
במסכת נדרים פ"ב מ"א במחלוקת ת"ק [=תנא קמא] מהדיר ומפרש ספריו .זוכה פרס ישראל .גולת הכותרת
של עשייתו הוא ההדרת "משנה תורה" ופירושו .הקדמתו
ור' יהודה היאך היא שטת בית שמאי כתב רבנו: ל"מורה הנבוכים" מהדורת מוסד הרב קוק היא מן ההקדמות
החשובות לספר ,ומשוקעים בה מושגי יסוד בתפיסת
הרמב"ם הראויים לשינון .כאן מובאת חלקה הראשון של
ההקדמה.
