Page 62 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 62
להסביר את הסתירות ,העמידו בניינים גבוהים נסתרים, | 4מורה הנבוכים | מבוא
סבוכים ומפותלים .לדעתנו ,הגישה שהיא פשוטה,
ויחד עם זאת תובעת מאמץ גדול יותר מן הלומד היא: לכת בסוגיית ההשגחה ובמשמעותה של ההתקרבות
משנת הרמב"ם אחידה בכל ספריו ,ודבריו בספר "מורה לאל .הכרת המציאות באמצעות החושים והשכל אינה
הנבוכים" אינם סותרים במהותם את דבריו בספריו רק הדרך להכרת העולם ,אלא גם האמצעי להכיר את
האחרים ,ורק מדגישים היבטים אחרים במשנתו .גישה הדרך שהאל מנהיג בה את עולמו של האדם ,ומתוך
זו מאפשרת לקורא להפיק תועלת רבה יותר מן הספר, תובנות אלו מוטל על האדם לבטא באופן מעשי את
והתובנות של המתח והמורכבּות מיטיבות לתאר את "דרך ה'" בחייו .פרקי החיתום של הספר (ג,נא-נד),
העושר שבכתביו ,כשם שהמתח והמורכבּות בחייו שהם שיאו של הביטוי הממשי לתובנה ולתודעה זו,
של האדם בין המעשה ובין הרוח טומנים בחּובם עטופים מיסטיקה פילוסופית .ואלו הם דברי הרמב"ם
עושר חיים" .מורה הנבוכים" מאיר בחכמה את
ספריו האחרים של הרמב"ם ,לא פחות מכפי שהוא בעניין זה בסוף "מורה הנבוכים":
מאיר בגלוי את התורה ,שהיא מושא כתיבתו ,כדבריו
בפתיחתו לספר ,ש"מטרתו של חיבור זה כולו וכל מה שלמות האדם שיתהלל בה באמת היא :א) שיגיע
שמסוגו היא ידיעת התורה לאמיתה" 7,ושקהל היעד להשגת ה' יתעלה כפי יכולתו ,ב) ושידע כפי שהיא
שלו הוא "החכם באמת" 8,וכדבריו בסיום ספרו" :ולפי את השגחתו על ברואיו בבריאתם ובהנהגתם,
ביאור זה ייקרא המלומד בכל התורה לאמיתה חכם"9. ג) ומתוך אותה השגה יתכוון האדם תמיד לחסד
נמצא ששילובן של החכמה והתורה זו בזו הוא מטרת צדקה ומשפט ,להידמות במעשי ה' יתעלה ,כמו
הספר ,והוא משתקף גם בין חיבור זה לשאר כתביו.
שביארנו כמה פעמים בחיבור הזה.
ג .התפיסה הפוליטית־מדינית .האדם הוא יצור חברתי,
לא רק במשמעות של קיבוץ של אנשים שחברו יחד גישה זו אינה שכלתנית בעלמא ,כפי שהובנה שלא
להשגת יתרונות חומריים של מכפילי עוצמה כחבורת כהלכה על ידי רבים שעוררו פולמוס אודותיה בין
זאבים ,או יתרונות פסיכולוגיים שהאדם כפרט אינו בזדון ובין בשגגה .אין מדובר רק ברכישת מידע אלא
יכול להשיג אותם ,אלא כמסגרת שהאדם מייסד בה ביכולת ִלחיות את תודעתן של התובנות הללו מתוך
מונחים של צדק וחסד ומשפט ,ומביא לידי מימוש את
תפיסת עולמו .ההנהגה המדינית היא עיקר עיסוקה אהבה .כך האדם מביא לידי מימוש את מהותו.
של התורה ,להעמיד בפני הקורא דעות נכונות וליצור
חברה מופתית ,וכמעט כל מצוות התורה ניתנו למען ב .שיטת הלימוד האזוטרית .לימוד תורת הסוד חייב
בניית יחסים נכונים בין בני האדם 10.ההנהגה המדינית להיעשות בחשיפה איטית ,מבוקרת וחמקמקה ,לא
היא גם ביטוי מהותו של הנביא השלם ביותר ,שלא רק כדי להגן על ההמון מפני איבוד אמונתו לנוכח
רק שהוא משיג מושכלות לעצמו ,אלא גם מנהיג גילויים שאינם עולים בקנה אחד עם פשט המקראות
את העם ומשפיע על החברה מתוך הידמות למנהיג ופשטם של מאמרי חז"ל ,לא רק כדי להגן על הכותב,
העולם .בדרך זו פעל הרמב"ם בעצמו בחייו .מטרת שלא יואשם בכפירה" ,משום שאז תזיק לי ולא תועיל
התורה ,מלמד הרמב"ם ,היא היא דבר ה' כהוראה לעצמך" 6,אלא בעיקר מפני שזהו טבעם של תוכני
לדורות רבים ,להוביל את האדם והחברה להשגת הלימוד ,בדיוק כמו טבעה של המציאות והתובנות
השלמות האנושית" ,ספר שהוא הנחייה לראשונים הבאות מהתבוננות עליה הנוצצות בהבזק של רגע
ולאחרונים" 11,המקפלת בתוכה "חוקים ומשפטים ונעלמות בין רגע ,כן אסור ללמד את סתרי התורה,
צדיקים" 12,הכוללים הן תיקון הנפש ,כלומר מתן ובייחוד את מעשה המרכבה ,להמון העם אלא למי
תפיסות הגותיות נכונות ,הן תיקון הגוף ,כלומר יצירת שהוא "חכם ומבין מדעתו" ,כיוון שרק הוא מסוגל
מסגרת חברתית־מדינית שהתורה מעצבת בחוקיה13. להשלים את תמונת העולם משמץ הדברים שנרמזו לו.
ֵמתודה זו אומצה על ידי הרמב"ם ב"מורה הנבוכים",
הכרת האמת היא חמקמקה ומוגבלת ,ומשום כך יש ומשום כך יש ללמוד את הספר שוב ושוב ,כהנחייתו
של הרמב"ם ,כדי להעמיק בהבנתו.
חשיפתן של התובנות העמוקות ריתקה ,ועדיין מרתקת,
את פרשני הדורות ,וכתוצאה מכך מנעד הפרשנויות
שלהן רב עד מאוד .יש מי שקבעו מראש שספר "מורה
הנבוכים" וספר "משנה תורה" אויבים זה לזה ,ואף
רואים בכל הבדל דק ביניהם סתירה עמוקה ,וכדי
