Page 56 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 56
דהלכתא ,שהיא העיקר אליבא דהרמב"ם .הגר"י קאפח מביא נ | פתח דבר | יוסף קאפח
את מאמר חז"ל "אין בור ירא חטא" (אבות ב,ה) ,מדייק
בה ,ומשמיע לנו שכדי להגיע למעלת יראת חטא ,על האדם . 7בדברים אלה מובעת הדעה על אחדות כתבי הרמב"ם,
להיות מבין ויודע ,ולא בור חסר השכלה בידיעת ה' .מדיוק פילוסופיה הארוגה ושזורה בהלכה .ראה למשל דברי הגר"י
זה משתמע שהגר"י קאפח אינו מסב את המושג "בור" על קאפח במאמרו" :על דרכו ומשנתו של הרמב"ם" (כתבים ב,
ה ִמצווה אלא על ה ְמצווה .מי שאינו יודע את המצווה לפרטיה, ירושלים תשמ"ט ,עמ' " :)599בהא נחתינן בהא סלקינן .רבנו
ודאי שלא יוכל לקיימה כראוי .מי שיש בו חסרון בידיעת משה כל כולו חטיבה אחת ,ההלכה שבו עם הפילוסופיה ,עם
האל ,מי שאינו יודע את העיקר הטמון במצווה ,לא יוכל הרפואה ,עם ידיעת הלשונות ,עם הגאומטריה ויתר המדעים,
להגיע למדרגת יראת ה' .אם כן ,גם ההלכות הכתובות בספרו הכל חטיבה אחת ,הכל משפיע על הכל ,הכל מבאר את הכל,
ההלכתי של הרמב"ם ,טעונות הסבר מחשבתי ,ואסור לקרוא
אותן "כמלהג לחש לסגולה" כדבריו בהמשך ,אלא בעיון רב. ללא פיצול וללא ביתור ,כי זה כל האדם".
הקבלה לדברים אלו אנו מוצאים כאשר הגר"י קאפח נזקק . 8וראה גם הגר"י קאפח ,בהערתו למאמר תחיית המתים,
להשיב על השאלה מדוע לחטיבת ההלכות הראשונות בספרו עמ' עב ,הערה " :39כלומר שידעו את האמת לפחות בדרך
"משנה תורה" קרא הרמב"ם "יסודי התורה" ולא "יסודי הקבלה והמסורת כדי שלא יהיו חיצונים מניחי תפלין.
האמונה"" :כי לדעת רבנו ,מי שנדמה לו שהוא יודע תורה, "למונח "חיצוני" ראה משנה מגילה ,פרק ד ,הלכה ז:
ואינו יודע את ה' בדרכו של רבנו ובשטתו ,גם תורה אין לו". "העושה תפלתו [יחיד של תפילין; י"פ] עגולה ,סכנה ואין
גם בהערה נוקבת זו ,אין הגר"י קאפח משתמש במלים שלו, בה מצוה .נתנה על מצחו או על פס ידו ,הרי זו דרך המינות.
אלא בלשון התלמוד ביבמות קט ע"ב" :רבי יוסי אומר :כל צפה זהב ונתנה על בית אנקלי שלו ,הרי זו דרך החיצונים".
האומר אין לו תורה – אין לו תורה .פשיטא .אלא כל האומר ושם פירש הרמב"ם" :חיצונים הם היוצאים מכלל הדת
אין לו אלא תורה – אין לו אלא תורה .הא נמי פשיטא, לגמרי ,שאינם מאמינים בתורה לא שבכתב ולא שבעל פה".
אלא דאפילו תורה אין לו" .הערה חדה וקולעת זו אוצרת . 9דברי הרמב"ם הללו הובאו במסכת נזיר ,ולא נדרים ככתוב.
בתוכה עולם ומלואו במילים ספורות ,אלא שאין כאן המקום וראה בהרחבה איגרות הרמב"ם לתלמידו ר"י בן יהודה (עמ'
קלד–קלו)" :ואל תל ֵמד אלא הלכות הרב [הרי"ף; הגר"י
להאריך. קאפח] ז"ל ותתאם אותם עם החבור ,ואם מצאתם מחלוקת,
.12המושגים ה"שליליים" המובעים בפי האמּונים על אמנות דעו כי העיון בתלמוד הוא שהביא לכך [ .]...ואם תאבד את
ה"פלפול" ,שהלומד אליבא דהלכתא "זוכה" להם ,נדחים הזמן בפירושין ופירושי סוגיות הגמר[א] ואותם הדברים
בשתי ידיים על ידי הרמב"ם עצמו לאור פירושו של הגר"י אשר פטרנו מהן ,יאבד הזמן ותמעט התועלת [ .]...וכבר
קאפח .הרמב"ם יודע שהאדם חייב ללמוד מדעים רבים לפני הזהרתיך שלא תתרשל עד אשר תדע את כל החבור ,ויהיה
שהוא ניגש לעסוק במדעי האלוהות" ,יסודי התורה" .ואם הוא ספרך ,ותלמדהו בכל מקום ,כדי שתשיג תועלתו ,כי
התכלית המכוונת ממה שנתחבר בתלמוד וזולתו כבר נגמרה
יכלה את כל זמנו בפלפולים ,יאבד את עיקר העיקרים. ושלמה ,ומטרת הלומדים אבוד הזמן במשא ומתן שבתלמוד,
. 13דברים אלו באים ברמז נגד הטענה שהרמב"ם התוודע בסוף כאלו המטרה והתכלית היא ההכשרה בויכוחים ,לא יותר
ימיו לקבלה וחזר בו ממה שכתב בספר "מורה הנבוכים". [ .]...ואין המטרה העיקרית אלא ידיעת מה שצריך לעשות
ראה גרשם שלום" ,מחוקר למקובל – אגדת המקובלים על וממה להמנע" .והעיר שם הגר"י קאפח (הערה " :)33כלומר
הרמב"ם" ,ספר הרמב"ם של התרביץ ,ירושלים תרצ"ה ,עמ' מטרת המשא ומתן והויכוחים העיוניים שבתלמוד תמה
ונשלמה לדעת רבנו ,כי לא באו אלא לצורך שעה לבירור
.98–90 משניות או בריתות סתומות ,ואף סברות בלתי מלובנות ,אך
. 14ראה לעיל הערה 3על שימושו של הגר"י קאפח במילה לאחר שנתלבן הכל אין צורך לעסוק בהן" .והשווה דברי
הגר"י קאפח בפירושו להלכות תלמוד תורה ,פרק א ,הלכה
"קדוש" ובהקבלה לדברי הרב קוק להלן. טו ,הערה נא ,שם ביאר ברמז את דברי הרמב"ם" :ויפנה כל
.15הסוגריים המרובעים המובאים כאן הם במקור. ימיו לתלמוד בלבד" ,והקביל אותם למה שכתב הרמב"ם
. 16הגר"י קאפח תרגם בפרק זה (עמ' עא) "שנתכוון" ,והעיר בהלכה הקודמת" :והענינות הנקראין פרדס בכלל התלמוד"
בהערה " :31אפשר גם 'שנגש' ,והכוונה נפעיל את המטרה (הערה מט) .וראה הלכות יסודי התורה ,פרק ד ,הלכה יט,
אשר הצבנו לעצמינו". והערות הגר"י קאפח לא–לב.
. 17הרמב"ם מסביר מה הניע אותו לפסוק בנושאים שלכאורה . 10הצירוף "לימוד התורה" נתפס ב"עולם הישיבות" של ימינו
כמציין למדנות המתמקדת בלימוד סוגיות תלמודיות מתוך
אינם הלכתיים אלא עניינים של השקפה. פלפול ,וכל לימוד שאינו עונה על דרישה זו ,נתפס כדבר חסר
. 18דבריו אלו חושפים בפנינו את יחסו של הרמב"ם לסוגיות חשיבות של ממש .מכאן נוצרה ההבחנה בין למדנים לבין
מחשבתיות ,וכיצד הם נתפסים אצלו לא רק כמענה בעלי בתים ,שגנאי הוא ל"תלמיד חכם" להימנות עם "בעלי
לאפיקורסים כדי להחזירם לצור מחצבתם אלא כחלק מן
החובה הדתית של כל מי אשר בשם ישראל יכונה .שאלת בתים".
אי גשמות ה' וטוהר מושג הייחוד אינם בגדר מצוות רשות. . 11השאלה הנשאלת היא האם לימוד התורה מצומצם רק לפן
לדידו ,הם הם יסודות הדת המוטלים כחובה בכל עת ובכל הלמדני (=פלפול)? או שמא יש לו משמעות רחבה יותר?
ואם כן ,מהו עיקר הלימוד? הגר"י קאפח משתמש במילים
זמן. "בעלי ביתיות" ,המציינות לכאורה תואר פחּות לחובשי בית
.19השווה מורה הנבוכים ,חלק א ,פרק נד" :שאם ידע הדרכים, המדרש שאינם מתפלפלים בתלמוד אלא לומדים אליבא
ידעהו [ ]...מלמד כי מי שידע את ה' הוא אשר ימצא חן
בעיניו ,לא מי שצם והתפלל בלבד" .ידיעת הדרכים משמעה
