Page 57 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 57
פתח דבר | דברים אחדים | נא קיום המצוות .וברור שאין הכוונה לשמיעת המצוות כפשוטו
כדי להגיע לידיעתן במגמה לקיימן ,כיוון שבזמן ההוא
כהרמב"ם ,שהטביע את חותמו על קרקע מוצקה עד ימינו, כולם שומרי מצוות היו .הציטוט מן התפילה" ,אשרי איש
וזאת מפאת המשקל הרב והחשוב שיש לכל כתביו. אשר ישמע אל מצוותיך" ,מוסבר על יסוד דברי הרמב"ם
במגוון הוראותיה של המילה "שמע"( .מו"נ א,מה ,אף
. 25יתר על כן ,הרמב"ם מעיד על עצמו שעבר על כל ספרי על פי שהרמב"ם לא פירש שם את הפסוק הזה) .הרמב"ם
עבודה זרה שהיו בתקופתו (ג,כט) ,וכיוון שהכיר גם מביא משמעים אחדים למילה זו :שמיעת האוזן ,הבנת
שיטות אחרות ,ולא רק את היהדות ,יש לסמוך על מחקריו הדברים ,קבלת הדברים .בכך מלמדנו הגר"י קאפח עוד לפני
שהגיש לנו אחר ניפוי ובירור .הרמב"ם מותיר דברים חיים, שקראנו אפילו פרק אחד בספר "מורה הנבוכים" שהשמיעה
ספרים המעידים כמאה עדים על חכמתו ,ואין אנו נזקקים האמורה ב"אמת ויציב" מתייחסת לעניין ההבנה והידיעה,
ל'סיפורי צדיקים' אודות גדולתו .החתימה "הקץ לדברי ולא לשמיעת האוזן .שימת הדגש על הידיעה וההבנה היא
רוח" היא בבחינת הכאת פטישו של שופט החורץ את פועל יוצא של המושג "צלם אלוהים" ,שהרמב"ם מסביר
הדין .ספר "מורה הנבוכים" הוא פסגת יצירתו ההגותית של אותו כמאפיין את האדם בהיותו יצור חושב .נקל להבין
הרמב"ם .הספר שינה לבלי הכר את הפילוסופיה למן זמנו ששני מטבעות הלשון" ,אדמיותו" ו"צלם אלוהים" ,נבחרו
של הרמב"ם ועד ימינו אנו ,ולכן יש חשיבות רבה להגות בקפידה רבה ,כדי שיעלה פירושו בקנה אחד עם היסודות
הפרשניים שהניח הרמב"ם בספר "מורה הנבוכים" .בדבריו
בו. מסב הגר"י קאפח את תשומת לב הקורא לפרקים אחדים
. 26רבים יכולים להעלות את השאלה מדוע רק הרמב"ם? הרי בספר "מורה הנבוכים" .כך לדעתו תושג גם המטרה שהוא
לא אלמן ישראל ,ויש הוגים אחרים ושיטות אחרות מבלעדי מכוון לה .הקורא יקבל את הגירוי הנדרש ,ואם הוא חפץ
הרמב"ם .הגר"י קאפח הביא את דברי השבח של הרב קוק, בהשלמת הידע לפי הגדרת הרמב"ם ,ילך ויעיין בפרקים
והודה בעצמו לאל יתברך על שברא את הרמב"ם ,שהפריח שהוא מפנה אליהם ,ואולי תוך כדי קריאתו בספר יקויים
את אור השכל לדורות .הוא מכיר בעובדה שכל הוגה דעות בו מה שאמרו חכמינו (פסחים נ ע"ב ,ועוד)" :מתוך שלא
מעלה את מחשבותיו על הנייר ,אך משתמש בהוראה לשמה יבוא לשמה" .בדברי הגר"י קאפח הללו ,נשמעת
העברית של המילה הערבית "ט'ן" ,שמשמעותה 'מחשבה' שוב הרמיזה על אחדות כתביו של הרמב"ם .יתר על כן ,הוא
ב'שיתוף השם' בלבד ,כי הוראתה המדויקת היא 'השערה', מכניס בדבריו עניינים אחדים שאם ירצה הקורא להשיגם,
'הזיה'' ,מחשבה בלתי נכונה' .בכך הוא רומז שאין בדברי יקרא בפרקים שציין ,ואם ירצה להעמיק בעניין ,יהיה עליו
הוגים אלו מה שיש באוצרו של הרמב"ם .מיד לאחר מכן,
הוא עובר למילים נוקבות ,ומראה שעדיין לא קמה לה לעיין בעוד פרק.
ליהדות דמות שהקיפה את כל התורה שבעל פה בצורה .20הלכות איסורי ביאה ,פרק יד ,הלכה ג.
מוצקה ,נרחבת ומזוככת כמו הרמב"ם ,שחלקו שפר לא רק .21השווה הגר"י קאפח" ,קווי הקבלה בתחומי הרוח" ,כתבים ב,
בהלכה אלא אף במדעים הרבה :בלוגיקה ,באסטרונומיה, ירושלים תשמ"ט ,עמ' " :668–663לעיתים קרובות מוצאים
במתמטיקה ,בגאומטריה ,במדעי הטבע ,ברפואה ,בלשון אנו שחז"ל מבחינים בין בעלי המקצועות השונים בתורה,
וכמובן בפילוסופיה .בכל אלה הטביע את חותמו .ולא זו אף בין בעלי תלמוד ,בעלי אגדה ,בעלי הלכה ,בעלי מחשבה []...
זו ,הוגים או רבנים אחרים לא עמדו על קרקע יציבה ואיתנה, אמת ישנם רבים היודעים גם תלמוד ,גם הלכה וגם מחשבה,
וקשה לבדוק מאין שאבו את דבריהם ,ויש מהם שכתבו אבל עד כדי להיות "בעלי" אין הידיעה מספיקה ,להיות
דברים מעורפלים המבוססים על חלום או דמיון אישי של "בעלי" צריך שיהא המקצוע קנין לו ,ולשם כך דרושות
מחברם שאינו ניתן לבדיקה ,או שדבריהם מלאים סתירות תכונות מסוימות לכל מקצוע" .עיין שם היטב.
. 22ג,נד ,שבו דן הרמב"ם במשמעות הפסוק "כי אם בזאת יתהלל
שאף הם לא הבחינו בהם. המתהלל השכל וידוע אותי" (ירמיהו ט,כג).
. 27הגר"י קאפח ממשיל את "מורה הנבוכים" ל"ערש הכבוד", . 23הגר"י קאפח אומר שהאדם צריך לשאוף לידיעה אמיתית של
המסמל את יציבות הדעות אחר שהוא מחדד את דברי האל ,ולא לפזר גיבובי מילים שאין בהן ולא כלום .לכן הוא
יוצא נגד האמונה התמימה שרבים אוחזים בה .לדידם ,די
הרמב"ם בעניין כבוד ה' .ראו מו"נ א,סד; ג,ז. להם באמירה שה' אינו גוף ,ועל ידי כך הם מנסים לשכנע את
2 8מאמר "תוָׁשבות החכמה". עצמם שאינם זקוקים לספר זה .דבריו מדברים בעד עצמם:
"ידע כי אינו אלא מרמה את עצמו" .בפרק ס שאליו מפנה
.29ראה פירוש המשנה לאבות פרק ה ,הלכה יג" :האדם שנקבצו הגר"י קאפח ,מסקנת הרמב"ם היא שהאדם יוצר לו בדמיונו
בו כל המעלות ההגיוניות והמדותיות עד שלא תמצא מעלה המצאה כלשהי ועובד אותה ולא את האל ,ולכן יש חשיבות
הגיונית או מדותית שאינה בו ,הנה זה מעט הוא שימצא, רבה ללימוד מורה הנבוכים ,על מנת לנקש את מחשבות
והפילוסופים אומרים כי מציאות אדם כזה רחוק וקשה אלא ההבל ולזכך את השכל במחשבה נכונה.
שאין זה מן הנמנע ,ואם ימצא הם קוראים אותו 'אדם אלהי'. .24כת יוונית שהרטוריקה והדיאלקטיקה הן מנת חלקה .הוא
וכך קראתו לשוננו 'איש האלוהים' ,ואני אומר שאדם זה ממשיל את דברי הללו שדיברו על הרמב"ם לקרקע רכה
תיאורו יקרא גם 'מלאך ה'' [ .]...וכבר אמר הכתוב בפירוש רוויה אבק ,שאפילו קלניתא (עוף כחוש מאוד .ראה רש"י
שנקרא האדם שיש בו כל המעלות ההגיוניות והמדותיות לבבא בתרא כ ע"א) יכול להשאיר חותם על קרקע זאת ,שלא
'מלאך ה'' ,והוא אמרו 'כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה
יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא'".
.30ראה הקדמת הרמב"ם לפרק עשירי דסנהדרין ,המכונה פרק
חלק ,עמ' קמב ,היסוד השישי" :שימצאו בו אישים בעלי
כשרונות מפותחים מאוד ושלמות גדולה ותתכונן נפשם עד
שמקבלת צורת השכל ,ויתחבר אותו השכל האנושי בשכל
