Page 57 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 57

‫פתח דבר | דברים אחדים | נא‬                                  ‫קיום המצוות‪ .‬וברור שאין הכוונה לשמיעת המצוות כפשוטו‬
                                                            ‫כדי להגיע לידיעתן במגמה לקיימן‪ ,‬כיוון שבזמן ההוא‬
‫כהרמב"ם‪ ,‬שהטביע את חותמו על קרקע מוצקה עד ימינו‪,‬‬            ‫כולם שומרי מצוות היו‪ .‬הציטוט מן התפילה‪" ,‬אשרי איש‬
        ‫וזאת מפאת המשקל הרב והחשוב שיש לכל כתביו‪.‬‬           ‫אשר ישמע אל מצוותיך"‪ ,‬מוסבר על יסוד דברי הרמב"ם‬
                                                            ‫במגוון הוראותיה של המילה "שמע"‪( .‬מו"נ א‪,‬מה‪ ,‬אף‬
‫‪ .	25‬יתר על כן‪ ,‬הרמב"ם מעיד על עצמו שעבר על כל ספרי‬         ‫על פי שהרמב"ם לא פירש שם את הפסוק הזה)‪ .‬הרמב"ם‬
‫עבודה זרה שהיו בתקופתו (ג‪,‬כט)‪ ,‬וכיוון שהכיר גם‬              ‫מביא משמעים אחדים למילה זו‪ :‬שמיעת האוזן‪ ,‬הבנת‬
‫שיטות אחרות‪ ,‬ולא רק את היהדות‪ ,‬יש לסמוך על מחקריו‬           ‫הדברים‪ ,‬קבלת הדברים‪ .‬בכך מלמדנו הגר"י קאפח עוד לפני‬
‫שהגיש לנו אחר ניפוי ובירור‪ .‬הרמב"ם מותיר דברים חיים‪,‬‬        ‫שקראנו אפילו פרק אחד בספר "מורה הנבוכים" שהשמיעה‬
‫ספרים המעידים כמאה עדים על חכמתו‪ ,‬ואין אנו נזקקים‬           ‫האמורה ב"אמת ויציב" מתייחסת לעניין ההבנה והידיעה‪,‬‬
‫ל'סיפורי צדיקים' אודות גדולתו‪ .‬החתימה "הקץ לדברי‬            ‫ולא לשמיעת האוזן‪ .‬שימת הדגש על הידיעה וההבנה היא‬
‫רוח" היא בבחינת הכאת פטישו של שופט החורץ את‬                 ‫פועל יוצא של המושג "צלם אלוהים"‪ ,‬שהרמב"ם מסביר‬
‫הדין‪ .‬ספר "מורה הנבוכים" הוא פסגת יצירתו ההגותית של‬         ‫אותו כמאפיין את האדם בהיותו יצור חושב‪ .‬נקל להבין‬
‫הרמב"ם‪ .‬הספר שינה לבלי הכר את הפילוסופיה למן זמנו‬           ‫ששני מטבעות הלשון‪" ,‬אדמיותו" ו"צלם אלוהים"‪ ,‬נבחרו‬
‫של הרמב"ם ועד ימינו אנו‪ ,‬ולכן יש חשיבות רבה להגות‬           ‫בקפידה רבה‪ ,‬כדי שיעלה פירושו בקנה אחד עם היסודות‬
                                                            ‫הפרשניים שהניח הרמב"ם בספר "מורה הנבוכים"‪ .‬בדבריו‬
                                                     ‫בו‪.‬‬    ‫מסב הגר"י קאפח את תשומת לב הקורא לפרקים אחדים‬
‫‪ .	26‬רבים יכולים להעלות את השאלה מדוע רק הרמב"ם? הרי‬        ‫בספר "מורה הנבוכים"‪ .‬כך לדעתו תושג גם המטרה שהוא‬
‫לא אלמן ישראל‪ ,‬ויש הוגים אחרים ושיטות אחרות מבלעדי‬          ‫מכוון לה‪ .‬הקורא יקבל את הגירוי הנדרש‪ ,‬ואם הוא חפץ‬
‫הרמב"ם‪ .‬הגר"י קאפח הביא את דברי השבח של הרב קוק‪,‬‬            ‫בהשלמת הידע לפי הגדרת הרמב"ם‪ ,‬ילך ויעיין בפרקים‬
‫והודה בעצמו לאל יתברך על שברא את הרמב"ם‪ ,‬שהפריח‬             ‫שהוא מפנה אליהם‪ ,‬ואולי תוך כדי קריאתו בספר יקויים‬
‫את אור השכל לדורות‪ .‬הוא מכיר בעובדה שכל הוגה דעות‬           ‫בו מה שאמרו חכמינו (פסחים נ ע"ב‪ ,‬ועוד)‪" :‬מתוך שלא‬
‫מעלה את מחשבותיו על הנייר‪ ,‬אך משתמש בהוראה‬                  ‫לשמה יבוא לשמה"‪ .‬בדברי הגר"י קאפח הללו‪ ,‬נשמעת‬
‫העברית של המילה הערבית "ט'ן"‪ ,‬שמשמעותה 'מחשבה'‬              ‫שוב הרמיזה על אחדות כתביו של הרמב"ם‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הוא‬
‫ב'שיתוף השם' בלבד‪ ,‬כי הוראתה המדויקת היא 'השערה'‪,‬‬           ‫מכניס בדבריו עניינים אחדים שאם ירצה הקורא להשיגם‪,‬‬
‫'הזיה'‪' ,‬מחשבה בלתי נכונה'‪ .‬בכך הוא רומז שאין בדברי‬         ‫יקרא בפרקים שציין‪ ,‬ואם ירצה להעמיק בעניין‪ ,‬יהיה עליו‬
‫הוגים אלו מה שיש באוצרו של הרמב"ם‪ .‬מיד לאחר מכן‪,‬‬
‫הוא עובר למילים נוקבות‪ ,‬ומראה שעדיין לא קמה לה‬                                                      ‫לעיין בעוד פרק‪.‬‬
‫ליהדות דמות שהקיפה את כל התורה שבעל פה בצורה‬                                    ‫‪ 	.20‬הלכות איסורי ביאה‪ ,‬פרק יד‪ ,‬הלכה ג‪.‬‬
‫מוצקה‪ ,‬נרחבת ומזוככת כמו הרמב"ם‪ ,‬שחלקו שפר לא רק‬            ‫‪ 	.21‬השווה הגר"י קאפח‪" ,‬קווי הקבלה בתחומי הרוח"‪ ,‬כתבים ב‪,‬‬
‫בהלכה אלא אף במדעים הרבה‪ :‬בלוגיקה‪ ,‬באסטרונומיה‪,‬‬             ‫ירושלים תשמ"ט‪ ,‬עמ' ‪" :668–663‬לעיתים קרובות מוצאים‬
‫במתמטיקה‪ ,‬בגאומטריה‪ ,‬במדעי הטבע‪ ,‬ברפואה‪ ,‬בלשון‬              ‫אנו שחז"ל מבחינים בין בעלי המקצועות השונים בתורה‪,‬‬
‫וכמובן בפילוסופיה‪ .‬בכל אלה הטביע את חותמו‪ .‬ולא זו אף‬        ‫בין בעלי תלמוד‪ ,‬בעלי אגדה‪ ,‬בעלי הלכה‪ ,‬בעלי מחשבה [‪]...‬‬
‫זו‪ ,‬הוגים או רבנים אחרים לא עמדו על קרקע יציבה ואיתנה‪,‬‬      ‫אמת ישנם רבים היודעים גם תלמוד‪ ,‬גם הלכה וגם מחשבה‪,‬‬
‫וקשה לבדוק מאין שאבו את דבריהם‪ ,‬ויש מהם שכתבו‬               ‫אבל עד כדי להיות "בעלי" אין הידיעה מספיקה‪ ,‬להיות‬
‫דברים מעורפלים המבוססים על חלום או דמיון אישי של‬            ‫"בעלי" צריך שיהא המקצוע קנין לו‪ ,‬ולשם כך דרושות‬
‫מחברם שאינו ניתן לבדיקה‪ ,‬או שדבריהם מלאים סתירות‬                         ‫תכונות מסוימות לכל מקצוע"‪ .‬עיין שם היטב‪.‬‬
                                                            ‫‪ .	22‬ג‪,‬נד‪ ,‬שבו דן הרמב"ם במשמעות הפסוק "כי אם בזאת יתהלל‬
                                ‫שאף הם לא הבחינו בהם‪.‬‬                      ‫המתהלל השכל וידוע אותי" (ירמיהו ט‪,‬כג)‪.‬‬
‫‪ .	27‬הגר"י קאפח ממשיל את "מורה הנבוכים" ל"ערש הכבוד"‪,‬‬       ‫‪ .	23‬הגר"י קאפח אומר שהאדם צריך לשאוף לידיעה אמיתית של‬
‫המסמל את יציבות הדעות אחר שהוא מחדד את דברי‬                 ‫האל‪ ,‬ולא לפזר גיבובי מילים שאין בהן ולא כלום‪ .‬לכן הוא‬
                                                            ‫יוצא נגד האמונה התמימה שרבים אוחזים בה‪ .‬לדידם‪ ,‬די‬
             ‫הרמב"ם בעניין כבוד ה'‪ .‬ראו מו"נ א‪,‬סד; ג‪,‬ז‪.‬‬     ‫להם באמירה שה' אינו גוף‪ ,‬ועל ידי כך הם מנסים לשכנע את‬
                               ‫‪ 2	 8‬מאמר "תוָׁשבות החכמה"‪.‬‬  ‫עצמם שאינם זקוקים לספר זה‪ .‬דבריו מדברים בעד עצמם‪:‬‬
                                                            ‫"ידע כי אינו אלא מרמה את עצמו"‪ .‬בפרק ס שאליו מפנה‬
‫‪ 	.29‬ראה פירוש המשנה לאבות פרק ה‪ ,‬הלכה יג‪" :‬האדם שנקבצו‬     ‫הגר"י קאפח‪ ,‬מסקנת הרמב"ם היא שהאדם יוצר לו בדמיונו‬
‫בו כל המעלות ההגיוניות והמדותיות עד שלא תמצא מעלה‬           ‫המצאה כלשהי ועובד אותה ולא את האל‪ ,‬ולכן יש חשיבות‬
‫הגיונית או מדותית שאינה בו‪ ,‬הנה זה מעט הוא שימצא‪,‬‬           ‫רבה ללימוד מורה הנבוכים‪ ,‬על מנת לנקש את מחשבות‬
‫והפילוסופים אומרים כי מציאות אדם כזה רחוק וקשה אלא‬                            ‫ההבל ולזכך את השכל במחשבה נכונה‪.‬‬
‫שאין זה מן הנמנע‪ ,‬ואם ימצא הם קוראים אותו 'אדם אלהי'‪.‬‬       ‫‪ 	.24‬כת יוונית שהרטוריקה והדיאלקטיקה הן מנת חלקה‪ .‬הוא‬
‫וכך קראתו לשוננו 'איש האלוהים'‪ ,‬ואני אומר שאדם זה‬           ‫ממשיל את דברי הללו שדיברו על הרמב"ם לקרקע רכה‬
‫תיאורו יקרא גם 'מלאך ה'' [‪ .]...‬וכבר אמר הכתוב בפירוש‬       ‫רוויה אבק‪ ,‬שאפילו קלניתא (עוף כחוש מאוד‪ .‬ראה רש"י‬
‫שנקרא האדם שיש בו כל המעלות ההגיוניות והמדותיות‬             ‫לבבא בתרא כ ע"א) יכול להשאיר חותם על קרקע זאת‪ ,‬שלא‬
‫'מלאך ה''‪ ,‬והוא אמרו 'כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה‬

                  ‫יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא'"‪.‬‬
‫‪ 	.30‬ראה הקדמת הרמב"ם לפרק עשירי דסנהדרין‪ ,‬המכונה פרק‬
‫חלק‪ ,‬עמ' קמב‪ ,‬היסוד השישי‪" :‬שימצאו בו אישים בעלי‬
‫כשרונות מפותחים מאוד ושלמות גדולה ותתכונן נפשם עד‬
‫שמקבלת צורת השכל‪ ,‬ויתחבר אותו השכל האנושי בשכל‬
   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62