Page 63 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 63

‫מורה הנבוכים |מבוא | ‪5‬‬                         ‫לחתור אליה בזהירות ובתחבולות‪ ,‬וחשיפתה צריכה‬
                                                ‫להיעשות אט אט‪ .‬הכרה זו דורשת הכנות מרובות‪ ,‬הן‬
                       ‫הזמנה‬                    ‫ברכישת ידע הן בהתנהגות מתאימה‪ ,‬ובעיקר בחיים‬
                                                ‫מתוך תודעה‪ .‬דרך החכמה צריכה להיעשות בתחכום‪,‬‬
‫הרמב"ם לא כתב שום ספר העוסק רק בפילוסופיה‪,‬‬      ‫בהתאם להכרת המציאות ובהתאם לדרך שהאל מנהל‬
‫מלבד חיבורו המוקדם "מילות ההיגיון"‪ .‬גם בחיבורו‬  ‫בה את המציאות‪ .‬אף ספר "מורה הנבוכים" בנוי בדרך‬
‫"מורה הנבוכים"‪ ,‬שרבים רואים אותו כספר פילוסופי‬  ‫חמקמקה ומתוחכמת הדורשת מן הלומד לשוב ולעיין‬
‫כללי‪ ,‬משתקפת מטרה אחרת‪ .‬אין זה ספר פילוסופיה‬    ‫בדברים‪ ,‬כהנחייתו של הרמב"ם בהקדמתו לספר‪,‬‬
‫כללית‪ ,‬אלא פילוסופיה של התורה‪ ,‬שהוא מחשיב‬       ‫וכחתימתו במונח חכמה בראש הפרק האחרון בספר‪14.‬‬
‫אותה כ"מעשה אלוהים"‪ ,‬שעיקרה מהלך מדיני‬
‫המוביל את האדם אל הדעת והאמת והנצח‪ .‬מעשהו‬                                    ‫‪‬‬
‫של הרמב"ם ב"מורה הנבוכים"‪ ,‬בפיתוח הכלים‬
‫התבוניים והפוליטיים המסייעים למאמין המלומד‬                          ‫מבנה הספר‬
‫המבקש את האמת להתמודד עם עומקה של התורה‬
‫יחד עם חכמתה של התבונה האנושית‪ ,‬הוא מעשה‬        ‫הספר בנוי מהקדמות ומשלושה חלקים‪ ,‬אך סידורו‬
‫תורני נועז גם ביחס לימינו‪ .‬מעשה זה מונגש כאן‬    ‫הוא מלאכת מחשבת של רמזים והסתרות‪ ,‬ואף על‬
‫לקורא‪ .‬ועם זאת בכמה מקומות עמדתו של הרמב"ם‬
‫בתפיסות המדעיות והפילוסופיות זקוקה לעדכון‬        ‫פי כן ננסה להציע נקודת מבט מסוימת על מבנהו‪.‬‬
‫מדעי‪ ,‬ואף השאלות דורשות רענון כדי להתאימן‬       ‫החלק הראשון עוסק באלוהים‪ ,‬כלומר בטיהור הדרך‬
‫למבוכתו של המאמין בן ימינו‪ .‬הדרך שמתווה‬         ‫להכיר את האל‪ ,‬תוך שלילת הגשמתו והגדרתו ודחיית‬
‫הרמב"ם תובעת מהמאמין לתאם את חזית ידע האמת‬      ‫תאולוגיה אפולוגטית‪ .‬החלק השני עוסק בקשר‪ ,‬הדרך‬
‫של דורו עם הבנתו את התורה‪ .‬מבחינה זו‪" ,‬מורה‬     ‫שהאל פונה בה אל העולם ואל האדם‪ ,‬ועוסק בבריאה‬
‫הנבוכים" הוא הזמנה בכל דור ודור להשראה לפיתוח‬   ‫ובנבואה‪ .‬החלק השלישי עוסק באדם‪ :‬בהשגחה‪,‬‬
‫הגות יהודית ואוניברסלית‪ ,‬תבונית ופוליטית‪ ,‬בשיח‬
‫שהוא מסורתי ומודרני גם יחד‪ ,‬המעלה על נס את‬                           ‫במצוות ובשלמות האנושית‪.‬‬
‫התביעה מן האדם לדרוש את האמת ולסלול לעצמו‬       ‫סופו של דבר‪ ,‬הכול מכוון לבניית התודעה שהאדם‬
‫דרך חיים של שמחה‪ ,‬שהיא דרך שמחה אל החיים‪,‬‬       ‫צריך להתמקד בה‪ ,‬הן כלפי האל הן כלפי הקשר שלו‬

                              ‫בעומק משמעותם‪.‬‬                         ‫עם העולם והן בחייו בעולם‪.‬‬

                                                                    ‫הקדמות‬

                                                    ‫א‪-‬מט‪ :‬המונחים‬   ‫חלק א‪ :‬האלוהים‬
                                                       ‫נ‪-‬ע‪ :‬התארים‬    ‫חלק ב‪ :‬הקשר‬
                                                                      ‫חלק ג ‪ :‬האדם‬
                                                     ‫עא‪-‬עו‪ :‬הכלאם‬

                                                 ‫א‪-‬יב‪ :‬האל והעולם‬
                                                     ‫יג‪-‬לא‪ :‬הבריאה‬
                                                    ‫לב‪-‬מח‪ :‬הנבואה‬

                                                ‫א‪-‬ז‪ :‬מעשה המרכבה‬
                                                    ‫ח‪-‬כד‪ :‬ההשגחה‬

                                                ‫כה‪-‬נ‪ :‬טעמי המצוות‬
                                                ‫נא‪-‬נד‪ :‬שיא השלמות‬

                                                ‫‪‬‬
   58   59   60   61   62   63   64   65   66   67   68