Page 58 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 58
השלישי ב"מורה הנבוכים" .הרמב"ם פותח את הפרק במילים נב | פתח דבר | יוסף קאפח
"מכלל מה שראוי לחקור עליו ציון השגת המרכבה בשנה
והחדש והיום וציון המקום ,והנה זה ממה שראוי לחפש לו הפועל ,ויאצל עליהם ממנו אצילות שפע" .ראה הלכות יסודי
ענין ,ואין לחשוב שהוא דבר שאין בו ענין" ,ומסיים אותו התורה ,פרק ז ,ומורה הנבוכים ,חלק ב ,פרק יב ,ופרקים לו–לז.
במילים" :ואל תתלה תקוותיך שתשמע ממני אחרי פרק זה .31ראה למשל הפרק החמישי מהקדמת הרמב"ם למסכת אבות,
ואפילו מלה אחת בענין זה ,לא בפירוש ולא ברמז ,לפי שכבר עמ' רנו" :ויהיו פעולותינו פעולות אנושיות מביאות אל
נאמר בזה כל מה שאפשר לומר ,ואף רבות דיברתי באומץ"
[הגר"י קאפח על אתר ,הערה ,34אומר" :כלומר שנהגתי המעלות ואל האמתיות".
בענינים אלה באומץ רב ודברתי במעשה בראשית ומעשה . 32ראה למשל מורה הנבוכים ,חלק א ,סוף פרק עב.
מרכבה כמעט בדברים גלוים וברורים ,כי עם רבוי הרמזים . 33מהדורת הרב מתתיהו יחזקאל גוטמן ,תל-אביב תשי"ד.
החוזרים בצורות שונות נראה הכל ברור ,מה שלא הייתי צריך וראה הרב י"ל מימון "מידי חדש בחדשו" ,סיני לו (תשט"ו),
לנהוג כך"] .ושם ,בהערה ,1אומר הגר"י קאפח" :על רמז זה
רבות כתבו המפרשים אפודי קרשקש נרבוני ושם טוב דברים עמ' רלא.
שאינם תואמים את דרכי חשיבתו של רבנו .ואתה שים לב . 34לפני חתימת החלק הראשון בהקדמתו ,מבקש הגר"י קאפח
להמשך" ,נפתחו השמים" ,וידוע ,והדברים מקבילים" .אם לדייק בדברי הרמב"ם על קוראי הספר .כבר קראנו לעיל את
נתאם את דברי הגר"י קאפח בפירושו להלכות יסודי התורה דבריו בעניין חובת הלימוד בספר "מורה הנבוכים" ,שהיא
פ"ד ה"א ,נגלה שיש בשני המקורות שימוש במטבע לשון מוטלת על כל אדם ,אלא שכאן הוא מבקש להתעמת עם
זהה" :כמובן שהנחות הללו נשתנו במשך הזמן ,ובימינו לא הדעה שספרו של הרמב"ם נועד רק לנבוך התורני שעיין
רק נפתחה ארץ אלא גם "נפתחו השמים" ,ויש לאדם היודע
להשתכל מרחב רב להכיר גדולתו של מי שאמר והיה העולם, בפילוסופיה.
אם רק יש לו פה לומר "מה רבו מעשיך ה'" .הנה כי כן ,הגר"י . 35הגר"י קאפח אומר שדברי הרמב"ם בהקדמתו למו"נ" ,ועיין
קאפח מפנה ברמז לדברי הרמב"ם שזמן פתיחת השמים וציון במדעי הפילוסופיה וידע עניניהם" ,נאמרו לחיוב ,ולא שעצם
המועד המדויק והמקום מצביעים על הדרך שראוי לפרש את העיון בפילוסופיה הוא פגם ,שלכאורה היה לו לעיין רק
מעשה המרכבה שראה יחזקאל .זאת כדי לרמוז על נכונות בדברי תורה .האדם הנבוך שהרמב"ם מדבר עליו הוא האדם
שגדל והתחנך במסגרת דתית ,למד את דיני התורה ,אך יחד
הנבואה ליום הנבואה. עם זאת שילב בלימודו את העיון הפילוסופי ,וחשיפתו לשני
. 39ראה הערתו של הגר"י קאפח בהלכות יסודי התורה ,פרק מקורות אלו הביאתו לידי "מבוכה והיסוס" בעד מי להכריע
ג ,הלכה י ,הערה כא" :כל מושגי מציאות הגלגלים מהותן בסוגיות מסוימות .מחד עמדו לפניו פשטי המקראות ,ומאידך
מספרן ודירוגן ,וכן אם גלגל חוזר והכוכב תקוע בעומק יסודות פילוסופיים שלכאורה אינם יכולים לדור בכפיפה
גוף הגלגל ,או שגלגל קבוע והכוכב חוזר על פני הגלגל – אחת .בהמשך דבריו אומר הרמב"ם שתלמיד משובח כזה
כל הדברים הללו לא קבלום חז"ל איש מפי איש ,אלא או ראוי ללמוד את ספרו ,ולכן קראו הרמב"ם "אבל השלם מבני
מהבנתם והכרעתם הם עד היכן שהגיעה תורת האסטרונומיא
בזמניהם או שקבלום מחכמי העמים [ .]...והוצרכתי להעיר אדם הדתי הנבוך כמו שהזכרתי".
זאת ,כי ראיתי רבים [ ]...מתאמצים למצוא מקור או רמז .36הוא משל הארמון שהזכרנו לעיל .הרמב"ם משתמש
בדברי רבנו בלשונות חז"ל .לדעתי אין צורך לכך .והמעיין בארמון כמשל למדרגות בני האדם ,ככל שהם מתקרבים
דברי רבנו בתחלת החלק השני מספרו "מורה נבוכים" יראה לארמון המלך ,הם בדרגה גבוהה יותר .בתארו את הדרגות
לנכון כי כל הסתמכותו היא על חכמי האסטרונומיה מחכמי האחרונות ,הרמב"ם כתב" :אבל אותם שהגיעו אל החצר
העמים .וחשוב לדעת שהמצב כך הוא ,כי בימינו כבר נשתנו שהם מקיפים סביבה ,הם החכמים המאמינים את ההשקפות
מושגים הללו מן הקצה אל הקצה ,ויש דברים שהיו אמת האמיתיות דרך קבלה ,ועוסקים בדיני מעשה העבודות ,ולא
מוחלטת ונהרסו כליל .ואם ידמה מי שאינו יודע מקורן התעמקו בעיון ביסודות הדת ולא חקרו כלל על בירור אמתת
שמקורן במסורת חז"ל ,עלול חלילה לטעות גם בדברים דעה" .הגר"י קאפח מסביר אם כן ,שאילו היו ה"טועים" או
שהם באמת מסורת חז"ל איש מפי איש ,והם יסודות יהדות. ה"מתעים" שתוארו לעיל לומדים את דברי הרמב"ם ,היו
לפיכך טוב לדעת האמת ,שאם יסתרו כפי שנסתרו ,אין מבינים שהדרגה הגבוהה ביותר אינה מדרגת מי שעוסקים
בכך כלום ,ואין הדבר נוגע בכל שהוא באמונה היהודית. רק בתלמוד תורה ,אלא דווקא מדרגת מי שעוסקים במדע
ואותם המונחים שבמקראות ,שהם דברי נבואה או רוח האלוהות ,קרי הפילוסופיה .אם כן ,הייתכן לומר שזה
הקודש ,יכול החכם לתאמם למצב ה"אמתי" העכשוי" .גם
כשכתב "אמתי" ,נזהר הגר"י קאפח בדבריו כי מי ידע מה לגריעותא?! הרי זו המעלה הגבוהה ביותר.
ילד יום .וראה גם הערתו למו"נ ,פתיחה לפרק ג ,עמ' רעו, .37הגר"י קאפח מבסס כאן יסוד חשוב מאוד בפרשנות
הרמב"ם .קושיות רבות הועלו על דברי הרמב"ם ,מכיוון
הערה .23 שכתב על המדע שהיה נכון לזמנו ,והגר"י קאפח מטעים כי
יותר חשוב מה שלא אמר ממה שאמר .כלומר ,יש חשיבות
לעובדה שהרמב"ם מפנה את תשומת לבנו לכיוון מחשבתי
כללי ,יותר מן הדיון בפרטים עצמם .הדוגמה הבולטת ביותר
היא ,כפי שמציין הגר"י קאפח ,מרכבת יחזקאל.
.38מעניינת היא הערתו של הגר"י קאפח לפרק השביעי בחלק
