Page 58 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 58

‫השלישי ב"מורה הנבוכים"‪ .‬הרמב"ם פותח את הפרק במילים‬                                    ‫נב | פתח דבר | יוסף קאפח‬
‫"מכלל מה שראוי לחקור עליו ציון השגת המרכבה בשנה‬
‫והחדש והיום וציון המקום‪ ,‬והנה זה ממה שראוי לחפש לו‬       ‫הפועל‪ ,‬ויאצל עליהם ממנו אצילות שפע"‪ .‬ראה הלכות יסודי‬
‫ענין‪ ,‬ואין לחשוב שהוא דבר שאין בו ענין"‪ ,‬ומסיים אותו‬     ‫התורה‪ ,‬פרק ז‪ ,‬ומורה הנבוכים‪ ,‬חלק ב‪ ,‬פרק יב‪ ,‬ופרקים לו–לז‪.‬‬
‫במילים‪" :‬ואל תתלה תקוותיך שתשמע ממני אחרי פרק זה‬         ‫‪ 	.31‬ראה למשל הפרק החמישי מהקדמת הרמב"ם למסכת אבות‪,‬‬
‫ואפילו מלה אחת בענין זה‪ ,‬לא בפירוש ולא ברמז‪ ,‬לפי שכבר‬    ‫עמ' רנו‪" :‬ויהיו פעולותינו פעולות אנושיות מביאות אל‬
‫נאמר בזה כל מה שאפשר לומר‪ ,‬ואף רבות דיברתי באומץ"‬
‫[הגר"י קאפח על אתר‪ ,‬הערה ‪ ,34‬אומר‪" :‬כלומר שנהגתי‬                                          ‫המעלות ואל האמתיות"‪.‬‬
‫בענינים אלה באומץ רב ודברתי במעשה בראשית ומעשה‬                      ‫‪ .	32‬ראה למשל מורה הנבוכים‪ ,‬חלק א‪ ,‬סוף פרק עב‪.‬‬
‫מרכבה כמעט בדברים גלוים וברורים‪ ,‬כי עם רבוי הרמזים‬       ‫‪ .	33‬מהדורת הרב מתתיהו יחזקאל גוטמן‪ ,‬תל‪-‬אביב תשי"ד‪.‬‬
‫החוזרים בצורות שונות נראה הכל ברור‪ ,‬מה שלא הייתי צריך‬    ‫וראה הרב י"ל מימון "מידי חדש בחדשו"‪ ,‬סיני לו (תשט"ו)‪,‬‬
‫לנהוג כך"]‪ .‬ושם‪ ,‬בהערה ‪ ,1‬אומר הגר"י קאפח‪" :‬על רמז זה‬
‫רבות כתבו המפרשים אפודי קרשקש נרבוני ושם טוב דברים‬                                                      ‫עמ' רלא‪.‬‬
‫שאינם תואמים את דרכי חשיבתו של רבנו‪ .‬ואתה שים לב‬         ‫‪ .	34‬לפני חתימת החלק הראשון בהקדמתו‪ ,‬מבקש הגר"י קאפח‬
‫להמשך‪" ,‬נפתחו השמים"‪ ,‬וידוע‪ ,‬והדברים מקבילים"‪ .‬אם‬        ‫לדייק בדברי הרמב"ם על קוראי הספר‪ .‬כבר קראנו לעיל את‬
‫נתאם את דברי הגר"י קאפח בפירושו להלכות יסודי התורה‬       ‫דבריו בעניין חובת הלימוד בספר "מורה הנבוכים"‪ ,‬שהיא‬
‫פ"ד ה"א‪ ,‬נגלה שיש בשני המקורות שימוש במטבע לשון‬          ‫מוטלת על כל אדם‪ ,‬אלא שכאן הוא מבקש להתעמת עם‬
‫זהה‪" :‬כמובן שהנחות הללו נשתנו במשך הזמן‪ ,‬ובימינו לא‬      ‫הדעה שספרו של הרמב"ם נועד רק לנבוך התורני שעיין‬
‫רק נפתחה ארץ אלא גם "נפתחו השמים"‪ ,‬ויש לאדם היודע‬
‫להשתכל מרחב רב להכיר גדולתו של מי שאמר והיה העולם‪,‬‬                                                   ‫בפילוסופיה‪.‬‬
‫אם רק יש לו פה לומר "מה רבו מעשיך ה'"‪ .‬הנה כי כן‪ ,‬הגר"י‬  ‫‪ .	35‬הגר"י קאפח אומר שדברי הרמב"ם בהקדמתו למו"נ‪" ,‬ועיין‬
‫קאפח מפנה ברמז לדברי הרמב"ם שזמן פתיחת השמים וציון‬       ‫במדעי הפילוסופיה וידע עניניהם"‪ ,‬נאמרו לחיוב‪ ,‬ולא שעצם‬
‫המועד המדויק והמקום מצביעים על הדרך שראוי לפרש את‬        ‫העיון בפילוסופיה הוא פגם‪ ,‬שלכאורה היה לו לעיין רק‬
‫מעשה המרכבה שראה יחזקאל‪ .‬זאת כדי לרמוז על נכונות‬         ‫בדברי תורה‪ .‬האדם הנבוך שהרמב"ם מדבר עליו הוא האדם‬
                                                         ‫שגדל והתחנך במסגרת דתית‪ ,‬למד את דיני התורה‪ ,‬אך יחד‬
                                   ‫הנבואה ליום הנבואה‪.‬‬   ‫עם זאת שילב בלימודו את העיון הפילוסופי‪ ,‬וחשיפתו לשני‬
‫‪ .	39‬ראה הערתו של הגר"י קאפח בהלכות יסודי התורה‪ ,‬פרק‬     ‫מקורות אלו הביאתו לידי "מבוכה והיסוס" בעד מי להכריע‬
‫ג‪ ,‬הלכה י‪ ,‬הערה כא‪" :‬כל מושגי מציאות הגלגלים מהותן‬       ‫בסוגיות מסוימות‪ .‬מחד עמדו לפניו פשטי המקראות‪ ,‬ומאידך‬
‫מספרן ודירוגן‪ ,‬וכן אם גלגל חוזר והכוכב תקוע בעומק‬        ‫יסודות פילוסופיים שלכאורה אינם יכולים לדור בכפיפה‬
‫גוף הגלגל‪ ,‬או שגלגל קבוע והכוכב חוזר על פני הגלגל –‬      ‫אחת‪ .‬בהמשך דבריו אומר הרמב"ם שתלמיד משובח כזה‬
‫כל הדברים הללו לא קבלום חז"ל איש מפי איש‪ ,‬אלא או‬         ‫ראוי ללמוד את ספרו‪ ,‬ולכן קראו הרמב"ם "אבל השלם מבני‬
‫מהבנתם והכרעתם הם עד היכן שהגיעה תורת האסטרונומיא‬
‫בזמניהם או שקבלום מחכמי העמים [‪ .]...‬והוצרכתי להעיר‬                               ‫אדם הדתי הנבוך כמו שהזכרתי"‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬כי ראיתי רבים [‪ ]...‬מתאמצים למצוא מקור או רמז‬       ‫‪ 	.36‬הוא משל הארמון שהזכרנו לעיל‪ .‬הרמב"ם משתמש‬
‫בדברי רבנו בלשונות חז"ל‪ .‬לדעתי אין צורך לכך‪ .‬והמעיין‬     ‫בארמון כמשל למדרגות בני האדם‪ ,‬ככל שהם מתקרבים‬
‫דברי רבנו בתחלת החלק השני מספרו "מורה נבוכים" יראה‬       ‫לארמון המלך‪ ,‬הם בדרגה גבוהה יותר‪ .‬בתארו את הדרגות‬
‫לנכון כי כל הסתמכותו היא על חכמי האסטרונומיה מחכמי‬       ‫האחרונות‪ ,‬הרמב"ם כתב‪" :‬אבל אותם שהגיעו אל החצר‬
‫העמים‪ .‬וחשוב לדעת שהמצב כך הוא‪ ,‬כי בימינו כבר נשתנו‬      ‫שהם מקיפים סביבה‪ ,‬הם החכמים המאמינים את ההשקפות‬
‫מושגים הללו מן הקצה אל הקצה‪ ,‬ויש דברים שהיו אמת‬          ‫האמיתיות דרך קבלה‪ ,‬ועוסקים בדיני מעשה העבודות‪ ,‬ולא‬
‫מוחלטת ונהרסו כליל‪ .‬ואם ידמה מי שאינו יודע מקורן‬         ‫התעמקו בעיון ביסודות הדת ולא חקרו כלל על בירור אמתת‬
‫שמקורן במסורת חז"ל‪ ,‬עלול חלילה לטעות גם בדברים‬           ‫דעה"‪ .‬הגר"י קאפח מסביר אם כן‪ ,‬שאילו היו ה"טועים" או‬
‫שהם באמת מסורת חז"ל איש מפי איש‪ ,‬והם יסודות יהדות‪.‬‬       ‫ה"מתעים" שתוארו לעיל לומדים את דברי הרמב"ם‪ ,‬היו‬
‫לפיכך טוב לדעת האמת‪ ,‬שאם יסתרו כפי שנסתרו‪ ,‬אין‬           ‫מבינים שהדרגה הגבוהה ביותר אינה מדרגת מי שעוסקים‬
‫בכך כלום‪ ,‬ואין הדבר נוגע בכל שהוא באמונה היהודית‪.‬‬        ‫רק בתלמוד תורה‪ ,‬אלא דווקא מדרגת מי שעוסקים במדע‬
‫ואותם המונחים שבמקראות‪ ,‬שהם דברי נבואה או רוח‬            ‫האלוהות‪ ,‬קרי הפילוסופיה‪ .‬אם כן‪ ,‬הייתכן לומר שזה‬
‫הקודש‪ ,‬יכול החכם לתאמם למצב ה"אמתי" העכשוי"‪ .‬גם‬
‫כשכתב "אמתי"‪ ,‬נזהר הגר"י קאפח בדבריו כי מי ידע מה‬                       ‫לגריעותא?! הרי זו המעלה הגבוהה ביותר‪.‬‬
‫ילד יום‪ .‬וראה גם הערתו למו"נ‪ ,‬פתיחה לפרק ג‪ ,‬עמ' רעו‪,‬‬     ‫‪ 	.37‬הגר"י קאפח מבסס כאן יסוד חשוב מאוד בפרשנות‬
                                                         ‫הרמב"ם‪ .‬קושיות רבות הועלו על דברי הרמב"ם‪ ,‬מכיוון‬
                                               ‫הערה ‪.23‬‬  ‫שכתב על המדע שהיה נכון לזמנו‪ ,‬והגר"י קאפח מטעים כי‬
                                                         ‫יותר חשוב מה שלא אמר ממה שאמר‪ .‬כלומר‪ ,‬יש חשיבות‬
                                                         ‫לעובדה שהרמב"ם מפנה את תשומת לבנו לכיוון מחשבתי‬
                                                         ‫כללי‪ ,‬יותר מן הדיון בפרטים עצמם‪ .‬הדוגמה הבולטת ביותר‬

                                                                    ‫היא‪ ,‬כפי שמציין הגר"י קאפח‪ ,‬מרכבת יחזקאל‪.‬‬
                                                         ‫‪ 	.38‬מעניינת היא הערתו של הגר"י קאפח לפרק השביעי בחלק‬
   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63